תקלת העברת בעלות על חשבון מים הפכה לסיוט: שני אחים ואחות שמכרו את דירת הוריהם לפני 8 שנים גילו שהבעלים החדשים צברו חובות לתאגיד המים, אבל התאגיד רודף דווקא אחריהם, תובע, מתעקש ומעקל. והחוק? לצידו. וכמה כסף הם נדרשים לשלם למרות שהם לא אלה שהשתמשו במים וצברו בפועל את החוב? כ-46 אלף שקל.
"אנחנו מבקשים פעם אחר פעם מהתאגיד לנהוג בהגינות ולא לגבות את הכסף מאיתנו. אנחנו משלמים את כל החשבונות שלנו בזמן ולא צברנו אצלו שום חוב. החוב הוא של מי שקנה מאיתנו את הדירה", אמר ל-ynet אחד האחים. "מי בת-ים כבר מבינים שזו טעות נגררת, שלנו או שלהם, אז אתם רוצים להעניש שלוש משפחות על טעות? וגם איפה הייתם 8 שנים, איפה ההגינות שלכם? איפה תום הלב? למה נתתם לחוב לצמוח לממדים כאלה?"
גלריה
"אנחנו מבקשים פעם אחר פעם מהתאגיד לנהוג בהגינות ולא לגבות את הכסף מאיתנו". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במכירת דירה, גם המוכר וגם הקונה יכולים להעביר את הבעלות על חשבון המים (שינוי מחזיק בנכס) מול תאגיד המים העירוני, בצירוף המסמכים המתאימים. לאור המקרה הזה, בו המוכרים חשבו שהבעלות הועברה אבל למעשה היא לא הועברה, מומלץ מאוד ששני הצדדים יעשו זאת יחד, או יגישו טופס חתום על ידי שניהם ויעשו וידוא העברה בהמשך.
זה קריטי כי תאגידי המים לא בודקים מי מתגורר בנכס, ואם לא העברתם בעלות הם לא מוודאים מי הבעלים החדש בנכס ובכלל נוהגים לגלגל לכאורה אחריות על האזרחים, למשל בעדכון מספר הנפשות בבית. ההתנהלות מול התאגיד צריכה להיות כך שהצרכן הוא זה שנאלץ לעדכן אותו על כל צעד ושעל ומי שלא אקטיבי מספיק - משלם ביוקר. גם במקרה שלפנינו, התאגיד לא מגלה שירותיות ולא מוותר על החוב שלא הם צברו, אלא הולך לפי לשון החוק היבשה: מי שרשום כבעלים הוא המשלם.
למה לא סגרו את המים לחייב?
"איבדנו את ההורים שלנו לפני כ-8 שנים", מספר האח. "אני, אחי ואחותי העמדנו את הדירה שלהם למכירה ומכרנו אותה ב-14 ביוני 2018. נרשמה הערת אזהרה בטאבו לטובת בני הזוג שרכשו את הדירה. בני הזוג גם רשומים בארנונה, יש להם מספר משלם בארנונה. יש לי נסח טאבו ויש חוזה מכר.
"לפני כשנה בערך הגיע אלינו תאגיד מי בת-ים, עם טענה לחוב של 33 אלף שקל על צריכת מים בדירה שמכרנו. נאמר לנו שהם חיפשו אותנו במשך שנה. אנחנו לא תושבי בת-ים ולא קיבלנו שום הודעה לפני כן. כלום. אולי שלחו הודעות לכתובת של הדירה שנמכרה. אמרנו להם בטלפון חבר'ה, יש לכם טעות, הדירה הזאת נמכרה ב-2018. לא חשבנו שזה סיפור, יבינו ויפעלו נגד החייב האמיתי, אבל השיחה הזאת כבר היתה מעו"ד, כך הבנו בדיעבד.
"כשאתה מוכר דירה אתה משלם חשמל, מים, ארנונה, גז, מביאים את האישורים לעורך דין, ורק אז משחררים לך את יתרת הכסף. לצערי, לא שמרנו את האישורים האלה. אנחנו זוכרים שהעברנו את חשבון המים, אבל מתברר שהעברת השם לא נרשמה ואותו זוג שקנה את הדירה צבר חשבונות מים ולא שילם. מה שמוזר זה שאף אחד לא טרח לסגור לו את המים, נתנו לזה לתפוח לסכום אסטרונומי.
"אמרנו למשרד עורכי-הדין, חבר'ה, זה לא שלנו, יש רוכש. והם השיבו: 'דברו עם תאגיד המים, אנחנו בסך הכל עושים מה שהם אומרים לנו'. פנינו לתאגיד המים שם אמרו לנו, 'אנחנו מצטערים, זה כבר בטיפול משפטי'".
בניינים בבת ים
(צילום: עמית שעל)
עשרות עיקולים
עקב כך, האחים קבעו תור במי בת-ים בינואר 2026. "הגענו לתאגיד עם חוזה מכר ונסח טאבו. לא הסכימו לדבר איתנו בכלל, אמרו לנו, 'פנינו לעו"ד. אם לא העברתם את חשבון המים - בעיה שלכם", הוא מספר. "הם סירבו לדבר איתנו בתוקף והמשיכו בהליך האכיפה. תוך זמן קצר תבעו אותנו, הפילו עלינו הוצאה לפועל, עיקלו לנו חשבונות בנק, עיקלו לנו קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, כל דבר אפשרי, עשרות עיקולים.
