פירמת רואי החשבון והייעוץ PwC ישראל ציינה לפני כשנתיים 100 שנים להקמתה. מספיק זמן וניסיון כדי לקבל מהמוסד הכלכלי הוותיק שצבר עשרות שנות ניסיון פרספקטיבה ייחודית על הטלטלות שעובר המשק הישראלי, שאותן מגדיר השותף-המנהל בפירמה, רואה החשבון דורון סדן כ"סיטואציה מורכבת", שבה הכלכלה נדרשת לתמרן תחת עומסים חריגים, אי-ודאות גיאו-פוליטית, וריבית שעדיין גבוהה. עם זאת, הוא מדגיש כי המשק הישראלי רחוק מאיבוד כיוון. "למרות הוצאות הביטחון הכבדות, הכלכלה הישראלית ממשיכה לצמוח על בסיס מנועים חזקים של חדשנות, יזמות והון אנושי איכותי", הוא מציין. "החוסן הכלכלי שלנו מוערך מאוד גם בזירה הבין-לאומית, ובכל שיחה שלי עם לקוחות ושותפים בחו"ל, הנושא הזה זוכה להערכה גדולה".
נוכח המצב, יש לישראל יכולת לעמוד בנטל התקציבי ובהוצאות הביטחון המתרחבות?
"כן, אבל יש כאן ‘אבל’ גדול: זה מותנה בהתנהלות אחראית, בבניית מסגרת תקציבית אמינה, וביכולת לתעדף משאבים ולהפנות אותם למנועי צמיחה".
סדן מאמין כי המפתח טמון בחזרה למשמעת התקציבית של ערב המלחמה - הקטנה מתוכננת של הגירעון וקיצוץ בבזבוזים ובניהול הלקוי, מבלי לפגוע במנועי הצמיחה הלאומיים: חינוך, תשתיות ופריון. "נדרש פיקוח הדוק יותר על הוצאות הביטחון, ובעיקר על ימי המילואים שסובלים מבזבוז בלתי רגיל של זמן וכסף. כאן חשוב לציין שאני מפריד בין הדרישה להתייעלות לבין הצורך לתגמל את המילואימניקים באופן ראוי כרגע. לצבא אין מספיק תמריצים כדי להתייעל, והגדרת התקציב בסכום של 400 מיליארד שקל הינה חסרת תקדים בכל קנה מידה".
הניתוח של סדן לא נעצר בנתונים הפיננסיים בלבד, אלא נוגע במבנה העומק של החברה הישראלית. לדבריו, ישנן שתי מוסכמות יסוד שהיו אמורות להיות מובנות מאליהן וכיום נתונות למחלוקת. הראשונה - שוויון בנטל. "לא יכול להיות סקטור שפטור משירות בצה"ל ואינו משתתף בשוק העבודה. יש לכך השפעות חברתיות וכלכליות הרסניות לטווח הארוך. כולם חייבים לשרת, בשירות צבאי או אזרחי".
השנייה, ערכיות ויושרה בהנהגה. "חובה לשאוף לחזרה ליושרה, ערכיות ותחושת שליחות מצד נבחרי הציבור - מכל 120 חברי הכנסת. אזרחים צריכים להרגיש שההנהגה באה לשרת אותם. המנהיגות גם נושאת באחריות יתרה להימנע משיח מפלג ולמנוע פילוג".
קשרים חזקים
רו"ח סדן, נשוי לעליז, אב לשלושה ילדים ענבר, רותם ותום וסב לרומי ("אני חולה עליה"), הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים - שניהם מאוניברסיטת תל-אביב. ברוב ימות השבוע הוא מתגורר בתל-אביב ובסופי שבוע חוזר למכורתו, נס ציונה ("הנסיעות הלוך-חזור כל יום פשוט גמרו אותי"). בפירמה הוא מ-98’ - ובעבר נבחר לאחד מ-12 מנהיגי העתיד הגלובליים של PwC מתוך אלפי שותפים ברחבי העולם. מאידך הוא מספר שציוני הבגרות שלו כמעט שמנעו ממנו מלהתקבל ללימודי התואר הראשון בחשבונאות.
הפירמה בישראל מעסיקה כ-1,500 עובדים, מתוכם מעל 80 שותפים, ומשרתת לקוחות מקומיים מהגדולים במשק - טבע, אורמת, מובילאיי, שופרסל, סופרפארם, ישקר, נטפים, בנק One Zero ועוד - וחזקה מאוד בתחום ההיי-טק, עם לקוחות גלובליים כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, אנבידיה ואחרות.
לפירמה שלוש חטיבות עיקריות: ביקורת, מיסים וייעוץ. האחרונה מאוד מגוונת - מעולמות הייעוץ המסורתי כמו Due Diligence ועד העולמות הטכנולוגיים, כולל הטמעת מערכות מחשב ו-AI. "לפירמה בישראל קשר מאוד קרוב להנהלת הפירמה הגלובלית. אנו עובדים די צמוד עם הפירמה האמריקאית, שאנו פועלים תחתיה. ראשי הפירמה האמריקאית נהגו להגיע לכאן לפני המלחמה, ואנו מקווים שזה ימשך לאחר סיומה", מספר סדן, שמזכיר כי לרשת הגלובלית נוכחות בכ-150 מדינות ברחבי העולם ומונה למעלה מ-370,000 שותפים ועובדים.
