המתיחות בין ארצות הברית להודו עלתה מדרגה עם כניסתם לתוקף של מכסים של 50% שהטילה וושינגטון על סחורות המיובאות מהודו. חצי מגובה המס הוא קנס שהטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בגין רכישות נפט ונשק מרוסיה. כל זה הופך את הודו - שותפה אסטרטגית מהחשובות של ארה"ב בעולם - לאחת המדינות שנפגעו הכי הרבה מתוכנית המכסים של טראמפ.
המכסים עשויים לפגוע בייצוא ובצמיחה של הודו, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, בהתחשב בכך שארה"ב הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה. המכסים ישפיעו על סקטורים שלמים שמייצרים סחורות המיוצאות לארה"ב, מבגדים ועד יהלומים ושרימפס. בעקבות כך נכנסה ממשלת הודו למצב חרום: ראש הממשלה, נרנדרה מודי מקיים נאומים לאומה והחלו חיפושים קדחתניים לחלופות, ובראשן סין.
הממשלה החלה להבטיח תוכניות סיוע לסקטורים שצפויים להיפגע מהמכסים. כך, למשל, מודי הבטיח לקצץ מיסים למיליוני עסקים קטנים, ובסדרת נאומים אף קרא להודים להגיב למכסים מתוך "גאווה לאומית". בשני נאומים שערך השבוע הוא הכין את ההודים להתנגשות עם ארה"ב, תוך העלאת זכרונות ממאבקה של הודו לחופש מהקולוניאליזם הבריטי לפני 100 שנה: "אנחנו צריכים להפוך לעצמאיים. אסור לנו לשבת ולבכות שקשה לנו", אמר מודי, "לא משנה כמה לחץ יופעל עלינו, הודו תנצח". מודי רמז כי ממשלתו מתכננת לצמצם את תלותה הכלכלית של הודו בארה"ב, איתה קיימה סחר בשווי של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה שעברה, אולי לטובת סין, יפן, אירופה או שותפות אחרות.
בתקשורת בגרמניה דווח לאחרונה כי מודי התעלם מארבע שיחות טלפון מטראמפ, כנראה כדי לשכנע מיליארד וחצי הודים להתייחס לרגע הזה כאל נסיון השפלה לאומי. דיפלומטים הודים אמרו למגזין החדשות היפני ניקיי אסיה כי "טראמפ ניסה לאחרונה מספר פעמים להתקשר למודי בחיפוש אחר פשרה. מודי סירב לענות לשיחות. זה הגביר עוד יותר את תסכולו של טראמפ". לפי אותם מקורות, מודי, שהיה ביחסים טובים מאוד עם טראמפ בקדנציה הראשונה שלו, זועם במיוחד על העונש על הרכישות מרוסיה.
התשובה של מודי: התקרבות לסין
התגובה המשמעותית יותר של הודו, גם עבור ארה"ב, היא ההחלטה לחמם מחדש את היחסים עם סין. בסוף השבוע צפוי מודי לבקר בסין בפעם הראשונה מאז 2018, וישתתף בפסגה בראשות נשיא סין שי ג'ינפינג. היחסים בין הודו לסין קפאו ב-2020, אחרי עימות חריף באזור ההימלאיה, בגבול הלא מוסדר בין שתי המדינות. חיילים משתי המדינות החליפו מהלומות עם אלות, מוטות ברזל ואבנים ובמהומות שנמשכו מספר שבועות נהרגו עשרות חיילים משתי המדינות. היחסים בין סין להודו הידרדרו משמעותית מאז, כשבין היתר הודו הגבילה פעילות כלכלית של חברות סיניות, כולל איסור על עשרות אפליקציות, ביניהן טיקטוק. במקביל חיזקה הודו את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות ארה"ב, יפן ואוסטרליה, במסגרת הברית האסטרטגית Quad.
גם ממשל טראמפ וגם ממשל ביידן פעלו לחיזוק הקשרים האסטרטגיים עם הודו באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים ותרגילים צבאיים משותפים, כדי להתמודד עם סין האסרטיבית יותר ויותר באזור הודו-פסיפיק. כל זה נמצא עכשיו בסכנה כאשר לצד מודי יגיעו בסוף השבוע לסין מנהיגים מרוסיה, פקיסטן, אירן ומרכז אסיה. בייג'ינג מגדירה את האירוע כ-"פסגה הגדולה ביותר עד כה של ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO)", מועדון ביטחון אזורי שנוסד על ידי מוסקבה ובייג'ינג שמטרתו לעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי.
לדברי יון סאן, מנהלת תוכנית סין במרכז המחקר 'סטימסון' בוושינגטון, בסין סבורים כי "הודו כבר לא מסוגלת להעמיד פנים שהיא עדיין זוכה לתמיכה חזקה מוושינגטון, ולכן היא צריכה לכייל מחדש את מדיניות החוץ שלה ולשפר את יחסיה עם סין".
ההתקרבות של הודו לסין מצטרפת לסימנים נוספים לכך שהמכסים של טראמפ יוצרים בריתות חדשות שלא ישמחו את ארה"ב. שי ג‘ינפינג ערך לאחרונה כמה שיחות עם נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, שמדינתו נמצאת תחת מתקפה כוללת של 50% מכסים על מגוון סחורות. "נמשיך למכור את המוצרים שלנו", אמר לולה, "אם ארה"ב לא תרצה לקנות מאיתנו, נמצא שותפים חדשים. העולם גדול והוא להוט לעשות עסקים עם ברזיל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
