משולש האחריות: קהילה, חינוך ורשות
בעוד רשויות רבות בישראל ממשיכות להתמודד עם אתגרי חינוך וחברה באמצעות תגובה לאירועי קצה ומענים נקודתיים, עיריית רמלה בוחרת בנתיב אחר: בניית שפה רשותית משותפת, המחזקת חוסן, שייכות ואחריות קהילתית. בלב המהלך עומד קו מנחה ברור, משולש האחריות המשותפת: הקהילה, מערכת החינוך והרשות המקומית - כשלוש זרועות הפועלות יחד, בשפה אחת ובכיוון משותף.
מהתיאוריה למעשה - תפיסה מערכתית מונעת
המהלך שמוביל אגף החינוך והנוער לא נולד כאוסף פעילויות, אלא כתפיסה מערכתית הנשענת על תהליכים תיאורטיים מוכרים מהמודל הרפואי ומהתיאוריות האקולוגיות. בדומה לרפואה מונעת, הדגש אינו רק בטיפול בתסמין, אלא בזיהוי מוקדם, חיזוק גורמי הגנה והרחבת מעגלי ההשפעה סביב הילד: מהפרט, אל המשפחה, הקהילה והמרחב הציבורי. התפיסה האקולוגית רואה בסביבה - הפיזית, החברתית והדיגיטלית - חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי והטיפולי.
משכונה לקהילה: שותפות בין־אגפית
מתוך הבנה זו נולד המודל “משכונה לקהילה”, שמובל על ידי אגף החינוך והנוער, יחד עם השירות הפסיכולוגי החינוכי ובשותפות הדוקה עם אגפי הרווחה, הביטחון הקהילתי והאירועים והספורט. כלל הגורמים פועלים כתשתית אחת מתואמת, שבה החינוך משמש ציר מארגן המחבר בין טיפול, קהילה ומוגנות. המודל נשען פחות על תוספת משאבים ויותר על תכלול חכם של הקיים, יצירת רצף פעולה והפיכת השפה הרשותית לכלי עבודה יומיומי.
חינוך וטיפול במרחב הציבורי
העשייה בשטח משקפת את התפיסה הזו באופן מוחשי. לצד אירועים קהילתיים מחזקים בשכונות, פועלות תוכניות טיפול חדשניות במרחב הציבורי: “מעבדת הדמיון”, למשל, משלבת עבודה קבוצתית חווייתית למניעת חרמות במרחב הציבורי והדיגיטלי, תוך חיזוק מיומנויות חברתיות, ויסות רגשי ויכולת שיח. במקביל מתקיימות סדנאות הורה־ילד, המשלבות טיפול בעזרת בעלי חיים, גינון טיפולי ומוזיקה - כולן מתקיימות ובמרחבים החינוכיים, בדגש על יצירת "מרחבים מאפשרים" לשיח ריגשי וחינוכי.
בתי הספר כעוגן קהילתי
מוקד ההשפעה המרכזי של המהלך הוא מוסדות החינוך. בתי הספר והגנים נתפסים ברמלה כעוגן קהילתי ולא רק כמסגרת לימודית. כ־20 אלף תלמידים לומדים במערכת החינוך העירונית, ויחד עם הוריהם מדובר בכוח משמעותי, המשפיע בפועל על חלק גדול מתוך כ־95 אלף תושבי העיר. המשמעות היא שכל שינוי באקלים החינוכי ובשפה הערכית מחלחל ישירות אל הרחוב, אל המשפחות ואל המרחב הציבורי.
בתי הספר מהווים כיום מרכזי קהילה פעילים; צוותי חינוך ושירותים טיפוליים עובדים יחד בליווי שכונתי מתמשך; הורים משתלבים ביוזמות של נוכחות בוגרת במרחב הציבורי; ואירועים קהילתיים נבנים כחלק מרצף חינוכי מתוכנן ולא כאירועים חד־פעמיים. כך נוצר מרחב שבו ילדים ובני נוער חווים מוגנות, שייכות וגאווה להיות חלק מהעיר.
נוכחות חינוכית בשטח - סיירת החינוך
במסגרת זו פועלת גם סיירת חינוך ממוקדת, בהובלת מנהלי אגף החינוך, יחד עם מנהלי בתי הספר והנהגות ההורים. הסיירת פועלת בשטח לחיזוק תחושת המוגנות ולהעמקת השותפות והערבות ההדדית, ומייצרת נוכחות חינוכית־ערכית שאינה מבוססת על אכיפה, אלא על קשר, דוגמה אישית ואמון.
שלושה עקרונות לעשייה מתמשכת
שלושה עקרונות מנחים את כלל העשייה: נראות, נוכחות ומיידיות. שיפור הנראות במרחב הציבורי מחזק תחושת שייכות וכבוד למקום; נוכחות בוגרת ורציפה יוצרת גבולות ברורים ומרחב בטוח; ומענה מהיר לצרכים מחזק אמון ומעודד שותפות. יחד עקרונות אלה מייצרים רצף חינוכי־קהילתי, הפועל גם בשגרה וגם בזמני מורכבות.
ראש העיר מיכאל וידל מדגיש: "הבחירה ב'משכונה לקהילה' היא בחירה אסטרטגית. אנחנו בונים תשתית עירונית שמחזקת קהילה ואחריות משותפת כבר בשגרה. כשמערכת החינוך, הקהילה והרשות פועלות יחד, נוצרת יציבות שמאפשרת לבנות עתיד עירוני חזק ובר־קיימא".
סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך אברהם דז'ורייב מוסיף: "זהו מודל שמבסס חינוך ככוח מחבר. האחריות אינה מונחת על כתפיים של גורם אחד, אלא מתחלקת בין הרשות, בתי הספר והקהילה - ודווקא שם טמון הכוח".
מנהלת אגף החינוך והנוער מיכל חדאד מסכמת: “אגף החינוך מוביל תהליך עומק של בניית שפה רשותית משותפת, שמציבה גבולות ברורים, לצד חיזוק חוסן ומסוגלות. כשבית ספר, הורים וקהילה פועלים יחד, נוצר מרחב חינוכי שמחזק שייכות וביטחון. בתי הספר והגנים הם הלב הפועם של הקהילה - וכשהם פועלים בשותפות, העיר כולה מתחזקת".
ברמלה מדגישים, כי “משכונה לקהילה” אינו יעד סופי, אלא דרך מתמשכת: מעבר מתגובה למשבר לבניית חוסן קהילתי בר־קיימא, המבוסס על שותפות, אחריות ושפה משותפת.
