למרות ההכרזה על סיום המלחמה והפסקת האש, בנמל אילת עדיין לא חזרו לשגרה שכן האיום החות'י טרם הוסר. אומנם החות'ים הכריזו כי כל עוד יישמר ההסכם בין חמאס לישראל הם לא ימשיכו לירות עלישראל, אך לא התחייבו להפסיק לתקוף ספינות שעוברות בתעלת סואץ. החות'ים איימו בעבר כי כל חברת ספנות שתעביר ספינות ללא אישורם תהפוך את ספינותיה למטרהבכל מקום בעולם, גם הרחק מהמזרח התיכון.
בעקבות האיום על התעלה, נמל אילת, שנמצא בבעלות האחים נקש ובניהול חברת פפו ספנות, מושבת כמעט לחלוטין מנובמבר 2023 והכנסותיו צנחו ב80%. בהיעדר הצהרה של החות'ים כי יפסיקו לתקוף ספינות, חברות ספנות בינלאומיות מסרבות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמל אילת או למדינות ערב.
לכלכליסט נודע כי גורמים בנמל אילת פנו לשגרירות ארצות הברית בבקשה להכניס גם את סוגיית תעלת סואץ להסכם שנחתם תחת חסותו של הנשיא דונלד טראמפ. כמו כן נעשתה פנייה לרשות הספנות בבקשה לגייס גורמים בינלאומיים שיסייעו להסיר את האיום החות'י על המעבר הימי החשוב.
בנמל אילת לא מסתפקים בכך ומקדמים מגעים מול מצרים, שתעלת סואץ נמצאת בבעלותה. בנמל אילת מקווים כי המצרים יפעלו מול מדינות ערב ומול ארצות הברית על מנת שיפעילו לחץ על החות'ים וישכנעו אותם להסיר את המצור על התעלה.
בנמל אילת מבינים כי ההשתלטות של החות'ים על התעלה אינה משפיעה לרעה רק על ישראל, אלא גם על מצרים, שגובה תשלום על מעבר בתעלה, ומקווים למצוא שם פרטנר לטיפול בבעיה.
מאז תחילת 2024 ספינות אירופיות לא מתקרבות לתעלת סואץ. רק ספינות רוסיות ואיראניות מורשות לעבור בה מתוך הבנה כי אינן מעבירות סחורה לישראל. גם ספינות סיניות מצליחות לעבור בתעלה מדי פעם באמצעות מציאת פתרונות כמו החלפת דגל או תשלום ותחת לקיחת סיכון.
תעלת סואץ הניבה למצרים הכנסות של כ־8 מיליארד דולר ב־2022 ובשנת 2023 ההכנסות זינקו ל־10.25 מיליארד דולר. אולם ב־2024 ההכנסה צנחה ל־3.99 מיליארד דולר בלבד. בקיץ האחרון דיווחו מקורות ערביים כי בשנים 2025-2024 מצרים איבדה כ־60% מהכנסותיה מתעלת סואץ. מדובר בהפסד דרמטי שכן לפני המלחמה כמעט שליש מתקציב מצרים היה תלוי בהכנסות מתעלת סואץ. תעלת סואץ היתה במשך שנים מקור משמעותי ויציב של הכנסות למצרים. קרן המטבע הבינלאומית התריעה שהירידה בהכנסות מהתעלה מהווה אתגר משמעותי מבחינת ההכנסות של מצרים וכי עליה ליצור איזון תקציב ולמצוא דרך להפחית את התלות בהכנסות חוץ. ההמלצה הובילה את ממשלת מצרים ליישם רפורמה שבין היתר כללה שיפור של מערכת גביית המסים במדינה וכן צמצום הסבסוד של דלק, חשמל ומזון.
בנוסף, מצרים קיבלה תמיכה של מיליארדי דולרים ממדינות המפרץ, בין היתר על מנת להתמודד עם אובדן ההכנסה מתעלת סואץ.
כתוצאה מכך, בסוף 2024 מצרים הצליחה להציג עודף תקציבי של כ־13 מיליארד דולר, אך זה קרה רק לאחר שהחליטה לקבוע עודף תקציבי לפני תשלומי ריבית על חובותיה הרבים ככלי לייצוב כלכלי בעת חירום. המהלכים האלה שיפרו את מצבה ויצרו מצג חיובי, אך אינם מוגדרים כהצלחה מסחררת. מצרים עדיין מתמודדת עם אינפלציה וחובות גבוהים וכמובן עם האיום החות'י על אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים שלה.
בנמל אילת מקווים כי לחץ מצד מצרים על מדינות ערב, שיוביל ללחץ על החות'ים, יצליח לחלץ מהם הצהרה כי יפסיקו לפגוע במעבר ויאפשרו לאוניות להגיע לאילת.
מאז תחילת המשבר בנמל אילת המדינה העבירה לנמל 15 מיליון שקל. חלק מהסכום נועד לתשלום חובות למדינה וארנונה לעיריית אילת. גם ההסתדרות העמידה לרשותו הלוואות מקרן הסיוע שלה. אולם בנמל מבקשים לשוב לפעילות מלאה ולהציג רווחיות ולא רק הישרדות.
