מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: ליאת מרלי ומאור מרסיאנו, חולון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בצילום: ליאת (24), מאור (27).
1 צפייה בגלריה
ליאת מרלי ומאור מרסיאנו
ליאת מרלי ומאור מרסיאנו
ליאת מרלי ומאור מרסיאנו
(צילום: אסי חיים)
הדירה? גרים במעונות הסטודנטים של המכון הטכנולוגי בחולון. דירת סטודיו קטנה עם מקלחת ומרפסת. משלמים עם החשבונות כ-3,600 שקל בחודש.
מעונות? מאור: "אנחנו פה כמעט שנה. כדי להתקבל למעונות צריך להיות סטודנט וכמובן יש את עניין המרחק. אנחנו שנינו במקור מאשדוד, גרנו אצל ההורים אז אישרו לנו דירה. המחיר צמוד למדד אז כמובן שגם הדירה עולה עם עליית האינפלציה. אין פה סלון או חדר שינה. הכל בחדר אחד עם מטבחון קטן ופינת לימודים לאחד, והמיטה שתופסת כמעט את כל החדר. הכל עושים על המיטה".
לא זול? מאור: "נכון. אפשר להוסיף עוד 400-300 שקל ולמצוא דירת שני חדרים בחולון". ליאת: "מה שאפשר למצוא במחירים האלה זה דירות ישנות שצריכות שיפוץ וקצת יותר רחוקות מהמכללה אז החלטנו שכבר עדיף המעונות. חוץ מזה יש פה נוחות שאתה בתוך המכון. אפשר לקום 10 דקות לפני השיעור".
אין לאן לברוח? מאור: "זה נכון שזה קצת צפוף אבל למדנו להסתדר". ליאת: "המזל הוא שמאור אוהב ללמוד למטה במועדון סטודנטים ולי יש את הפינה פה בחדר. כי אי-אפשר ללמוד ביחד בחדר. הוא גם קנה אוזניות אם הוא רוצה לראות טלוויזיה כשאני לומדת. הוא מנסה לא להפריע לי". מאור: "כשנגמור את התואר נשכיר פה דירה או נחזור לאשדוד. נראה מה יהיה".
חולון? מאור: "צפוף פה. אשדוד גם גדולה אבל היא מסודרת ומרווחת. פה הכבישים עמוסים". ליאת: "אני מעדיפה את אשדוד. בונים פה את הרכבת הקלה וכל הזמן יש עבודות ורעש. היו תקופות שהייתי יושבת ללמוד והקיר היה רועד".
חברה? מאור: "יש מועדון סטודנטים ששם אפשר לשבת וללמוד. יש ספות וטלוויזיה ויש שם ארוחות של חב"ד כל שבת שנייה למי שנשאר. האמת שאנחנו נוסעים להורים ואם כבר נשארים אז מבשלים לבד. הבעיה שהכיריים קטנים אז אפשר רק סיר אחד. יש פה חבר'ה מדהימים ואנחנו יוזמים יחד מסיבות ויציאות. הייתה מסיבת בריכה ומסיבת פורים. כולם גרים פה במעונות ונפגשים בערבים למטה".
ליאת: "אין ערב שתבוא שלא תראה אנשים יושבים למטה. לאט-לאט אתה מתחבר לאנשים שאתה אוהב וזה כיף. מבלים פה הרבה יחד. זה פחות משוגע ממה שרואים בסרטי הקולג'ים בארה"ב אבל כן יש חגיגות. הבעיה שהחדרים ממש קטנים אז אי-אפשר ממש להיפגש בחדרים".

מה לומדים? מאור: "אני לומד הנדסת חשמל, מתחיל שנה שלישית. התכנון למצוא עבודה במקצוע ולהתחיל לעשות מה שמעניין אותי. אני במסלול של ביו-רפואה ורוצה להיכנס לחברה שמייצרת מכשור רפואי. עכשיו אני עובד באבטחה בבניין הייטק בתל אביב. יושב בקבלה 3 משמרות בשבוע, ובמשמרות צהריים משעה מסוימת שכולם הולכים אני יכול גם ללמוד".
ליאת? "אני לומדת מדעי המחשב שנה שנייה. זה קשה אבל מאתגר אותי במידה טובה. אני מנסה לחפש עבודה בתחום בחברות הייטק אבל המצב עכשיו בשוק קצת קשה. עבדתי קצת במהלך השנה בשירות לקוחות של טרמינל איקס אבל פיטרו אותי. זה כאב ראש, כל היום אתה רב עם אנשים וכל התלונות מגיעות אליך וזה קשה אחרי לעשות את הסוויץ' וללמוד. אני כרגע לא עובדת וההורים עוזרים המון. בלי העזרה שלהם לא היינו מצליחים".
עזרה? ליאת: "ההורים שלי עושים לנו קניות. אמא של מאור מביאה לנו אוכל והם עוזרים לשלם את השכירות. שנינו בפלוס בחשבון אבל זה רק יורד. אבא שלי חסך לי לפני הלימודים אבל זה הולך ונגמר. זה קשה לשלב בין לימודים ועבודה". מאור: "אני עובד בחצי משרה וזה קשה. הקניות פה יקרות מאוד וכל דבר עולה פי שניים".
ליאת: "אנחנו באים עם סלים להורים שלי, פותחים את הארונות והמקרר ומעמיסים. הם עוזרים ממש. גם כביסה זה ממש יקר. יש פה מכונת כביסה במעונות אבל כביסה אחת עולה 19 שקל וייבוש זה גם 19 שקל. 40 שקל לכביסה. אם צריך לעשות 3 כביסות זה 120 שקל. זה כסף. אז אין ברירה - ממלאים סלים ולוקחים בסופ"ש להורים. זה מגוחך שאנחנו סטודנטים וגרים לבד אבל לא יכולים לממן כביסה. אבל כשאתה מבין ומחשב את כל ההוצאות אתה מבין שאין ברירה. החיים האמיתיים מפחידים".
בילויים? ליאת: "אנחנו רק לעיתים רחוקות יוצאים. הכל זה עם החבר'ה פה למטה". מאור: "המכללה זה כמו כלוב של זהב - אתה לא יוצא. יש חדר כושר פה קרוב שנרשמנו ואנחנו הולכים. רק בגלל ההתנדבות שלי אני טיפה מכיר את האזור אחרת באמת אין סיבה לצאת".
התנדבות? מאור: "אני עוזר מדריך ב'אחריי'. זה הכנה של בני נוער לצבא ושירות משמעותי. אני מתנדב כדי לקבל מלגה ללימודים. הייתי לוחם חילוץ והצלה ועכשיו מעבירים את זה לחניכים. כמו בצבא, מקנים להם ערכים ומשמעת". ליאת: "אני גם התנדבתי כדי לקבל מלגה מהמכון. נתתי שיעורים פרטיים לנוער בסיכון".
מחוץ לתמונה? מאור: "אני אוסף 'פופים'. זה בובות של דמויות מפורסמות ויש לי את כל הבובות של פרינד'ס ואת כל הסדרה של הנוקמים ועכשיו אני מתחיל סדרה חדשה של וואן פיס. זה דמויות אנימה". ליאת: "אין יום שהוא לא עובר בקניון כדי לראות אם הם הביאו דגמים חדשים. את פרינד'ס הוא קנה לי ליום הולדת - אבל בעצם קנה לעצמו".
תוכניות לעתיד? מאור: "אם נעבור את החיים בחדר הזה שנתיים, כל החיים לפנינו יהיו תותים. זה קשוח אבל ברוך השם אנחנו מסתדרים".