ריד הייסטינס זעם. זה עתה הוא קיבל הודעה על קנס בגובה 40 דולר מרשת בלוקבסטר. הסיבה: הוא איחר בהחזרת הסרט "אפולו 13" לרשת ספריות הווידיאו. התגובה לא איחרה לבוא - הוא משלם את הקנס אבל מייסד את חברת הבידור הגדולה בעולם וגורם למעשה לפשיטת רגל של כל ענף ספריות הווידיאו.
זאת האגדה האורבנית שמלווה את הייסטינגס כבר 30 שנה בתשובה לשאלה מדוע הקים את נטפליקס ויצר את מפלצת הסטרימינג הגדולה בעולם.
הבעיה היחידה: הסיפור הזה מומצא לחלוטין והוא היווה רק כלי שיווקי כדי להפוך את הרעיון שהביא להקמת החברה ליותר סקסי ומרגש.
מלבד האגדה הזאת, כל השאר הוא אמת. הייסטינגס, שחתום על 30 שנה של ניהול נטפליקס והשתלטות על המסך הקטן כמעט בכל העולם, הוא אחד המנכ"לים הכי דומיננטיים בהיסטוריה של עולם הבידור. בקרוב הוא יסיים את תפקידו בחברה, אבל הוא משאיר אחריו מורשת עצומה.
הייסטינגס, חובב מתמטיקה שאף לימד את המקצוע בתיכון, שירת בחיל השלום באפריקה, כאשר החל את דרכו המקצועית בחברה לאיתור באגים בתוכנה. בשנת 1997 עשה שינוי לטובת עולם הבידור הביתי וייסד יחד עם שותפו מארק רנדולף את נטפליקס, שהתחילה בתור רעיון צנוע: השכרת סרטים באמצעות מינוי דרך הדואר. החברה גדלה, עקפה את ספריות הווידיאו, ולאחר הנפקה בבורסה היא ביצעה ב-2007 את המהלך הגדול: מעבר לשידורי סטרימינג.
זאת הייתה אחת ההחלטות הקריטיות ביותר של הייסטינגס, שזיהה את הפוטנציאל של הסטרימינג כעתיד הבידור, לפני שהשוק היה בשל לכך. הייסטינגס הסביר בעבר בראיון למגזין העסקי של סטנפורד את האסטרטגיה: "היינו אובססיביים לגבי כך שלא נהיה קודאק או AOL - חברה שנצמדת לשורשיה ומפספסת את הדבר הגדול. אמרנו לעצמנו שאנחנו צריכים להיות יותר אגרסיביים, כל כך אגרסיביים שזה יגרום לנו ממש לרעוד".
ההחלטה על "בית הקלפים" התקבלה בחצי שעה
ההחלטה הקריטית השנייה בפיתוח החברה התקבלה ב-2013, ולפי אגדה אורבנית נוספת, שהפעם הוכחה כאמיתית, הדיון לגביה ארך 30 דקות בלבד. תוך חצי שעה החליט הייסטינגס לתת אור ירוק להפקה המקורית הראשונה של נטפליקס: סדרת הלהיט "בית הקלפים". מכאן הדרך הייתה קצרה להפקה של מאות סדרות וסרטים מרחבי העולם, כולל להיטים כמו "הכתר", "ברידג'רטון" ו"דברים מוזרים" שזכו למאות מיליוני צפיות.
מהלך ההמשך היה הימור מוצלח על התרבות העולמית והשקעה בסדרות מקוריות ואיכותיות בשפות זרות כמו "משחק הדיונון" ו"בית הנייר", שהצליחו גם הן לכבוש את טבלאות הצפייה ולפתוח פתח ליוצרים מוכשרים מרחבי העולם. המהלך הזה גם הביא למוטיבציה להתרחב למדינות נוספות ולהשיק את נטפליקס בטריטוריות רבות ברחבי העולם, תוך ביצוע אדפטציה מקומית מתאימה.
אולי בגלל החיבה שלו למתמטיקה ומדעים מדויקים, הייסטינגס ביסס תרבות עסקים של מעקב מוקפד אחרי מה שהצופים רואים, מתי הם צופים וכיצד הם מתקשרים עם הפלטפורמה. גישה מונעת-נתונים זו איפשרה לחברה לקבל החלטות ששיפרו את שביעות הרצון ואת שימור המינויים. הנתונים שימשו גם לאיתור פערים בתוכן, חיזוי הצלחה של תוכניות חדשות והתאמת תוכן לאזורים ספציפיים.
טד סרנדוס, מנכ"ל משותף של נטפליקס, אמר על כך: "הייסטינגס הטמיע בנטפליקס תרבות מבוססת נתונים. אנו מסתמכים על דאטה כדי להבין את הקהל שלנו, לשפר את המלצות התוכן ולקבל החלטות עסקיות אסטרטגיות".
"המסמך החשוב ביותר שיצא אי פעם מסיליקון ואלי"
מצגת פשוטה בפאוור פוינט שכתב הייסטינגס יחד עם מנהלת משאבי האנוש בחברה, פאטי מקורד, כונתה פילוסופיית ה-Culture Deck - הדרך שבה הם עיצבו את התרבות האירגונית בנטפליקס. המסמך הפך לוויראלי ונצפה מיליוני פעמים, והיזמית שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של מטא לשעבר, כינתה אותו "המסמך החשוב ביותר שיצא אי פעם מסיליקון ואלי". על פי הערכות, מאות חברות, ואפילו ארגונים ממשלתיים, השתמשו בו כתבנית לגיבוש תרבות ארגונית משלהם.
