בשיתוף אתר "המקצוענים"
כל שיפוץ הוא פרויקט בפני עצמו, כך כשמדובר בשיפוץ של מבנה לשימור, האתגר גדול פי כמה וכמה.
הטמעת מערכות מודרניות במבנים היסטוריים, התמודדות עם מערכות ישנות, עם אתגרי ניקוז ועבודה עם חומרים מקוריים מבלי להרוס אותם - כל אלו, בהחלט הופכים את התהליך למורכב יותר.
לפני ואחרי: החדש לא משתלט על הישן
התוצאה, פעמים רבות, שווה את ההשקעה, שכן לייצר יש מאין על מעין "קנבס" לבן אולי מסיר הרבה יותר מגבלות.
ואולם, דווקא המגבלות האלה - מולידות יצירתיות ופתרונות שאחרת לא היו נולדים אולי.
"המבנה נבנה בתקופה העותמאנית, במאה ה-17'", מציין האדריכל נעם דודסון.
"מה שמעניין הוא שבמבנה הספציפי הזה שרד קיר צלבני. על גבי המבנה הצלבני נבנה המבנה העותמאני. כל שאר המבנה הוא מבנה עותמאני שמכיל בתוכו קימרונות (קשתות) שאפיינו את האדריכלות באותה התקופה".
דודסון מסביר את ההבדלים בין סוגי הבנייה: "המבנה העותמאני מאופיין בין השאר באבני כורכר קטנות יחסית עם טקסטורה מחוספסת וביניהן המילוי 'כוחלה'. לעומתן, הקירות הצלבניים, שהם עתיקים יותר, מאופיינים באבנים גדולות הרבה יותר, ובטקסטורה חלקה יותר".
אחד האתגרים בשיפוץ היה כיצד להעביר צנרת חשמל מבלי לפגוע באבן הכורכר המקורית שהיא מיועדת לשימור.
"הקיר לא בנוי כמו קיר בלוקים רגיל", מסביר דודסון. "הוא בנוי מתפזורת של אבנים. אם היינו חורצים את קווי החשמל בצורה ישרה, היינו הורסים את הנראות של האבן המקורית. על מנת לא לפגוע באבן, 'טיילנו' בין מרווחי האבן, כשחרצנו את הכוחלה לטובת השלחת הצנרת בתוכה. זו הייתה פעולה כירורגית ממש".
על קונספט העיצוב
"הקונספט נקבע כרצון לייצר חווית אירוח ייחודית, תוך כדי כבוד למבנה הקיים", אומר דודסון. "היחידה נקראת 'מעיין', והרעיון היה לייצר מקור מים כבסיס לחוויית האירוח".
אחד האלמנטים הבולטים בחלל הוא האמבטיה המיוחדת. "ברגע שהנחתי אמבטיה על במה, פתרתי בעיה של שיפועים תקינים לניקוז סניטרי", מסביר דודסון.
"ללא ההגבהה של הבמה, אי אפשר היה ליישם את הרעיון מכיוון שמדובר בשיפוע הפוך. הייתי צריך להתחבר אל בריכת ביוב חיצונית, אליה מתנקזת הצנרת, וממנה אל מערכות הולכה רחבות יותר הממוקמות במורד הרחוב".
"הבמה המוגבהת תרמה לא רק לפונקציונליות של הניקוז ולתפיסה העיצובית, אלא גם היא אפשרה חסכון בעלויות. זאת, משום שעלות אמבטיית פרי סטנדינג (אמבטיה מונחת) גבוהה מאוד, וכך התאפשר שימוש באמבטיה רגילה".
אתגר האינטימיות
אתגר נוסף היה ביצירת תחושת אינטימיות באזור המיטה שמונחת בחלל שגובה תקרתו 5 מטרים. "הפתרון היה בהנחת 5 קורות עץ מעובדות מסוג אורן, לצורך יצירת תחושת חציצה בחלל", מספר דודסון.
"המקום שימש בעבר כאסם קטן של סוסים. בעזרת הקורות שחוצות את החלל, השארנו מעין זיכרון לאסם הקדום. בזכות תקרת קורות העץ הרווחנו פתרון למיקום גופי תאורה שמאירים את הקיר הצלבני, שהוא למעשה גב המיטה. הקורה אפשרה גם תלייה של שני גופי תאורה לקריאה, המשתלשלים לאזור השידות מימין למיטה ומשמאלה".
כיור ומעיין: דו-שיח עיצובי
אחד האלמנטים הבולטים בחדר הרחצה הוא הכיור המיוחד. "מדובר בכיור שנרכש במקור כקערת אבן ענקית. זה אמנם מרגיש כאילו הוא תלוי, אך הכיור למעשה מונח על מוטות מאסיביים שהסתרנו בתוך הקיר".
