הצעת חוק שתגביל את שכר נשיא בית המשפט העליון לשכר ראש הממשלה, ותעביר את קביעת שכר נושאי המשרה בכל הרשויות לוועדה ציבורית בלתי תלויה, אושרה היום (שני) בוועדת הכספים לקריאה ראשונה. יוזם ההצעה, ח"כ אביחי בוארון, הבהיר כי החוק נועד למנוע מצב שבו השכר ברשות השופטת יהיה גבוה מזה של הרשות המחוקקת או המבצעת. כיום משתכר נשיא בית המשפט העליון כ-100 אלף שקל ברוטו לחודש – לעומת 65,224 שקל לראש הממשלה ו-74,966 שקל לנשיא המדינה.
"כפי שהתחייבתי, אנחנו עושים איזון ראוי בין שלושת הרשויות ומתקנים עוול של שנים", אמר ח"כ בוארון. יצוין ששכר השופטים בישראל ובעולם הוא לרוב הגבוה ביותר בשירות הציבורי, כדי למנוע פיתוי לשחיתות.
על פי ההצעה, ועדה ציבורית בלתי תלויה בת שלושה חברים תקבע את שכר נשיא המדינה, ושכר שאר נושאי המשרה ייגזר ממנו באחוזים קבועים. בראש הוועדה יעמוד איש סגל אקדמי בכיר בתחום המדיניות הציבורית שימנה נשיא המדינה. שני החברים האחרים יהיו שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון ודיין בדימוס שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול.
לפי ההצעה, שכר ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על 95% משכר נשיא המדינה; שכר שר, שופט עליון והרב הראשי לישראל – על 85%; שכר חברי הכנסת, נשיא בית המשפט המחוזי ונשיא בית הדין האזורי לעבודה – על 75%.
"לא יכול להיות שנשיא בית המשפט העליון ירוויח יותר מנשיא המדינה וראש הממשלה. זה גורם לרשות אחת לעמוד מעל רשות אחרת", אמר בוארון. עוד הבהיר כי לא תהיה פגיעה בשכר השופטים המכהנים, וכי התיקון לחוק יסוד השפיטה יימחק מההצעה.
יו"ר נציגות השופטים, השופט הבכיר ירון לוי, הביע התנגדות. "מדובר בהצעה המשנה את כללי היסוד שנועדו להבטיח את עצמאות הרשות השופטת. אני לא רוצה לחשוש שתוצאות ההחלטות שלי ישפיעו על התנאים שלי", אמר לוי. עוד ציין כי הטבלה פוגעת בשופטי השלום: "500 שופטי השלום הם ליבת המערכת – ואתם נותנים להם תחושה שהם סוג ב'", אמר.
2 צפייה בגלריה
הרצוג. אחוזי השכר לשאר נושאי המשרה ייגזרו ממשכורת נשיא המדינה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"ההצעה פוגעת בשכר השופטים ותהיה בכייה לדורות. אין לקשור ולהשוות בין שכר השופטים לחברי הכנסת", אמרה עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. בוארון השיב כי "בדיוק בשל כך יש כל כך הרבה מנגנונים בחקיקה – כדי לקחת גורם בלתי תלוי שיקבע את נושא השכר".
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, ציינה כי הנוסח מצריך הכנה ובירור מעמיק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. העלות התקציבית של ההצעה מוערכת ב-13 מיליון שקל בשנה, ומאחר שהממשלה לא הסכימה לעלות זו – יידרש רוב של 50 חברי כנסת במליאה. 8 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-2 התנגדו.
