אחרי חודשים של שחיקה, שער הדולר חזר לעלות מול השקל. הדולר פתח את שנת 2026 ברמה של כ-3.19 שקלים, ובימים האחרונים נסחר סביב 3.35 שקלים. זו רמת השיא שלו מתחילת השנה, והוא עלה ב-19.5% מהשפל שאליו הגיע במאי האחרון, 2.80 שקלים. בשלושת השבועות האחרונים לבדם התחזק הדולר ב-6% מול השקל. מה יכול לעשות המשקיע הפרטי כדי לקבל חשיפה למטבע האמריקני? ynet גיבש מדריך בנושא בסיוע יחידת המחקר של בורסת תל אביב/

מה מחזק את הדולר?

כמה גורמים פועלים במקביל. הראשון הוא פער הריביות: ריבית הפדרל ריזרב (Federal Reserve) עומדת על 3.75%–4% לעומת ריבית בנק ישראל, שעומדת על 3.25%. בשוק ההון חוששים שבארה"ב תהיה העלאת ריבית נוספת, שתרחיב את הפער לטובת הדולר. הגורם השני הוא תשואות האג"ח בארה"ב, שחזרו לרמה של מעל 5% בטווח הארוך. השלישי הוא אי-ודאות גיאופוליטית ופוליטית: המתיחות במצר הורמוז, החשש ממתקפה מיידית על איראן ומצד איראן, והקושי להקים ממשלה בישראל.
(צילום: shutterstock)
הדולר מתחזק מול השקל גם על רקע ירידות חדות במדדי המניות בניו יורק. הירידות האלה מחייבות את הגופים המוסדיים לקנות דולרים, וכך הן מוסיפות ביקוש למטבע האמריקני ותורמות לעלייה בשערו.

מזומן ופיקדונות במט"ח

הדרך הפשוטה ביותר לקבל חשיפה לדולר היא להמיר שקלים לדולרים ולהחזיק אותם בחשבון מט"ח. החיסרון המרכזי של הדרך הזאת הוא שאין ריבית: דולרים שמוחזקים כמזומן לא מניבים תשואה. בנוסף, ההמרה כרוכה בעמלות ובפער בין שער הקנייה לשער המכירה.
אחת הדרכים לפתור את בעיית הריבית היא להפקיד את הדולרים בפיקדון מט"ח שנושא ריבית דולרית. אפשרות נוספת היא פיקדון צמוד דולר, שמתבסס על שער הדולר בשקלים, והתשואה בו משתנה בהתאם לשינויים בשער. גובה הריבית משתנה בין הבנקים ובין תקופות הפיקדון, ולכן כדאי להשוות הצעות לפני ההפקדה.

קרנות כספיות דולריות

קרנות כספיות שמשקיעות בנכסים קצרי טווח במטבע זר מאפשרות לקבל ריבית על כספים דולריים, ברמת נזילות גבוהה. צריך להבחין בין קרנות כספיות דולריות, שחשופות לשער הדולר, לבין קרנות כספיות נקובות מט"ח, שהנכס שלהן נקוב במטבע חוץ. בשנתיים האחרונות גילה הציבור הישראלי בגדול את הקרנות הכספיות השקליות. רבים לא יודעים שהמוצר קיים גם למשקיעים שמחפשים חלופה לפיקדון דולרי: קרן כספית דולרית מאפשרת לקבל ריבית על הדולרים, בשיעור של כ-4% ברוטו.