"רכשנו את האבן מספק אבן, קדחנו במרכזו כדי לחבר את הסיפון ואת הניקוז של הכיור, ודאגנו לתשתית קונסטרוקציה שתהיה מסוגלת לעמוד לאורך זמן בעומס המשקל הרב של האבן".
"מבחוץ, אבן הכיור היא עם טקסטורה של חספוס גס, כמו של סלע שנלקח ישירות מהטבע ולא עבר שום הליך עיבוד. בחלקו הפנימי של הכיור האבן מהוקצעת לחלוטין ומוחלקת".
"יש פה דו-שיח עם המעיין", מדגיש דודסון. "המעיין שמשקיף עליו, מדבר באותה שפה עיצובית".
דודסון מרחיב על רעיון המעיין: "רציתי לייצר חווית אירוח ייחודית, כזו שמעניקה תחושת רוגע. המים זורמים וממלאים את האמבטיה דרך אבן חיצונית. החוויה מדמה מעין מפל, כשזרימת המים וצליל מילוי האמבטיה בהחלט מוסיפים משמעותית לחוויית הרחצה ולתחושת הרגיעה".
מודרניות בלב העתיק
דודסון מדגיש את השילוב בין הישן לחדש: "הכניסה של הקווים המודרניים אל המבנה הזה באה לידי ביטוי לא רק בהנחה סימטרית מדויקת של אריחי החיפוי בחדר הרחצה, אלא גם בכל עבודת הנגרות".
כשנשאל על הבחירה בגוון הזהב, דודסון מסביר: "יש בגוון המוזהב משהו קלאסי ונצחי, כמו זה של אופי המבנה עצמו".
"כל הנגרות מוזהבת בגווניה, אך לא מדובר בזהב נוצץ, אלא בזהב מוברש", הוא מפרט. "זהו דגרדה של זהב עם שחור".
דלת הזכוכית בתפקיד גוף תאורה המעביר אור
"גופי התאורה הם בסגנון מודרני", אומר דודסון. "הבחירה הזו מכוונת. לא רציתי לבחור בגופי תאורה מסורבלים בעלי עיטורים המנסים להידמות לסגנון מזרחי-מיושן יותר. זה היה מכביד על החלל. הגופים המודרניים הופכים את החלל לקליל יותר עם חוויה של 'ריחוף'".
הבחירה בדלת הפרדה מזכוכית היא דוגמה נוספת לגישה זו.
"זכוכית נחשבת לחומר יותר ניטרלי באמירה שלו. היא חומר מודרני יותר, ויש בה שקיפות שהיא ניגוד מוחלט לקירות העבים מאוד שמאפיינים את המבנה", מסביר דודסון. "השקיפות של הזכוכית, היא תכונה שגם הופכת אותה למעין גוף תאורה, שכן היא מעבירה דרכה אור.
"ברגע שהדלת סגורה ויש תאורה צהובה פנימית, זה נותן אפקט של גוף תאורה ענקי בתוך החלל הכפול הזה", הוא מנמק כיצד נוצר האפקט הדרמטי, זה שאנו חשים אותו, אך לא בהכרח יודעים לשים את האצבע על הסיבה המדויקת לתחושה.
"אם הייתי מתקין דלת פנים רגילה, הייתי מפספס את כל החיבור שבין שני החללים ומפסיד את עוצמת מעבר האור מהחלל הקטן לחלל הגדול".
אתגר הכורכר המתפורר
אחד האתגרים המתמשכים בשימור מבנים בעכו העתיקה הוא התמודדות עם אבן הכורכר המתפוררת.
"מדובר בעובדה בעייתית שלא ניתן לשנות: באבן כורכר מתקיים הליך התפוררות. אין לנו פתרון אמיתי להתמודד עם בעיה זו", מודה דודסון.
"אם אתה בוחר למרוח סילר אתה למעשה אוטם את הנקבוביות של האבן הכורכרית והאבן 'מפסיקה לנשום'. ואז, נוצר לחץ מבפנים החוצה, של החתיכות שרוצות ליפול. וכך, בסופו של דבר יפלו חתיכות גדולות יותר מאשר פירורים קטנים. זה דומה לבעיית הרטיבות שגורמת ליצירת 'בועות טיח' בשל הלחץ מבפנים".
כשנשאל על פתרון, דודסון מודה: "אי אפשר לפתור את זה לחלוטין. זו התמודדות מתמשכת. הליך הבנייה והתחזוקה השוטפת מלווה בהתמודדות עם אבן כורכרית בעלת אופי מתפורר".
גם הבחירה בהלבשת החלל היא מתוך רצון להוסיף מודרניות לתוך המבנה העתיק
ההלבשה באה לייצר חווית אירוח של מעבר מהעומס של ההיסטוריה בתוך העיר, אל תוך חלל שמשלב קו וריהוט מודרני בצורה מאופקת.
