נמל אילת, שבמשך שנים הוגדר כעוגן דרומי אסטרטגי למדינת ישראל, מצוי במשבר הקשה בתולדותיו. יותר משנתיים של פגיעה בנתיבי השיט לים האדום, התקפות על כלי שיט ואי-ודאות גיאופוליטית השביתו אותו כמעט לחלוטין. מדי בוקר העובדים מגיעים אל רציפים ריקים, ערוכים ומוכנים, והאוניות לא מגיעות.
הכנסות הנמל שהגיעו בעבר לכ-240 מיליון שקל בשנה ירדו כמעט לאפס, בעוד הסיוע מהמדינה הסתכם ב-15 מיליון שקל. לצד זאת, לאחרונה הודיעו משרדי האוצר והתחבורה הודיעו כי לא יאריכו את הזיכיון למפעילי הנמל, בשל אי עמידה בתנאים. בנמל מתכוונים לצאת למלחמה על כך ודורשים מהמדינה ״להתעשת״.
מאז נובמבר 2023, כשהחות׳ים השתלטו על אחת האוניות שהייתה בדרכה לכאן, פעילות הנמל הושתבה לחלוטין. המשבר הזה הגיע לנמל אחרי ש-2023 שברה שיא עם כ-150 אלף מכוניות עד אוקטובר, כשצפויים להגיע כ-15 אלף כלי רכב נוספים. ב-7 באוקטובר המדינה עוד דיברה על סיוע של נמל אילת לנמלים האחרים, חיפה ואשדוד, שנמצאים תחת איום. אלא שהחות׳ים, שאיש לא חזה את מעורבותם, שינו את הכל והצליחו לשתק את הנמל הדרומי.
בתיה זעפרני, סמנכ״לית הכספים של הנמל מספרת ״ב-19 בנובמבר 2023 החות׳ים חטפו אוניה שהייתה בדרכה לנמל. שתי חברות NYK וצים שעובדות איתנו, הפסיקו לשלוח לכאן אוניות. במשך חודשים חשבנו שיהיה בסדר והמדינה תסייע. אחרי שלושה חודשים התחלנו לחשוב מה עושים עם העובדים. חשבנו לקחת את העובדים שלנו לעבוד בנמלים אחרים באופן זמני כדי לסייע לאותם נמלים בעומס שלהם ולהמשיך להעסיק את העובדים שלנו, אבל זה לא צלח, ולבסוף ביקשנו מהמדינה סיוע. 15 מיליון שקל שהספיקו לחודשיים וזה הכל״.
"שכחו את נמל אילת כמו ששכחו את קריית שמונה"
אבי חורמרו, יו״ר נמל אילת ומנכ״ל קבוצת נקש הביע זעם התנהלות המדינה סביב המשבר שהנמל נקלע אליו בשל המלחמה: ״ממשלת ישראל הזניחה את נמל אילת. משרד התחבורה עושה מה שיכול אבל משרדי הממשלה האחרים לא מעניין אותם נמל אילת. כמו ששכחו את קריית שמונה - ככה הזניחו אותנו, זה המצב. זה אבסורד. חבורה של טרוריסטים מחליטה עבור ישראל אם יש לה נמל דרומי או אין לה. אנחנו לא מנהלים את הים האדום. המדינה היא זו שצריכה להבטיח שהנתיב יהיה פתוח״.
המשמעות של עצירת פעילות הנמל לתקופה ממושכת היא לא רק לאומית אלא גם צרכנית. לאורך השנים נמל אילת ביסס את עצמו כשער המרכזי לייבוא כלי רכב מהמזרח, בהם גם הרכבים הסינים שנמצאים ראשונים בטבלת המכירות בישראל. מאז עצירת הפעילות, ייבוא כלי רכב אלו עבר לנמלי חיפה ואשדוד, מה שהביא לעיכובים ופקקים בהובלה, בעיות אחסון וכל אלו מייקרים את הליך הייבוא שמחירו מגולגל בסופו של דבר לצרכן כשהם רוצים לרכוש רכב חדש.
הבוקר (שני) נערך דיון חירום בוועדת הכספים של הכנסת על מצבו של הנמל ושם התברר כי המתווה הממשלתי שהוצג רק לפני חודשיים, שכלל סבסוד אוניות הרכב וקידום צו היבוא, לא יושם כלל. נציגי הממשלה הסבירו כי מאחר שהוחלט שלא להאריך את הזיכיון לחברה המפעילה המתווה נעצר עוד לפני שהחלו דיונים מקצועיים ליישומו. מנכ״ל הנמל גדעון גולבר אמר בדיון כי ״מאז נובמבר לא התקיים ולו דיון אחד שמתקרב ליישום המתווה, ובמקביל קיבלנו ממשרד האוצר והתחבורה מכתב שמודיע שלא יאריכו לנו את הזיכיון״, בעוד יו״ר הוועדה ח״כ חנוך מילביצקי האשים את משרדי הממשלה ב״זלזול וחוסר מעש מוחלט״ וב״עבודה בעיניים על הוועדה״.