הבסיס לתרבות האירגונית בנטפליקס נולד ברגע משבר: בעיצומו של פיצוץ בועת ההייטק ב-2001, הייסטינגס פיטר שליש מכוח האדם של החברה. מה שנראה בהתחלה כמכה קשה לרוח הצוות, הפך עם הזמן לגורם חיובי: מצב הרוח במשרד השתפר, והצוות הקטן יותר עשה יותר מאשר לפני הפיטורים. זה היה הרגע שבו הייסטינגס הבין: יש לשמר את רמת הכישרון הגבוהה בכל מחיר.
נטפליקס העדיפה צוותים קטנים של אנשים מוכשרים במיוחד, ופיטרה עובדים ממוצעים בליווי הסיסמה: "ביצועים מספקים מזכים אותך בפיצויים נדיבים". המטרה הייתה לייצר מסה קריטית של אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה שעובדים ביחד. תרבות זו נלחמת ב"בינוניות" ומבינה שכשיש עובדים בינוניים, הפרודוקטיביות הכוללת נפגעת.
בהמשך לכך, נטפליקס פיתחה כלי ניהולי שנוי במחלוקת: מנהלים נשאלו "אם העובד הזה היה רוצה לעזוב מחר - האם הייתי נלחם כדי לשכנע אותו להישאר?" אם התשובה שלילית, על המנהל לשחרר את העובד ולמצוא מישהו שהיה נלחם למענו. הייסטינגס הדגיש כי זוהי הדרך היחידה לשמור על "צפיפות כישרונות" מספקת.
בנוסף, נטפליקס פעלה ללא מדיניות חופשה רשמית. עובדים קיבלו חופשה ללא הגבלה. הניהול בוצע תחת הנחיה פשוטה וחדה: "פעל לטובת נטפליקס". הייסטינגס הסביר: "אם תיתן לעובדים יותר חופש במקום לפתח תהליכים שימנעו מהם לפעול לפי שיקול דעתם, הם יקבלו החלטות טובות יותר".
נטפליקס פיתחה כלי ניהולי שנוי במחלוקת: מנהלים נשאלו "אם העובד הזה היה רוצה לעזוב מחר - האם הייתי נלחם כדי לשכנע אותו להישאר?" אם התשובה שלילית, על המנהל לשחרר את העובד ולמצוא מישהו שהיה נלחם למענו
בראיון שנתן בעבר הסביר את האסטרטגיה: "לפעמים מאשימים אותנו בכך שאיננו מהססים להיפרד ממישהו, אך זה חלק מהמשחק: המנהל, כמו מאמן, חייב לפעמים 'להיות קשה מספיק כשצריך' ולהחליף את חברי הצוות כשהדבר נחוץ".
משבר המינויים הגדול
ב-2022 חוו הייסטינגס ונטפליקס את המשבר הגדול הראשון בתולדות החברה. לראשונה היא דיווחה על ירידה במספר המינויים. ברבעון הראשון של 2022 איבדה החברה כ-200 אלף מינויים, נתון שהדהים את השוק והוביל לצניחה של כ-25% במניית החברה.
התגובה של ההנהלה הייתה מהירה: מהלך נחוש ואפקטיבי נגד שיתוף סיסמאות בין מינויים, מה שהביא לאורך השנים לאובדן הכנסות משמעותי. בנוסף, השיקה החברה מודל של חבילת מינוי זולה יותר הכוללת פרסומות וגם שינתה מעט את הפוקוס ליצירת יותר איכות ופחות כמות במחלקת התוכן.
המהלכים האלה הוכיחו את עצמם במהירות והחברה, יחד עם המניה, חזרו למסלולי צמיחה. יש לציין כי נטפליקס החליטה החל מ-2025 להפסיק לדווח על מספר מינויים ברבעון - מהלך שמסמל ביטחון עצמי: ההנהלה הצהירה שההכנסות הן "מדד משמעותי יותר לבריאות העסקית" מאשר ספירת ראשים.
עבור 2026, נטפליקס צופה הכנסות של 50.7 עד 51.7 מיליארד דולר — צמיחה של 12%–14%, תוך הגדלת הוצאות התוכן ל-20 מיליארד דולר. ברקע הייתה עסקה אפשרית, אך מורכבת, לרכישת אולפני וורנר. בתחילה סוכם על רכישת האולפנים תמורת 82 מיליארד דולר, אך בהמשך נסוגה נטפליקס מהעסקה.
מה אחרי נטפליקס?
הייסטינגס כראה לא ישתעמם בבית והוא כבר הצטרף לדירקטוריון של חברת הבינה המלאכותית Anthropic ב-2025, והגביר את פעילותו הפילנתרופית בתחומי החינוך ומחקר AI.
מבחינה אישית פורבס העריך את שוויו של הייסטינגס ב-6.6 מיליארד דולר. למרות שנודע כמנהל קשוח ולעיתים חסר רחמים, הפעילות הפילנתרופית שלו מרשימה: תרומות רבות בתחום החינוך, מלגות לסטודנטים ומענקים למכללות, ובעיקר חתימה על התחייבות לתרום את רוב הונו לצדקה.
ואולי בסוף הכל באמת התחיל בשירות בחיל השלום באפריקה, שעליו אמר לא פעם: "ברגע שאתה תופס טרמפים ברחבי אפריקה עם 10 דולר בכיס, הקמת עסק לא נראית כל כך מאיימת".