לגבי בחירת הצבעים, מסביר דודסון: "יש מעט מאוד צבעים. הכל כמעט מונוכרומטי, עם נגיעות של גווני זהב".
הריהוט בחלל תוכנן בקפידה, כשהבחירה היא בריהוט שכולו 'פתוח'. "כל סגירה שהיא בחלל שהוא ממילא סגור ו'כבד' הייתה רק סוגרת ומכבידה אותו עוד יותר.
"בכדי להקליל את הסגנון, תוכננו ארונות בהתאמה אישית, הממוקמים בתוך נישות שהיו ממילא חלק מהמבנה המקורי. גם פרטי הנגרות כמו 'צפים' בנישה ומנותקים ממנה. בכך, הריהוט לא 'חונק' ולא מבטל' את הנישה, אלא משאיר אותה מאווררת ובולטת לעין".
רצפה וחיפויים: ניתוקים שמכניסים אוויר לחלל שיכול היה להרגיש חנוק בהיעדרם
"כשאני מתחיל לתכנן, הפער בין מה שתכננתי למה שקרה בפועל הוא גדול, כי אני נחשף ללא מעט 'הפתעות' תוך כדי תנועה", אומר דודסון.
"תמיד יתגלה שוני בגבהים, בפתחים וכמעט בכל מה שניתן לחשוב עליו לפני תחילת העבודה. לדוגמה, כשפותחים חלון שהיה סגור לאורך שנים כה רבות, לפעמים מגלים חלון אבן קשתי יפהפה מתחת לטיח הישן שלא היה ידוע עליו בהליך התכנון. למעשה, עכו היא סיפור אין סופי של גילוי והסתרה".
אך לא רק הפתחים מתגלים למי שיש לו סבלנות לקלף בעדינות שכבות של טיח, אלא גם הרצפה.
דודסון: "בשונה ממבנים שבהם הרצפה העתיקה נשמרה, כאן המבנה כוסה לאורך השנים בבטון מוחלק שהסתיר את היופי של הריצוף המקורי. הסרנו את השכבות, עד שהגענו לרצפה מהממת עם אריחים מצוירים מקוריים , רצפה שנבנתה עוד בתקופת המנדט הבריטי".
לצורך עמידה בתקנים, חדר הרחצה חופה באריחים מונעי החלקה (אנטי סליפ, דרגה N11). כאן, דווקא היה רצון להיצמד לסגנון מודרני, כהנחת האריחים מנוגדת לסגנון העתיק, והיא הנחה גיאומטרית מדויקת ומוקפדת, כשישנה שמירה של הקווים מהרצפה ועד לקירות.
אפקט מרשים במיוחד, התקבל בשל יצירת קו הפרדה בין הריצוף לקירות בקיר המרכזי שעליו תלוי הכיור.
הבחירה הזו היא גם פונקציונלית, המאפשרת לניקוז מים אל התעלה, וגם עיצובית, שכן היא אפשרה להניח חלוקי נחל ותאורה המוסיפה לדרמה של הקיר ומעצימה את נוכחות הכיור שבו. כל אלו, הופכים את הקיר למעין קיר כוח שלא ניתן להתעלם ממנו".
הפילוסופיה של הניתוקים: להכניס אוויר ותנועה לחלל שבמקור היה חנוק, סגור וכבד
"קירות האבן המסיביים גורמים לתחושת עומס. הניתוקים גרמו לתחושת ריחוף, שמקלילה מאוד את התחושה שיש כשנמצאים בחלל הזה. אם היינו מרצפים את הקירות ואת הרצפה של חדר הרחצה, היינו מקבלים תחושת 'בונקר'".
"הרצון שלי היה לייצר חלל מדיטטיבי, שפסיעה אחת מהמולת הרחוב, מאפשר להתנתק מהיומיום ולהיכנס אל מצב רגיעה".
קצת פרטים יבשים
מיקום: עכו העתיקה
סוג המבנה: יחידת אירוח שהיא חלק ממלון הבוטיק 'עכותיקה'.
גודל: כ-45 מ"ר.
תכנון ועיצוב פנים: האדריכל נעם דודסון.
סוג השיפוץ: שיפוץ מסיבי שכלל החלפת כל התשתיות בחלל המבנה, לרבות חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, תקשורת תאורה.
משך השיפוץ: תהליך התכנון נמשך כ-3 חודשים, העבודה בפועל נמשכה כ-5 חודשים.
צא ולמד: מהם האתגרים של שיפוץ מסיבי של מבנה לשימור?
התאמת המערכות המודרניות: שילוב מערכות מודרניות כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר מבלי לפגוע במבנה ההיסטורי מהווה אתגר מורכב.