"שכרנו עו"ד. הבנו שהיינו תמימים כשניסינו לנהל דיאלוג ולהסביר. הטעות שלנו הייתה שלא לקחנו עו"ד מיד, כי חשבנו שאפשר לנהל איתם דיאלוג. ואז הגענו לבית-משפט ותוך כדי המלחמה באיראן, דחיות ואנחנו בינתיים מעוקלים עם החשבונות והחוב הפך ל-46 אלף שקל עם הוצאות וריביות, ואני יודע, וקנסות וכאלה.
"אצלי בבנק סגרו לי 50 אלף שקל בצד לתשלום החוב, לאחותי סגרו 50 אלף שקל בצד לתשלום החוב. עיקלו את כרטיסי האשראי, עיקלו את הקרנות, אתה בא לשחרר כסף לחשבון כדי שיהיה ואתה לא יכול, הכל הכל מעוקל. השופט טען שהגענו מאוחר ואין לנו יכולת להגיש התנגדות להוצאה לפועל, אז גם הפסדנו במשפט.
"ניגשתי שוב לתאגיד מי בת-ים, אמרתי להם, חבר'ה, תקשיבו, זה לא סביר ולא הגיוני, אתם גם יודעים שזה לא אנחנו. ומה מסתבר? הם הודו בפניי שהם דיברו עם הבן אדם שקנה את הדירה. הם יודעים שאנחנו לא החייב וממשיכים. גם עיריית בת-ים לא עוזרת לנו".
"שיתבעו את בעלי החוב האמיתיים"
אפשר לערער על החלטת ביהמ"ש?
"אם אערער, החשבונות ימשיכו להיות מעוקלים עוד חצי שנה ואני גם אצטרך לשלם לעוד עו"ד. למה הם לא יורדים מהעץ אני לא מצליח להבין את האטימות. אני לא מבקש שמי בת-ים ימחלו על החוב. הטענה היא שהם גובים מהאנשים הלא נכונים. בקשתנו היא שהם יסירו את תביעתם כנגדנו ויתבעו בהליך משפטי צודק את בעלי החוב האמיתיים על סמך חוזה המכר והרישום בטאבו".
ביהמ"ש פסק נגדכם?
"כן ולא. השופט זיהה שנפל פגם בתהליך ושלח את הצדדים להתדיין מחוץ לאולם ולנסות להגיע לפשרה. עורכת-הדין של התאגיד ביקשה 21 יום לדון עם מרשתה ואז 21 יום נוספים שבסופם הודיעה חד צדדית, ללא דין ודברים עם הנתבעים, כי 'לא הגיעו להסכמות'. החלטת השופט היא אך ורק על הגשת ההתנגדות באיחור.
"גם בית המשפט זיהה בעיה אתית בגביית החוב מאיתנו, לכן שלח לפשרה, אך פסק שההתנגדות הוגשה באיחור".
ועכשיו התאגיד העביר את זה על שם בני הזוג שקנו את הדירה?
"כן. הם העבירו את החשבון על שמם ביום חמישי האחרון, כשהייתי אצלם, אבל את כל מה שנצבר עד עכשיו הם מגלגלים עלינו".
תגובת התאגיד
ממי בת-ים נמסר בתגובה: "חשבונות המים על הנכס המדובר לא שולמו במשך כשמונה שנים. במהלך שנים אלו פנה התאגיד לבעלי הדירה הרשומים בספריו מספר רב של פעמים בבקשה להסדיר את החוב, אך זכה להתעלמות.
"לאור זאת נאלצנו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות, וזאת על מנת לגבות את החוב. כך פועל התאגיד כלפי כלל החייבים. מרגע שהחל ההליך המשפטי ועד לדיון עצמו חלפה כמעט שנה, שגם במהלכה לא פעלו הנתבעים על מנת להסדיר את החוב או ליידע את התאגיד על מכירת הדירה.
"לצערנו רק במהלך הדיון המשפטי, הוצגו ע"י הדיירים מסמכים על כך שמכרו את הנכס, ורק אז עודכנו בספרי התאגיד פרטי מחזיק הנכס.
"בית-המשפט קבע כי התאגיד פעל כחוק. חשוב לזכור שתשלומי המים הכרחיים לשם פעילות שדרוג ואחזקת תשתיות המים והביוב והכל למען ועבור הצרכים העירוניים, כך שאי תשלום חשבון צריכת המים משמעותו פגיעה בכלל התושבים. אנו כפופים לחוק ולתקנות הרגולטור (רשות המים), אשר מגדיר באילו מקרים ניתן למחול על החוב.
"התאגיד פועל וימשיך לפעול בהוגנות ובמקצועיות, בהתאם להוראות החוק ולפסיקת בית המשפט. בשולי הדברים ננצל את ההזדמנות להזכיר, דווקא בתקופת הקיץ בה יש שינויי כתובת ומעברי דירה רבים, כי יש חובה לעדכן את פרטי המשלם, וכן לעדכן את מס' הנפשות על מנת שחשבונות צריכת המים יהיו מדויקים".
