מבקר המדינה שב ובדק את הפעולות שעשתה רשות המיסים לשיפור השירות ולתיקון הליקויים בתחום השירות לנישום שהועלו בדוח הקודם מ-2015, וגילה כי לא רק ששעות קבלת הקהל לא הורחבו כפי שנדרש, למעשה הופחת מספרן שכן בוטלו שעות קבלת הקהל בימים א' ו-ג'. בכך מוקצים פחות ימים ושעות למי שזקוק לסיוע ופגישה עם עובדי משרד השומה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בביקורת הקודמת עלה כי קבלת הקהל במשרדי השומה מתקיימת לרוב בימים א'-ה', בשעות הבוקר, בשעות 8:30 - 13:00. מאחר שקבלת הקהל במשרדי השומה מתקיימת לרוב בשעות הבוקר ובאופן מצומצם בשעות אחר הצהריים, נאלצים נישומים רבים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת שירותים אלה. ממצאי המעקב מעלים כאמור כי הליקוי לא תוקן.
2 צפייה בגלריה
רשות המיסים
רשות המיסים
רשות המיסים
(ארכיון)
בנוסף, בביקורת הקודמת עלה כי נמצאו משרדי שומה שזמני ההמתנה בהם ממושכים למדי כדבר שבשגרה, וכי נישומים נאלצים להמתין בהם במשך שעות לקבלת השירות. ממצאי המעקב מעלים כי הליקויים בנושא זה תוקנו במידה מועטה.
על פי נתוני רשות המיסים, בחודשים ינואר עד ספטמבר 2021 זמן ההמתנה הממוצע לקבלת קהל במשרדי השומה ומשרדי מיסוי מקרקעין היה 17:01 דקות. החל מתחילת אוקטובר 2021 הוכנסה לשימוש במשרדי רשות המיסים המערכת לקביעת תור מרחוק באופן מקוון, באמצעות אתר המרשתת של הרשות. מערכת זו אפשרה לקצר את זמני ההמתנה, ובחודשים אוקטובר עד דצמבר 2021 היה זמן ההמתנה לקבלת קהל במשרדי השומה 14:41 דקות.
המבקר קובע, כי "ההנחיה לזמן לקבלת קהל רק למי שהזמין תור מקוון פוגעת למעשה בחלק מהציבור אשר מבקש שירות אך אינו משתמש במרשתת. יש אנשים הנמנעים מכך מטעמי דת, אנשים מבוגרים שאינם מיומנים בשימוש במרשתת או כאלה אשר אין להם תשתיות לחיבור למרשתת".
2 צפייה בגלריה
ערן יעקב
ערן יעקב
מנהל רשות המיסים, ערן יעקב
(צילום: גדעון מרקוביץ)
החל ביוני 2020 החלה רשות המיסים להפעיל, באמצעות מיקור חוץ, מוקד טלפוני ארצי אשר נותן מענה לכל מי שפונה לברר פרטים במגוון מערכי המס. שיעור השיחות שרשות המיסים נתנה להן את הציון הנדרש על ידה כמענה טוב בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2021 היה 52% בלבד. כלומר, מחצית הפונים לא קיבלו מענה איכותי כפי שהגדירה רשות המיסים.
בדוח הקודם עלה כי דפי המידע והטפסים במשרדי השומה ומשרדי מיסוי מקרקעין (מסמ"ק) הם בשפה העברית בלבד, למעט עלון הסבר בנושא מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי). ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן, וכי במשרד האזורי באום אל-פחם, אשר מיועד לאוכלוסייה הערבית, אין כלל חוברות הסבר או טפסים בשפה הערבית. כמו כן, המערכת לניהול תורים והצג הדיגיטלי המזמין את הפונים לנציג רשות המיסים מנוהלים ומוצגים בשפה העברית.
ממצאי הביקורת מעלים כי בשנת 2020, 13,441 שכירים ויחידים שאינם חייבים בדיווח הגישו דוח להחזר מס, וכי לרשות המיסים אין נתונים שוטפים על סכום יתרות הזכות שרשות המיסים אמורה להחזיר להם, על מספר הזכאים להחזר ועל הזמן שחלף ממועד הגשת הדוח להחזר ועד למתן ההחזר המגיע להם.
על פי נתוני רשות המיסים, יתרות הזכות שרשות המיסים לא אישרה החזר שלהן לנישומים החייבים בדיווח הסתכמו ב-6.89 מיליארד שקל.
יתרות הזכות שעוכבו יותר מ-90 יום מסתכמות ב-3.23 מיליארד שקל, ומכלל זה 2 מיליארד שקל ממתינים לאישור, ואת היתרה הרשות מעכבת מטעמים הנוגעים לשומה או לגבייה. כך, על פי נתוני רשות המיסים נכון לינואר 2022, ישנם 78,659 מקרים שבהם לא הוחזרו יתרות סכום, בשל חוסר בפרטי חשבון בנק, בערך כולל של 479.9 מיליון שקל.
