מגפת הקורונה הייתה אמורה להיות הסוף של החופשות בספינות התענוגות. אחריה פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה וייקרה את מחירי האנרגיה - והחברות שמפעילות את החופשות גלגלו את עליות המחירים לצרכנים. כל זה, לצד מאבק של פעילי אקלים במשך שנים נגד ענף התיירות הזה, שנחשב למזהם במיוחד. ערים רבות באירופה אף החלו לאסור מעבר ועגינה של אוניות בתחומן ובנמליהן.
מפעילות האוניות ממש לא התכוונו לוותר: חלקן עברו להשתמש באוניות שצורכות פחות אנרגיה ואחרות האטו את מהירות השיוט. הכל כדי להראות שהן מתגייסות להילחם בבעיה האקלימית. חברות רבות אף החלו להשיק מבצעי שיווק אגרסיביים לצד חברות תיירות מקומיות, ומיתגו אוניות בצורה יצירתית: כאלה שמיועדות למתעניינים בקולינריה, ללהט"ב, לחובבי רוק כבד ועוד.
הכל נעטף בפוסטרים נוצצים ופוסטים ברשתות החברתיות עם שקיעות מרהיבות, חופים בצבע טורקיז, וניחוח של חופשות אקזוטיות אך לא יקרות. משפיענים רבים גויסו וסלבריטאים כמו רובי וויליאמס או דרו ברימור קידמו את החופשות הללו.
התוצאה? אוניות התענוגות עשו קאמבק מפואר בשנה שעברה. לא מדובר רק במספרים, אלא גם בתדמית החדשה שהענף הצליח לסגל לעצמו. אם עד לאחרונה חופשות כאלו היו מקושרות עם גיל הזהב, ב-2024 ממוצע הגיל של התיירים על אוניות ירד ל-46, כולל משפחות רבות עם ילדים, זוגות צעירים ורווקים ורווקות שמילאו את הסיפונים.
"מחירי הטיסות ובתי המלון עלו בצורה משמעותית", אומרת מיכאלה מאייר, סוכנת תיירות מברלין שמתמחה בשייט תענוגות. "פה יש להם מחיר שכולל לינה, נסיעות ואוכל, וכל יום הם מתעוררים בעיר אחרת. בתקופה כלכלית כזו זה דיל שמושך הרבה אנשים". לדברי מאייר, הקרוזים מתקיימים עכשיו לאורך כל השנה, עם תיירות אירופית מוגברת בחודשי החורף, והענף נהנה מכמות עצומה של לקוחות חוזרים.
כ-35 מיליון תיירים בשנה
לפי נתונים של איגוד חברות השייט הבינלאומי, 34.6 מיליון תיירים השתמשו באוניות תענוגות עבור החופשה שלהם ב-2024 - עלייה של 9.3% לעומת הנתונים ב-2023, ועלייה של 16.5% מ-2019, השנה האחרונה שלפני הקורונה. האיגוד מעריך כי המספרים יעלו ב-2025 ל-37.7 מיליון נוסעים. הענף מצליח להגיע לקהלים חדשים: 31% מהנוסעים בשנתיים האחרונות הגיעו לקרוז בפעם הראשונה. ב-2019 הנתון הזה עמד על 24%.
מי שבעיקר מרוצים מהסידור הזה הם דור ה-X ודור ה-Y. יותר מ-80% מבני הגילים האלה ענו במשוב כי הם מרוצים מאוד מהחלטתם לקחת שיט תענוגות וציינו כי בוודאות יחזרו לסיפון לחופשה נוספת. "לדור הזה לא חשובה רק השאלה הכלכלית", מסבירה מאייר. "אלא גם העובדה שזה מאוד נוח להם. הם לא צריכים להתרוצץ ולתכנן, ולחפש מלונות או רכבות או מסעדות. זו בקשה מאוד ברורה של הדור הזה לגבי חופשות. הם רוצים כמה שפחות אופציות".
הביקוש, וגם הדרישה לשיוטים אקולוגיים, אישיים ואקסלוסיביים יותר, באה לידי ביטוי גם בהזמנות של אוניות חדשות. ב-2025 יתווספו 11 אוניות חדשות בשווי של 10 מיליארד דולר לצי הקיים, ועד 2036 צופה התעשייה תוספת של 56 אוניות בשווי של 56.7 מיליארד דולר. בניגוד לרוב ספינות המטען המיוצרות בסין, רוב ספינות התענוגות מיוצרות באירופה, והן עולות פי 5 יותר מספינת מטען.
לא מדובר רק בכמות, אלא גם בזהות: 70% מהאוניות החדשות יהיו בסדר גודל קטן או בינוני, עם עיצוב וטכנולוגיות חדשות שיאפשרו צריכת אנרגיה נמוכה יותר וחוויה אקסלוסיבית יותר, מתוך מטרה להמשיך ולטפס לתוך מפת התיירות העולמית. למרות הכנסות של 41 מיליארד דולר ב-2024, תיירות ספינות התענוגות היוו רק 2.7% מכלל התיירות הגלובלית. השאיפה המוצהרת היא להגיע ל-5% עד שנת 2028. העובדה שרוב החברות, מענקיות כמו רויאל קאריביאן ונורוויג'ן ועד החברות הקטנות, מדווחות על תפוסה כמעט מלאה ב-2024, מעידה שהתעשייה נמצאת בדרך הנכונה למטרה.
