אליה נעים ואופק טרגש כבר תרמו למדינה כמעט 400 ימי מילואים מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, בשבוע הבא הם יחלו בסבב מילואים נוסף. אבל אם תצפו לשמוע מהם מילה אחת על הקושי, תתאכזבו. במקום זה ישמחו שני הצעירים, בני ה-28, לשתף בחוויות ובתוצאות של מפעל GOOM לתוספי תזונה ישראלים שהקימו דווקא במהלך התקופה הזאת.
"שנינו הוקפצנו ב-7 באוקטובר. באותה שבת נוראית, כל מי שיש לו ידיים ורגליים ויכול להחזיק נשק, יצא להגן על המדינה", אומר טרגש. "זה היה טבעי ומתבקש, לא הייתה שום אפשרות אחרת. מאז עשיתי 390 ימי מילואים ואליה 370 יום. בשבוע הבא אצא לעוד סבב של 100 ימים ואליה קיבל צו לאוגוסט".
נעים נולד וגר בת"א, השביעי מבין שמונה אחים ואחיות במשפחה. "אנחנו לא דתיים, ככה יצא", הוא מחייך. סיים לימודים תיכוניים והתגייס לצנחנים, גדוד 202. לאחר השחרור טייל במזרח ובדרום אמריקה במשך כחצי שנה, וכשחזר החל לעבוד עם אביו, קבלן חשמל. "זה היה לקום בשעה שש בכל בוקר, להעביר את היום בחיבור כבלים של חשמל", הוא צוחק. "נהגתי לשמוע לאורך כל היום פודקאסטים של שיווק, הנושא שתמיד עניין אותי. בהמשך עבדתי כמה חודשים במשרדי פרסום, עבודה קשה ולא מתגמלת. השינוי היה לאחר שיום אחד נכנס רכב באופנוע עליו רכבתי. זה לא היה נורא, אבל שכבתי יום אחד בביה"ח, ושם אמרתי לעצמי: 'וואו, איזה שקט יש לי פה בראש'. זה היה הרגע בו החלטתי לעזוב הכל ולהתחיל לעבוד על GOOM עם אופק".
טרגש נולד בבית יצחק שבעמק חפר. הוא נשוי ומתגורר גם הוא בת"א, העיר אליה עבר לאחר השירות הצבאי. "מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי לתחום של האי-קומרס, מסחר אלקטרוני. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות עצמאי, להקים משהו משל עצמי. בתקופת הקורונה, יחד עם שיר, היום אשתי ואז בת זוגי, הקמנו עסק לבגדי תינוקות, 'בייסיקלי', מכרנו אותו. היום שיר מתמחה בתחום היישום באפליקציות ועושה את כל הגרפיקה והסושיאל של החברה. אנחנו עובדים יחד כבר שמונה שנים. זה הכי קשה והכי כיף, אנחנו צוות מנצח. יודעים להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים".
כלומר?
"כשאנחנו יוצאים לדייט, אנחנו לא מדברים בכלל עבודה, ולהפך".
האמת? ניתן לומר שיש להם אחלה זוגיות, לנעים וטרגש. הם משלימים אחד את השני באופי ובדרך ההסתכלות על החיים, יודעים לחלום יחד ולבצע, וגם אם יש ויכוחים הם יוצאים מהם בשלום. "אנחנו מאוד שונים", אומר טרגש. "אני מאוד מחושב, מאד מספרי, ואליה קודם מדבר ואז הוא חושב".
"למרות שיש לו דיסקלקוליה, אין לו טעויות", מחייך נעים. "זה נכון, ראינו את ההבדלים, למשל, כשהיינו בתאילנד, ציינו חגיגות שנה למותג. אני כזה: 'אחי, אל תדאג, נגיע לשם ונסתדר'. והוא כבר שבוע לפני שהגענו נתן הוראות: סגר את המלון, תכנן מראש איפה נהיה ואיפה נאכל. אם יש שותף שהוא בול כמוך, יהיה מאוד קשה להתקדם. משהו צריך להיות שונה. טוב שאנחנו שונים".