בהקשר למענקי קורונה, התברר שהרשות שילמה במענק הסיוע להשתתפות בהוצאות קבועות, תשלומים עודפים בגובה של כמיליארד שקל בכ-25,000 מקרים. עוד הועלה כי אין בידי רשות המיסים נתונים על ההיקף הכולל של ההשבה הנדרשת של מענקים סוציאליים שניתנו ביתר, וממילא אין באפשרותה לנתח ולפעול באופן מיטבי את הפעולות הדרושות להשבתם.
בהיבטי יעילות הפעילות ברשות המיסים, מצא המבקר כי בשנת 2019 הייתה תוספת המס מפעילות משרדי השומה ברשות המיסים כ-15.1 מיליארד שקל, מרביתם משומות על פי הצהרת הנישום או שומות בהסכם בין הרשות לנישום. עלה כי רשות המיסים אינה יכולה לאתר את שחיקת המס, או לחלופין, את תוספות המס, בשלבי השומה השונים לאותו נישום, זאת הואיל ונתוני הרשות בנוגע לכל שומה סופית כוללים רק את שלב השומה האחרון.

"ליקויים בטיפול בדוחות מס המחייבים דיווח ובניכוי מס במקור"

בהיבטי הליכים מינהליים ומשפטיים בתיקי מס נמצא כי נכון ליוני 2021 נדונים בערכאות משפטיות 2,108 צווי מס, בהם סכום מס הכנסה אשר שנוי במחלוקת בהליכים משפטיים אזרחיים הוא כ-28.1 מיליארד שקל, מתוכם 26 תיקי מס שבהם סכום המס המצטבר הוא כ-24.4 מיליארד שקל, ובהם 6.9 מיליארד שקל בגין תשעה צווים אשר הוצאו לחברה גדולה במשק בישראל.
בדוח לא צוין שם החברה, אך בכלכליסט פורסם כי מדובר בחברת טבע. עוד פורסם, כי חברת טבע, הזכאית לשלם מס מופחת מכוח חוק עידוד השקעות הון, שילמה רק 400 מיליון שקל מתוך מתוך שומת מס של 7.3 מיליארד שקל. לגבי 6.9 מיליארד השקלים הנותרים מתקיים דיון בבית המשפט. הוויכוח נוגע לשנות המס 2008 עד 2016, והדיון בסוגיה צפוי להתקיים ב-2023.
בביקורת של המבקר עלה כי לרשות המיסים אין כלל נתונים מרוכזים בנושא, אשר יאפשרו לה לפקח ולבקר אחר תהליך הטיפול האזרחי.
עוד עלה כי שלא בהתאם להנחיית היועמ"ש לממשלה משנת 2010 לפעול לסיום הטיפול בתיקים בתקופות של עד 24 חודשים, בהתאם לחומרת העבירה, נכון לינואר 2019 כ-700 תיקים מתוך 1,800 המתינו יותר משלוש שנים.
עוד עלה בביקורת, כי חל גידול מתמיד (סך הכול כ-71%) במספר דוחות המס הנדרשים מחייבי הדיווח (ללא שכירים שאינם חייבים בדיווח והגישו דוחות להחזר מס) מ-691,827 חייבים בשנת 2012 ל-1,185,349 חייבים בהגשת דוחות בשנת 2020.
מהנתונים עולה, כי חל גידול של כ-130% בקרב השכירים, 75.5% במספר העצמאים ו-44.3% במספר החברות. לעומת זאת, עלה כי מצבת מפקחי מס ההכנסה קטנה בכ-20.6% בשנים 2012 - 2020, וזאת אף שבאותן שנים היה גידול של כ-71% במספר דוחות המס הנדרשים מחייבי הדיווח ועל אף הצורך לטפל גם במאות אלפי דוחות להחזר מס שהגישו שכירים ששילמו מס ביתר.
עוד עלה כי נכון לשנת 2020, 825,000 (כ-70%) מהדוחות שנדרשו להגיש לרשות המיסים, הם של עצמאים אשר המס הנגבה מהם מהווה רק 6% מסך גביית המיסים הישירים והעקיפים בשנה האמורה.
בנוסף, בחודשים נובמבר 2021 - פברואר 2022 מבקר המדינה בדק את פעילות שע"ם, גוף המשמש כמערך המחשוב הפנימי של רשות המיסים ונותן לה שירותי מחשוב לצורך גבייה ואכיפה. בביקורת נמצא כי "ברשות המיסים בדיקות השוואות ההון נעשות באופן ידני. כמו כן נמצא כי הרשות לא קידמה את פרויקט הצהרות הון מקוונות לאחר אפיונו על ידי ועדה ייעודית בשנת 2013, ובמועד סיום הביקורת הפרויקט אינו מופיע במערכת הממוחשבת לניהול תוכניות העבודה".
עוד נושא שבו נמצא ליקוי חמור הוא "ניכוי מס במקור", שהוא סכום המס לקיזוז מתקבולי ההכנסה. המשלם מנכה סכום זה ומעבירו ישירות למס הכנסה. הנישום שנוכה לו מס מדווח על המס שנוכה לו. המבקר מצא, כי סך הפערים בערך מוחלט בין הניכויים המדווחים על ידי המנכים, לבין אלו המדווחים על ידי נישומים יחידים, היה 8.65 מיליארד שקל בשנת 2017 ו-3.64 מיליארד שקל בשנת 2018.