יומיים לאחר שהתקיים הדיון המשפטי אליו לא הגיע עדי קייזמן מארה"ב, השופטת רחל ערקובי קבעה היום (רביעי) כי קייזמן יוכל להתגונן מול התביעה בסך כשישה מיליון שקל שהגיש נגדו חברו לשעבר, מולי ליטבק, בכפוף להפקדת סכום של שני מיליון שקל בתוך חודש.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני סבורה כי יש מקום להורות על מתן רשות להתגונן ככל ועדי קייזמן יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום של שני מיליון שקל בתוך 30 יום. ככל והסכום לא יופקד הבקשה לרשות להתגונן תידחה".
בהחלטת ציינה השופטת כי טענת ההגנה של קייזמן הייתה כי ההתחייבות שלו הייתה שליטבק ואחותו, ד"ר ענת לוין, יקבלו את החזר השקעתם ואולם לא ממנו. השופטת ציינה כי "קייזמן לא הצליח בבקשתו לפרט את הטענות הפשוטות ביותר, אם הוא לא זה שנתן את ההתחייבות למשיבים, מדוע חתם על המסמכים?... לטעמי המדובר בהגנת בדים מופרכת על פניה".
איש העסקים ליטבק, שהיה חברו של קייזמן בעשור האחרון, הגיש ביוני 2020 תביעה בגובה של שישה מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה שהוגשה על ידי ליטבק ואחותו ועל ידי חברת ההשקעות שהקימו, טרגטמץ', העוסקת בהשקעות היי-טק, חושפת שורת התכתבויות וואטסאפ בין ליטבק לקייזמן. במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עוה"ד יותם בלאושילד וספיר דולינגר ממשרד הרצוג פוקס נאמן נטען כי קייזמן כתב בעבר לליטבק בהודעה: "המצב שלי מאוד מורכב ומסובך עם הרבה מאוד מוקדים פתוחים. לצערי אני לא במצב שיכול לחלץ אותך מהעסקה. לא כי אני לא רוצה. כי אני לא יכול". ליטבק הוא יזם ואיש עסקים אשר מתמחה ביזמות ברשת האינטרנט ובעסקי האמנות, ובעלי אתר הפורנו "Im Live".
לאחרונה פורסם כי קייזמן ורעייתו הדוגמנית אסתי גינזבורג עזבו עם ילדיהם את הארץ ללוס אנגלס. מנגד, טען קייזמן כי "אנחנו לא משתמשים בביטויים עזבנו את הארץ. לקחנו פסק זמן. אני זמין ואעשה כל מה שצריך כדי לעמוד בכול המשימות".
על פי התביעה שהגישו ליטבק ואחותו, מקורו של הסכסוך בין הצדדים בפרויקט נדל"ן בגרמניה שיזם וניהל קייזמן ובו השקיעה חברת טרגטמץ'. עוד נטען כי במסגרת התקשרות הצדדים בעסקה העניק קייזמן לתובעים כתב אופציה, ולפיו ניתנת לתובעים אופציה למכירת מלוא אחזקותיהם בפרויקט לקייזמן באופן אישי, וזאת תמורת השבת מלוא סכום השקעתם בפרויקט. קייזמן המיוצג על ידי עו"ד שלום גולדבלט דחה הטענות נגדו. קייזמן טוען כי המסמכים שעליהם משליכים התובעים את יהבם אינם מהווים התחייבות אישית, שכן לא מצויינות בהם מילים אלה ואין במסמכים כדי להוות כל התחייבות של קייזמן כלפי ליטבק ולוין. עוד טען כי "המשיבים לא הציגו כל בדל של ראייה לפיה ביצעו איזה השקעה".