GOOM, אפשר לומר, נולד בעצם במהלך קורס מ"כים שעשו נעים וטרגש ביחד. שם הם הכירו, כשהיו באותה מחלקה. הם מספרים על קליק מיידי, לא מעט בזכות עולם תוכן משותף, שדיבר וכבש את שניהם. "עולם תוספי התזונה תמיד דיבר אל שנינו", מספר נעים. "למשל, דיברנו על חשיבות המגנזיום לאחר מסעות. העולם הזה היה חשוב לנו, ולא קיבלנו מענה שלם לצורך הזה. מהנקודה הכואבת הזו היה ברור לשנינו שנקים מתישהו מותג כזה. כך שהעבודה המשותפת התחילה ברעיון שעלה כבר ביום הראשון שהכרנו, ואמרנו שעוד נעשה דברים יחד. היה ברור שזה יקרה. כשהשתחררנו, כל אחד פנה לדרכו, אבל המשכנו כמובן בקשר, ולפני כשלוש שנים וחצי התחלנו לעבוד על זה ממש. אמנם המלחמה נכנסה בפנים, אבל לרגע לא הפסקנו. להפך, הקושי והמתחים שכולם חווים כאן רק הגבירו את ההבנה של הצורך. העובדה שהעולם הולך יותר ויותר לכיוון הלונג'ביטי, שזה לא רק הארכת תוחלת החיים, אלא בעיקר הגדלת שנות החיים הבריאות, הוכיח לנו שאנחנו בכיוון הנכון".
הם החלו לאסוף ידע, מספרים שהתייעצו עם המדענים הכי טובים שאפשר, וכשהבינו את הרכב הפורמולות החליטו שהם רוצים את תוספי התזונה בצורה של סוכריות גומי ולא כדורים. "היה ברור שייצור תוספי מזון בצורת סוכריות גומי זה יותר מסובך כי צריך לשמור על טעם ומרקם, אבל הבאנו אנשים שסיפקו לנו פתרון. כשהיינו מוכנים עם הידע וההרכב התחלנו לפנות למפעלים בישראל, כדי שייצרו עבורנו את המוצרים".
ומה קרה אז?
"נתקלנו בצד הפחות יפה. פנינו לכמה מפעלים, שאנחנו מעדיפים שלא לנקוב בשמם, כדי לפתח פורמולות ולבצע הזמנה ראשונה. זרקו אותנו מכל המדרגות, בלשון פשוטה", משיב נעים. "היום אנחנו מחייכים על זה, אז זה היה תסכול אחד גדול. יחס המדינה לעסקים של מילואימניקים בזמן מלחמה לא היה נעים. פעם הסבירו לנו שאנחנו צעירים מדי, פעם כי אנחנו מילואימניקים בחזית ומי יבטיח להם שנעמוד בהתחייבויות? מצאנו את עצמנו בין סבבים של מילואים נוסעים ברחבי הארץ לשכנע מפעלים להאמין בנו, ועוד דלת ועוד דלת נסגרה".
מייאש.
"נכון. במבט לאחור, אני כבר יותר סלחני אליהם", משיב נעים. "רוב המפעלים לא ידעו לייצר גומי, אבל הם גם לא ניסו ללכת לקראתנו. בשלב מסוים אמרתי לאופק: 'מה, הם לא רוצים כסף'? רצינו לשלם והם לא רצו. אולי כי רוב הייצור של המפעלים האלה הוא לחו"ל, והם בטח אמרו לעצמם, 'טוב, הצעירים האלו יעשו הזמנה אחת וזהו, חבל להשקיע בהם'. עם זאת, עשינו גם טעויות של מתחילים. לא ידענו, בהתחלה, לגשת נכון לחברות האלו. אם אני מסתכל על מיילים ששלחתי אז, גם אני לא הייתי עונה לעצמי. למדנו".
הסביבה בזמן הזה מעודדת אתכם?
"זה התחלק. חלק מהקרובים היו בטוחים שהשתגענו, וחלק עודדו. גם שאלו אותנו למה אנחנו מבזבזים פה זמן, כי יש הרבה חברים שעוברים לחו"ל. לא הסכמנו לשמוע על זה. הפוקוס שלנו פה".