שימור קירות ואבנים: טיפול באבנים ובקירות מקוריים, במיוחד כשמדובר באבן כורכרית שמתפוררת, דורש פעולות כירורגיות וזהירות כדי לא לפגוע במבנה.
פתרונות ניקוז: בעיות ניקוז הן אתגר מרכזי, במיוחד כשאין אפשרות לשבור קירות או לשנות את המבנה המקורי. פתרונות כמו רצפה מוגבהת יכולים להיות הכרחיים.
שמירה על תחושת חלל: יצירת תחושת מרחב ואינטימיות במבנים עם תקרות גבוהות וחללים כפולים, תוך שילוב אלמנטים עיצוביים מודרניים שמכבדים את ההיסטוריה של המבנה.
עבודה עם בעלי מקצוע מומחים: נדרש לשתף פעולה עם בעלי מלאכה מומחים בעבודות כמו נגרות, ריצוף וחשמל, שמבינים את הדרישות המיוחדות של שימור מבנים היסטוריים.
התמודדות עם חומרים מקוריים: שימוש בחומרים מקוריים או דומים להם כדי לשמר את המראה והתחושה ההיסטוריים של המבנה. זה כולל מציאת ספקים מתאימים ואספקת חומרים שקשה להשיג.
נגישות ובטיחות: הבטחת נגישות ובטיחות בהתאם לתקנים המודרניים מבלי לפגוע באסתטיקה ההיסטורית של המבנה. זה כולל התאמות לנכים ודרישות בטיחותיות כמו יציאות חירום.
טיפול במערכות ישנות: התמודדות עם מערכות ישנות ובלויות כמו אינסטלציה וחשמל. לפעמים, החלפת כל המערכות הישנות דורשת תכנון מדויק ושיתוף פעולה עם מומחים.
ניהול תקציב ועמידה בזמנים: שיפוץ מסיבי של בניין לשימור דורש ניהול תקציב קפדני ועמידה בזמנים שנקבעו. הפרויקטים האלה נוטים להיות יקרים ומורכבים, ודורשים תכנון מדוקדק כדי למנוע חריגות תקציביות ועיכובים.
דגשים מיוחדים לשימור בניינים בעכו העתיקה
שימור הארכיטקטורה הייחודית: עכו העתיקה מאופיינת במבנים בעלי ארכיטקטורה עותמנית, צלבנית וערבית. חשוב לשמר את המאפיינים הייחודיים של כל תקופה ולהקפיד על דיוק בפרטים הארכיטקטוניים.
טיפול באבן כורכרית: האבן הכורכרית היא חומר בנייה נפוץ בעכו העתיקה, אך היא מתפוררת ורגישה. יש לבצע פעולות שימור זהירות כדי לשמור על האבן מבלי לפגוע בה.
התחשבות בקהילה המקומית ובתיירות: עכו העתיקה היא אתר תיירותי חשוב ויש להתחשב בקהילה המקומית ובתיירים בעת ביצוע עבודות השיפוץ. יש להבטיח שהעבודות לא יפגעו בפעילות היומיומית של האזור.
שימור אתרים היסטוריים ודתיים: בעכו העתיקה ישנם אתרים היסטוריים ודתיים רבים. יש לשים דגש על שימורם ועל שמירה על כבוד המורשת התרבותית והדתית של המקום.
התאמת המבנים לתנאי האקלים המקומיים: עכו נמצאת על חוף הים וחשופה ללחות ומליחות. השימור צריך לכלול פתרונות להתמודדות עם תנאי האקלים הקשים כדי להגן על המבנים מפני נזקי מזג האוויר.
שיתוף פעולה עם רשויות השימור: יש לשתף פעולה עם גופים ורשויות מקומיות המתמחות בשימור מבנים היסטוריים, כדי לוודא שכל העבודה נעשית בהתאם לתקנים והתקנות המחמירים.
שימור פרטי אמנות ואומנות: בעכו העתיקה ישנם מבנים רבים המעוטרים בפרטי אמנות ואומנות מקוריים, כמו תקרות מצוירות, קשתות מפוארות ופסיפסים. יש לשמר את הפרטים האלה ולהחזירם למצבם המקורי במידת האפשר.
הכנת תוכניות שימור מפורטות: כל פרויקט שימור בעכו העתיקה דורש הכנת תוכניות שימור מפורטות שכוללות את כל שלבי העבודה, החומרים שישמשו, והשיטות שיש להפעיל כדי להבטיח את השימור הטוב ביותר.
חפירות ארכיאולוגיות: בשל ההיסטוריה העשירה של עכו, יש סיכוי גבוה למצוא ממצאים ארכיאולוגיים במהלך השיפוצים. חשוב לשלב ארכיאולוגים בתהליך ולוודא שכל ממצא מטופל בהתאם.
בשיתוף אתר "המקצוענים"
פורסם לראשונה: 23:59, 30.06.24