אגרות חוב דולריות בבורסה

בבורסה בתל אביב נסחרות אגרות חוב צמודות לדולר. הן משלמות ריבית קבועה ומחזירות את הקרן במועד הפירעון, והחשיפה לדולר נובעת מההצמדה שלהן לדולר. עם זאת, המחיר שלהן משתנה במהלך תקופת ההחזקה, בהתאם לריבית בשוק ולסיכון האשראי של המנפיק. בנוסף, ממשלת ישראל והבורסה רשמו בשבועות האחרונים, בתזמון מצוין, אגרות חוב דואליות דולריות ואגרות חוב צמודות לאירו, שמגוונות את פתרונות ההשקעה שעומדים לרשות הציבור.
ה בורסה לניירות ערך ב תל אביב הבורסה לניירות ערך בתל אביב
ה בורסה לניירות ערך ב תל אביב הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בת"א
(אוראל כהן)

פיקדונות מובנים צמודי דולר

פיקדונות מובנים צמודי דולר הם אגרות חוב שנסחרות בבורסה ומגובות בפיקדונות בנקאיים דולריים. מי שרוכש אותן מקבל חשיפה לדולר, והתשואה נגזרת מהפיקדון הבנקאי שמאחוריהן. היתרון שלהן על פני פיקדון בנקאי רגיל הוא שאפשר לסחור בהן בימי המסחר בבורסה, בלי להמתין לתום תקופת הפיקדון. מנגד, המחיר שלהן בבורסה עשוי להשתנות במהלך תקופת ההחזקה. לכן כדאי לבדוק לפני הרכישה את תנאי האג"ח, את מועד הפירעון ואת הגוף שמגבה אותה.

קרנות אג"ח בחו"ל

דרך נוספת לקבל חשיפה לדולר היא קרנות נאמנות וקרנות סל שמשקיעות באג"ח בחו"ל, ובהן אג"ח של ממשלת ארה"ב. גם כאן צריך להבחין בין קרנות חשופות מט"ח, שבהן ההשקעה נהנית מהתחזקות הדולר, לבין קרנות מנוטרלות מט"ח, שאינן חשופות לשער. הקרנות האלה נושאות סיכוני ריבית וסיכוני אשראי, והמחיר שלהן עשוי לרדת כשהריבית בשוק עולה.

אופציות על שער הדולר

בבורסה נסחרות אופציות על שער הדולר-שקל. אלה כלים מתוחכמים שמאפשרים לקבל חשיפה לתנועות הדולר בהון קטן יחסית. אבל הם כרוכים במינוף ובסיכון גבוה, ומתאימים בעיקר למשקיעים מנוסים.

קרנות סל וקרנות מחקות על מדדים בחו"ל

בבורסה בתל אביב נסחרות מאות קרנות סל, ובהן קרנות שעוקבות אחר מדדים בחו"ל, כמו S&P 500. חשוב להבין נקודה מהותית: חלק מהקרנות האלה חשופות מט"ח, כלומר השקעה בהן חושפת גם לשינויים בשער הדולר. חלקן מנוטרלות מט"ח, ומנטרלות את השפעת השער. מי שמבקש חשיפה לדולר יבחר בקרנות החשופות, ומי שרוצה להתמקד רק במדד עצמו יבחר בקרנות המנוטרלות. לפני כל רכישה כדאי לבדוק בפרופיל החשיפה של הקרן אם היא חשופה למטבע.

לפני שמחליטים: כמה נקודות למחשבה

ראשית, קנייה של דולר אחרי עלייה חדה היא קנייה בשיא, והשער יכול לחזור ולרדת, כפי שקרה בחודשי האביב והקיץ. שנית, חשוב להתאים את החשיפה למטרה: מי שצפוי להוציא דולרים בעתיד, למשל על טיול, לימודים או רכישת נכס בחו"ל, יחשוב על כיסוי מטבעי, ומי שמשקיע לטווח ארוך יחשוב על פיזור. שלישית, כל מכשיר טומן בחובו עלויות ודמי ניהול. רביעית, כלים ממונפים ונגזרים עלולים להוביל להפסד מהיר.
התחזקות הדולר מחדדת שאלה ותיקה: כמה מהחיסכון שלנו צריך להיות חשוף למטבע זר? התשובה תלויה בצרכים, בהעדפת הסיכון ובאופק ההשקעה של כל אחד.
*אין לראות במדריך זה המלצה או ייעוץ השקעות לביצוע פעולה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ המותאם לנתוניו ולצרכיו של כל אדם.