הוועדה דרשה מהמדינה להציג מיד אחת משתי חלופות: הפעלת צו ייבוא שיחייב חברות לעבוד במכסה מסוימת עם נמל אילת או סיוע כספי ישיר לנמל לשלושת החודשים הקרובים. בנמל אילת מסבירים שכדי לשרוד ולהצליח לעמוד בתשלום לעובדים ואחזקת הנמל, הם זקוקים בסך הכל לאוניה אחת-שתיים בחודש.
ביום רביעי ייערך שימוע במשרדי האוצר והתחבורה, שבעקבותיו יחליטו גורמי המדינה האם להאריך בעשור נוסף את זיכיון ההפעלה של הנמל, או לצאת למכרז חדש. מנגד, בעלי הנמל ובכיריו יתייצבו עם חוות דעת מקצועית ועם טענות ברורות שהאחריות למשבר לא מוטלת עליהם, אלא על המציאות המדינית והכלכלית שנוצרה סביב ישראל מאז המלחמה ועל מה שהם מגדירים כ״הזנחה ארוכת שנים מצד המדינה״.
אחת הטענות המרכזיות שמשרד האוצר ומשרד התחבורה נתנו כסיבה לאי חידוש הזיכיון היא שהנמל כמעט ואינו מקבל מכולות ואינו מפעיל פעילות מטענים מסחרית מגוונת, אלא בעיקר קולט כלי רכב. בחוות הדעת שמציג הנמל נטען כי תעשיית הספנות העולמית השתנתה לחלוטין וכי אוניות הענק המודרניות אינן יכולות להיכנס לנמל בשל מגבלות עומק ותשתית. השימוש באוניות קטנות יותר, כך לפי המסמך, יוצר כפל עלויות בנמלי ביניים והופך את השירות ללא תחרותי. עוד מצוין כי המרחק מהמרכז מייצר עלויות יבשתיות גבוהות מאוד, אין כדאיות מסחרית לחברות הספנות לעגון באילת, ואין שטחי עורף מספקים לנמל מכולות מודרני. הנמל מבהיר כי כשלי המכולות אינם תוצאה של ניהול כושל, אלא של תנאים בלתי אפשריים שמנותקים מכוחות השוק העולמי.
למרות הכל, בנמל עדיין מוכנים לחזור לפעילות
מנכ״ל נמל אילת, גדעון גולבר, מספר שהופתעו מהחלטת הממשלה שלא להאריך את הזיכיון ובשיחה עם ynet מתאר את המציאות שמאחורי הקריסה: ״חשבנו שהשבת הזו תימשך חודש-חודשיים. המשכנו לשלם שכר לעובדים, אפילו כשהכנסות כמעט לא היו, אבל בלי צו ייבוא אנחנו לא שורדים עוד שלושה חודשים. יש גבול לכמה בעלים יכולים לממן בעצמם הפסדים של עשרות מיליונים״.
לדברי גולבר, ״בתקופת רשות הנמלים היה צו ייבוא מכוניות שממש שמר עלינו. כשהפריטו אותנו השאירו את הצו לשלוש שנים, ואחר כך ביקשו שנוכיח שאנחנו יכולים להתמודד לבד מול אשדוד וחיפה. עשינו את זה, מאז השקיעו בנמלים אחרים ואותנו הזניחו״. גולבר מסביר כי מה שעדיין מבטיח שהנמל יוכל לחזור לפעילות הוא שמירה על כשירות: ״עובד נמל עובר תהליך ארוך מאוד עד שהוא מגיע למוכנות מלאה. אם אני לא שומר אותם פעילים, אם אני לא דואג לתפעול רציף אז ביום שתגיע אונייה לא יהיה מי שיעבוד. אונייה צריכה להודיע 72 שעות מראש. אני חייב שהציוד יעבוד ושיהיו לי מנופאים, סבלים, כל מי שצריך כדי להפעיל אותה תוך דקות״.
למרות הכול, בנמל עדיין נמצאים כולם על המשמר ומחכים לאות לחזרה לפעילות. ״אם תהיה הבנה בינלאומית שתאפשר חידוש מעבר אוניות, אפילו בעוד שלושה חודשים אנחנו יכולים מיד להתרומם״, אומר גולבר. ״אנחנו מכירים את הנמל מתקופות שונות; כשהיה רשות, כשפעל כחברה ממשלתית, ועכשיו בתקופת ההפרטה. אנחנו אלה שהשקענו, ששיפצנו את התשתיות, שלא קיבלנו תלונה אחת מ-2014 ועד לפני שנתיים. 16 חברות התמודדו על הנמל, ורק אנחנו האמנו בו באמת. אנחנו גם היום מאמינים״.
מחרתיים, בשימוע, הם ינסו לשכנע את המדינה שלא לפעול למכרז חדש. מבחינתם, למרות המשבר, עדיין יש עתיד לנמל אילת, אם רק תינתן מעט תמיכה מדינית או כלכלית שתאפשר לו לעבור את התקופה. ״אנחנו לא רואים אופציה שלא יאריכו את הזיכיון״, מסכם גולבר. ״עמדנו בכל התנאים. אנחנו יודעים להפעיל את הנמל יותר טוב מכל אחד אחר. רק צריך לאפשר לנו לנשום, כדי שברגע שהים האדום יירגע נוכל להחזיר את הנמל למקום שהוא ראוי להיות בו״.