ספא ומסעדות שף
ערך המניה של רויאל קאריביאן, החברה המובילה בענף, הכפיל את עצמו בשנה שעברה. מי שמחזיק במניות של קרנבל קרוז, ראה עלייה של 50% אשתקד. הרווחים הללו, שמהם נהנו כמעט כל הגורמים בתעשייה, אפשרו לחברות לשלם את החובות העצומים שצברו במהלך כל מגפת הקורונה שבה עגנו האוניות בלי לייצר סנט, וגם אפשרו להן השקעות חדשות בציוד, טכנולוגיה ושיווק כדי להגדיל ולהרחיב את קהלי היעד שלהן. חלק מההצלחות הללו גם קשורות לעובדה כי חברות רבות, בעיקר הגדולות, ניצלו את הפוגת הקורונה כדי להזרים דם חדש להנהלה, עם דגש על מנהלים שמומחים יותר בצד הכספי. כך, הגיעו לעמדות בכירות מנהלים שמבינים איך לאזן בין פרמטרים פיננסיים לבין סיפוק הצרכן, כאלו שידעו לחתוך בשומן הרב שהיה לחברות הללו בלי שהצרכן הסופי ירגיש בכך.
שתי הבעיות העיקריות של התעשייה לקראת העתיד הן ההשפעה על קווי השיוט של מלחמות גאופוליטיות, ובעיקר העובדה שיותר ויותר ערים אירופיות אוסרות או מצרות את מספר האוניות שמותר להן לחנות בנמליהן. אמסטרדם, איביזה וקאן כבר נקטו בצעדים הללו בעיקר בגלל עומס התיירות שהן יוצרות, ונציה עשתה זאת מסיבה דומה, אבל גם בגלל שתנועה או חניה של האוניות הללו בתחומה משפיעות על שטפונות בעיר המתויירת.
"אבל הבעיות הללו מחווירות לעומת הפלוס שיש לחברות השייט להציע", אומרת מאייר. "קודם כל יש מבחר גדול שפונה לכל חלק באוכלוסיה כמעט, מבריכות, לונה פארק ומגלשות, דרך קזינו ועוד אטרקציות באוניות הגדולות, לספינות קטנות יותר שמכוונות לקהל יעד מאוד מסוים, כמו אוניות עם מתקני ספא מיוחדים או מסעדות שף. ומה שהכי חשוב לכל הקהלים הללו הוא שאין להם הפתעות כלכליות. אפשר לתכנן להוציא סכום של כסף על הטיול ולהישאר פלוס-מינוס בתוך מגבלות התקציב הללו, כשזה תלוי בך כמה אתה רוצה לבזבז. בחופשה רגילה יש הרבה יותר פרמטרים שיכולים להשתנות ולהשפיע על התקציב".
"התעשיה שלנו חווה עכשיו ביקוש חסר תקדים", אמר ג'ייסון ליברטי, מנכ"ל רויאל קאריביאן. "רובנו חוזים עלייה ברווחים של 20% שנה אחרי שנה. מדובר באיכות גידול רווחים של חברות סטארטאפ, רק שאצלנו הבסיס הוא כבר מיליארד דולר". העליות בשווי המניה, ועליות חדות בערך החברות, מראות שהמטרות שליברטי מדבר עליהן אפשריות לחלוטין.
"לשיט תענוגות יש עוד יתרון שאסור לבטל אותו", מסבירה מאייר. "זאת תיירות מסיבית עם הרבה אפשרויות, תיירות שכולאת אותך לפעמים עם 6,000 תיירים אחרים באותו מתחם. מתקיימת שם קהילה, זה משהו שבעיקר הדור הצעיר מאוד צמא לו. להיות שייך למשהו, לא להסתובב לבד צמוד לטלפון".
מדובר בתעשיה עם אפשרויות גידול מפתות. לא פלא שלא מעט רשתות בולטות של בתי מלון מכניסות את הידיים שלהן לזירה ובונות יאכטות שמיועדות לקהל יעד עשיר יותר. ומה יהיה אם עוד ועוד ערים יאסרו או יצמצמו את האפשרות לעגון בהן? אפשרות שאי אפשר לדחות על הסף לאור העובדה שתיירות אוניות התענוגות לא תורמות מאוד לכלכלה המקומית של ענפי האירוח (לעומת הנמלים ומקומות העגינה שמרוויחים עמלות יפות מהעגינה בהן), חברות הענק האמריקניות החלו לתת תשובה לכך בשנים האחרונות: כדי להימנע מהעימותים הללו הן התחילו לרכוש איים שלמים וחופים באיים הקריביים.