אומרים, שצריך לפעמים רק מישהו אחד שיאמין בך כדי שתצליח. עבור שני היזמים הצעירים זה קרה כשהם הגיעו למפעל טופ גאם, חברה ישראלית שמפתחת, מייצרת, מוכרת ומשווקת ממתקים ותוספי תזונה, שיש לה גם מפעל לייצור סוכריות גומי באזור התעשייה בשדרות. טופ גאם נסחרת בבורסה בשווי של 1.7 מיליארד שקל, מייצאת את מרבית התוצרת שלה לארה"ב, ונחשבת לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים והמפתיעים של השנים האחרונים. "הצלחנו לשכנע אותם לתת לנו הזדמנות", אומר טרגש. היום הם לא מצטערים על זה ואנחנו מחייכים בסיפוק".
אתם גם מחייכים בדרך אל הבנק.
נעים: "נכון. זו הוכחה לכדאיות של נחישות. עד לפני כחודשיים לא משכנו שקל אחד מהחברה. מהיום הראשון של החברה הוצאנו כסף, והרבה, ולא ידענו אם ומתי יחזור. השקענו מאות אלפי שקלים ואולי אפילו מספר של שבע ספרות בפיתוח של GOOM. צריך לשלם לכל דבר שקשור בפיתוח וברגולציה. הרבה מאוד כסף הולך על התווית, ולקבל רישיון של משרד הבריאות וכשרות, ואזהרת חנק, וגודל מסוים לפונטים שעל התווית. זו רגולציה מחמירה ויש לעמוד בה. שילמנו משכורות לעובדים שלנו (נכון להיום, יש שבעה עובדים בחברה. י.ו.), אנחנו לא משכנו משכורת. עכשיו אנחנו נושמים לרווחה. היום החברה מגלגלת מחזור של עשרות מיליוני שקלים. רשמנו גדילה של 1,200% ברבעון ראשון של שנת 2026 לעומת הרבעון הראשון של 2025. גם קיבלנו מספר הצעות לרכישת החברה וסירבנו. תאמיני או לא, בחודשיים האחרונים אנחנו כבר מושכים כסף, אפילו נסענו לתאילנד, אבל בעיקרון, הכסף פחות עניין אותנו. מעניין אותנו כמה נגדל וכמה נוכל לעזור לאנשים באמצעות המוצרים שלנו. מתחילת הדרך האמנו ואנחנו מאמינים במוצר, חולמים בלילה מה הדבר הבא שנעשה ב-GOOM".
תחזרו לרגע אחורה ושימו את האצבע על הרגע שהבנתם שאתם בדרך למעלה.
"יצאנו לשוק לפני שנה וחצי, לאחר פיתוח שלקח כמעט שנתיים. חשוב גם לציין", אומר נעים. "שהמכירות שלנו מתבצעות רק באתר, עם פרסום ברשתות החברתיות. אני זוכר את הימים הראשונים של המכירות. ביום הראשון כבר קיבלנו הזמנה וביום השני שתיים או שלוש, התרגשנו בטירוף. ואז, ביום השלישי פתאום מישהי ביקשה לבטל את ההזמנה. הייתה לי נפילה. אמרתי לעצמי 'מה אני צריך את ההרפתקה הזו?', חזרתי לעצמי די מהר. שלושה חודשים לאחר שהתחלנו למכור הבנתי שאנחנו בטוב. כבר היה מחזור טוב של מכירות, קצב מהיר של מכירות, ביקורות טובות, אנשים נדלקו על המוצרים".
טרגש: "ברגע הראשון כשאני מקבל צו מילואים, זה חץ ללב. אני שואל את עצמי 'איך אעשה את זה?', אבל מיד מתעשתים. עובדה שאנחנו מצליחים לשלב את המילואים עם העבודה. אנחנו ממש לא מסכנים, ונמשיך לשרת כל עוד זה יידרש"
לא חסרים מתחרים בשוק הזה.