כפירמה המלווה את העסקאות, הגיוסים והאקזיטים המרכזיים במשק, ב-PwC מזהים שינוי עמוק בהתנהגות המשקיעים. "אנחנו נמצאים בעידן של ‘כסף חכם’ הרבה יותר מאשר ראינו בעבר", מסביר סדן. "בעבר המשקיעים חיפשו תשואה גבוהה ומהירה. היזמים שמו דגש על קצב צמיחה, ולכן גם השקיעו רבות בשיווק. כיום המשקיעים מתוחכמים יותר ודורשים נתונים כלכליים מוצקים: לקוחות חוזרים משלמים, דאטה איכותית, ממשל תאגידי תקין ועמידות בשרשראות האספקה. הם רוצים חברה שמסוגלת להפוך לחברה גלובלית יציבה וחזקה.
הוא מוסיף כי להערכתו "ההיי-טק ימשיך להיות קטר מרכזי במשק הישראלי, אך אני מוטרד מכך שיותר מ-50 אחוז מהחברות מוקמות כיום בארה"ב - דבר שמסכן את האקו-סיסטם המקומי. עלינו לראות איך משנים את המגמה". סדן גם מעריך כי נראה מעבר הדרגתי של הנפקות חברות ישראליות לבורסה בתל-אביב על פני נאסד"ק. "בעבר, רוב החברות הונפקו בארה"ב, אך כיום הרף להנפקה שם זינק למכירות של כ-500 מיליון דולר במונחי ARR ולשווי חברה של כארבעה מיליארד דולר - רף שמעט מאוד חברות יכולות לעמוד בו", הוא מסביר. "כתוצאה מכך, נראה פחות הנפקות בארה"ב, ובמקביל נרשמת עצימות גבוהה יותר בעסקאות מיזוג ורכישה ובפעילות פנים-ישראלית. אנחנו עובדים בכל רגע נתון על עסקאות משמעותיות מאוד, והמגמה הזו תמשיך: חברות בשווי נמוך מארבעה מיליארד דולר יפנו יותר ויותר להנפקה בבורסה בתל- אביב".
סדן מדגיש כי AI, סייבר ודיפנס-טק נותרו הסקטורים המבוקשים ביותר, אך שיוך ענפי כשלעצמו כבר לא מספיק. המשקיעים דורשים חברות עם זכות קיום עצמאית: מוצר חיוני שהלקוח אינו יכול לוותר עליו, ניצול יעיל של כל שקל לטובת צמיחה, ואופק ברור לרווחיות.
כנות ושקיפות
בשיא מגפת הקורונה, התקשר אל רו"ח סדן עיתונאי מאחד היומונים הכלכליים וביקש לראיין אותו על היעלמותו הצפויה של שוק המשרדים. סדן הפתיע בגישה הפוכה וניבא כי השוק לא רק שלא ייעלם, אלא אף יתרחב. הוא מציג את הסיפור הזה כהוכחה לערכן של תחזיות מלומדות - ובאופן דומה הוא מתייחס כיום להערכות על השפעת ה-AI על עולם העבודה, בכלל, ועל תחומי הייעוץ והחשבונאות, בפרט.
"יש משפט שאני מאוד אוהב: ‘טכנולוגיה לא משנה את העולם, אלא האנשים שמשתמשים בה’", מציין סדן. "אני לא חושב שהמקצוע שלנו ייעלם, אך הוא עובר כיום שינוי רדיקלי. כמעט 80% מהחברות כבר משתמשות ב-AI ובפירמות הייעוץ מתחולל תהליך דרמטי שמשנה לחלוטין את תפיסת ההפעלה: היתרון היחסי טמון בשילוב בין הטכנולוגיה להון האנושי - ביכולת להבין את ההקשר העסקי, לוודא את אמינות הנתונים, ולהפעיל שיקול דעת. זה יאפשר להביא ערך מוסף גבוה הרבה יותר ללקוחות ולעסוק יותר בהזדמנויות העסקיות ובאסטרטגיה שלהם".
לדבריו, "גם מודל שעות העבודה הישן משתנה - התמחור כולו עובר להיות מבוסס ערך. הסבלנות של הלקוחות לייעוץ בינוני או לחיוב על שעות שאין בהן ערך שואפת לאפס. המחיר של ייעוץ איכותי לא ירד, אך הלקוחות ידרשו מהירות, ודאות ונתונים מדויקים. אני מעריך שגם לימודי החשבונאות יעברו שינוי דרמטי - השינון יאבד מחשיבותו לטובת חשיבה אנליטית ויכולת הפעלת שיקול דעת על בסיס המידע שייאסף בכלי AI".
איך מנהלים עובדים בתקופה כזו של אי-ודאות קיצונית?
"אסור לייצר מצגי שווא של שליטה מלאה או לשדר ודאות מדומה לגבי העתיד. מה שצריך להציג לעובדים זה כנות, שקיפות, תקשורת רציפה וסדר. להגיד ביושר: העסק מנוהל, אנחנו מבינים את המורכבות והמתח, אנו נערכים לתרחישים שונים, ואנו תמיד עם אצבע על הדופק, אך אין ודאות. בסופו של דבר, הפירמה שלנו היא כמו משפחה, יש מי שדואג לכם ויודע לקבל החלטות".




