ועידת "2026: מחזית לצמיחה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מציאות הלחימה הממושכת מאז 7 באוקטובר 2023, ובפרט העימותים הישירים מול איראן במסגרת מערכות "עם לביא" ו"שאגת הארי", הציבו את תשתיות האנרגיה של ישראל - מאסדות הגז, דרך בז"ן ועד תחנות הכוח - תחת איום טילים ישיר. בעוד שחלק מהתשתיות הללו ספגו פגיעות, תחום האנרגיה הסולארית חווה דווקא פריחה משמעותית. יוני חנציס, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת "דוראל", הסביר בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר כיצד הפך הביזור האנרגטי מסוגיה סביבתית לצורך אסטרטגי קריטי, ומהם החסמים שעדיין מונעים מישראל לממש את פוטנציאל העצמאות האנרגטית שלה.
הריאיון עם יוני חנציס
חנציס פתח את דבריו בהתייחסות אישית ומרגשת לדרך המובילה לאולפן וסיפר כי בנסיעתו בצומת שער הנגב, צומת עקובה מדם שבו הוא רגיל לפנות ימינה לקיבוצים, הוא פנה הפעם שמאלה. הוא הדגיש כי חברת דוראל היא שותפה של כמעט כל הקיבוצים באזור, ולצד האסון הכבד, צומחת שם תקומה אנרגטית, כלכלית וסביבתית מפרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת בחקלאות, שהפכו את האזור למקום הצומח ביותר מבחינה אנרגטית בישראל.
בתגובה לשאלה על הפריחה של התחום בצל האיומים, הבהיר חנציס כי תרחיש הייחוס של מדינת ישראל ברור: אם האויב יחליט לפגוע, הכל שאלה של כמות טילים מול אחוזי יירוט. במצב זה, תחנות כוח, תחמ"שים ואסדות גז נמצאים בסיכון גבוה מכיוון שהם מרוכזים במרחב. "תחנה שמייצרת אלף מגה וואט יושבת על עשרות דונמים", אמר. לכן, לדבריו, הפתרון המהיר, היעיל כלכלית וההכרחי מבחינה ביטחונית ואסטרטגית הוא לבזר את רשת החשמל.
חנציס הסביר כי פגיעה בתחנת כוח ריכוזית בעת מלחמה עלולה להחשיך חבל ארץ שלם, בעוד שבעבודה עם מעל אלף מערכות מבוזרות (הקיימות אצל דוראל ושחקנים נוספים בשוק), היכולת הסטטיסטית לפגוע בהן היא אפס. הוא ציין כי גם אם מתקן נפגע - וכפי שקרה למתקנים רבים של החברה - המערכת ממשיכה לעבוד הודות לשרידות הגבוהה שלה, ולכן מדובר בהכרח ביטחוני ולא רק ברצון סביבתי.
חנציס הסביר כי ההשפעה של תרחישי עלטה על בתי חולים, בתי אבות וערים שלמות שייוותרו בחשיכה היא בלתי נתפסת, ואמר כי לא מדובר בהפחדות אלא בתרחישים ריאליים שמתרחשים בפועל - למשל במלחמת רוסיה-אוקראינה. הוא שיתף כי ב-7 באוקטובר נפגעו מתקנים רבים של החברה בקיבוצים כמו ניר עוז, כפר עזה, חולית וכרם שלום, ועל אף ששותפים של החברה נרצחו ונחטפו, מתקני החשמל המשיכו לספק אנרגיה ולשמר את התשתית החיונית הזו בזכות הביזור האנרגטי.
בהמשך לכך, הסביר מנכ"ל דוראל כי אנרגיה מתחדשת היא כיום, אמפירית, האלטרנטיבה הזולה ביותר לייצור חשמל. מכיוון שהשמש שוקעת בשעות הערב, הפתרון המלא טמון בשילוב של אגירת אנרגיה המאפשרת להזרים את החשמל הירוק בשעות שיא הצריכה. לדבריו, מדינת ישראל נמצאת במצב מצוין ביחס לעולם ומובילה בשילוב האגירה, כאשר דוראל עצמה מחזיקה כיום בשלוש תחנות כוח מבוססות סולאר ואגירה.
פרויקט בגודל של תל אביב
כשנשאל מדוע המדינה, חרף היותה שטופת שמש ובעלת פוטנציאל אדיר בגגות, שטחים חקלאיים ומגדלים, עדיין רחוקה מלעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, השיב חנציס בביקורת וטען כי קביעת היעדים הפכה ל"ספורט": לשים יעד, לא להגיע אליו (כמו יעדי 2020), ומיד לפרסם יעד עודף קדימה, כפי שעשתה רשות החשמל עם יעד של 35% עד שנת 2035, בעוד שאל יעד ה-30% של סוף העשור כנראה שלא נגיע. הוא הדגיש כי הבעיה אינה היזמים, שכן לחברות בשוק יש את ההון, הידע, הרעב והמומחיות, וכל שהם מבקשים מהמדינה הוא "שייתנו לנו לעבוד" ויסירו חסמים ללא צורך בסובסידיות.
חנציס הסביר כי חסר גוף מולטידיסיפלינרי עם "שיניים" שיקבל סמכויות, יראה את התמונה המלאה ויתכלל את הפרויקטים המורכבים הללו המערבים את ועדות התכנון, רמ"י, הבנקים, חברת חשמל ונגה מנהל המערכת. חנציס הסכים כי על הנייר זהו תפקידו של משרד האנרגיה, אך הוסיף כי למשרד אין כיום סמכויות בוועדות בקצה ולכן אינו יכול לסייע בפתיחת החסמים.
חנציס הדגיש כי בעידן הנוכחי, עצמאות אנרגטית היא אינטרס עולמי וביטחוני ראשון במעלה כדי שמדינות באירופה, ארה"ב וישראל לא יהיו תלויות בנפט האיראני, בגז הרוסי או בציוד מהמזרח הרחוק. הוא הבהיר כי אי-ניצול יתרון השמש בישראל הוא פגיעה כלכלית, סביבתית וביטחונית שאין בה שום היגיון, וכי יש לחרוט את העצמאות האנרגטית ככותרת מעל כל תוכנית עד סוף העשור ועד שנת 2050 וצפונה מכך.
לסיום, נשאל חנציס על מקומה של ישראל בזירה הגלובלית ועל עתידה של דוראל בעוד עשור. הוא השיב כי ישראל חייבת להוביל וכי היזמים הישראלים צריכים לשמש כקטר של התחום, בדומה לקטר ההייטק. כדוגמה להצלחה הבינלאומית, הציג את פעילותה של דוראל בארה"ב, שם היא מדורגת בין עשרת יזמי הסולאר המובילים ובונה כעת שלושה מתוך חמשת הפרויקטים הגדולים ביותר במדינה, כולל פרויקט ענק המשתרע על פני 50 אלף דונם - שטח השווה לגודלה של העיר תל אביב - שנמצא לקראת סיום.
הוא סיכם בתחזית לעתיד והסביר כי העולם עובר טרנספורמציה היסטורית בביקוש לחשמל עקב צריכה אסטרונומית של דאטה סנטרז ותעשייה, כאשר גרף הביקוש השנתי זינק מעלייה של חצאי אחוזים ל-4%-5% בשנה. מכיוון שהקמת תחנות כוח קונבנציונליות אורכת זמן רב, הפתרון המהיר והזול ביותר הוא מתקנים סולאריים משולבי אגירה.