"אנחנו מסתכלים על ההצלחה שלנו, הפוקוס על עצמנו. אני זוכר שעשינו את ההעברה הבנקאית הראשונה למפעל, זה היה פחד אלוהים", מודה טרגש. "אבל האמנו במה שאנחנו עושים מהיום הראשון. ואז, אחרי שישה חודשים של מכירות, כשהבנו שיש לקוחות חוזרים ובתחום כזה לקוחות חוזרים זה קשה, הבנו שאנחנו בטוב. היום אנחנו עם מעל 45% לקוחות חוזרים, נתון מטורף למותג שהוא שנה וחצי באחד השווקים הכי תחרותיים שיש. כמות החברים שאמרו שהגיעו אלינו מהמלצה של חבר היא מטורפת. למעשה, די מהר קיבלנו הוכחה שהמוצר שלנו טוב, ואז התחרות כבר לא מעניינת".
למה לא למכור ברשתות שיווק ופארם?
"אנחנו רוצים שליטה על קבלת המוצרים ופיקוח עליהם, רוצים לשלוט על לקוח קצה, זה חשוב לנו. יש מצב שנהיה ברשתות הגדולות אבל זה משחק אחר. בשלב הזה אנחנו עדיין לא מוכנים למכור ברשתות, אולי זה ישתנה בעתיד".
אגב, למה סוכריות גומי, מה רע בתוספי תזונה בצורת כדורים?
"הרעיון הוא להתמיד. לקחת כדור זה תחושה של תרופה. חקרנו את הנושא לעומק לפני שקיבלנו את ההחלטה", משיב נעים. "יש כדורים ויש טיפות, זה לא כיף. מאוד התחברנו לספר 'הרגלים אטומיים', שכתב ג'יימס קליר. הוא מנחה איך להטמיע הרגלים טובים, להפוך אותם לקבועים, כשהמסקנה היא שאם אתה לא מתמיד במשהו - לרוב הבעיה היא בסביבה ולא בך. המטרה היא למצוא משהו שאתה מחכה לו, וככה זה עם סוכריות גומי, בגלל הטעם, בגלל המרקם. אנחנו מדגישים שהפורמולות טבעוניות וללא סוכר, בהתאם לתו תקן מחמיר (GMP וFDA-), ודגש על איכות ובטיחות. זה חלק חשוב לצרכנים".
חצי שנה לאחר שהתחלתם פרצה מלחמת חרבות ברזל, ובשנים האלו גם יש שתי מלחמות עם איראן. איך זה השפיע על ייצור ומכירת המוצרים?
"נכון להיום יש לנו ארבע פורמולות, ועכשיו נמצאות בפיתוח עוד ארבע", משיב טרגש. תוספי התזונה שלנו יכולים לשפר את הבריאות היומית. כך פורמולה של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, שמאזנת את מערכת העיכול מבפנים ומשפיעה על רמות האנרגיה והחיוניות לאורך היום. כולנו זקוקים לזה בימים רגילים ובוודאי בימים של לחץ ומתח. וכך הפורמולה של מוצר הדגל שלנו לשינה Deep Sleep, שהגיע במלחמה האחרונה למצב של Sold Out, ורשימת המתנה של אלפי אנשים כי ישראלים מחפשים פתרונות שינה בימי מלחמה, ובכלל. עכשיו אנחנו מפתחים עוד ארבע פורמולות, שלוש מתוכן לגוף".
והנה, חוזרים שוב לסבב מילואים. באמת לא מטריד אתכם?
"עם יד על הלב, ברגע הראשון כשאני מקבל צו מילואים, זה חץ ללב. אני שואל את עצמי איך אעשה את זה?', משיב טרגש. "אבל מיד מתעשתים, עובדה שאנחנו מצליחים לשלב את המילואים עם העבודה. אנחנו ממש לא מסכנים, ונמשיך לשרת כל עוד זה יידרש. אגב", הוא מחייך. "דווקא אחת הבעיות הייתה כשיצאנו מלבנון, לאן אני עושה את השיחה הראשונה. לעסק, לשאול מה קורה?, או לאמא, שלא תדאג".
והתשובה?
"לאמא, כמובן".
