הבינה המלאכותית מטלטלת את כולם, גם את המשקיעים בטכנולוגיות אנרגיה וקליימטק. חוות השרתים שנבנות ברחבי העולם בקצב מהיר, על מנת לספק את צרכי המחשוב של ה-AI, יוצרות ביקוש עצום לאנרגיה והתחזיות מנבאות שיאי צריכה ב-2026. מבחינת המשקיעים, כל זה מסמן בבהירות באילו טכנולוגיות צריך להתמקד.
שנת 2026 מסתמנת כנקודת מפנה למשקיעים בתחומי האקלים והאנרגיה. אחרי שנים של בלבול בין מגמות סותרות, המשקיעים נכנסים לשנה הנוכחית עם גישה מפוכחת ופרגמטית יותר. בעוד שהיקף ההשקעות הגלובלי צפוי להמשיך לצמוח – מתחזית של כ-31.7 מיליארד דולר ב-2025 לכ-39.6 מיליארד דולר ב-2026 – אופי ההשקעות משתנה בהחלט.
אחד הקורבנות של העידן החדש הוא סקטור הטכנולוגיות הירוקות. חוק המיסוי החדש של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, קיצץ חלק מהתמריצים הממשלתיים בתחום זה וגם סימן את הכיוון לשאר העולם. סטארטאפים בתחום האקלים שמבקשים מימון, יצטרכו לשנות את הפיץ' ולהראות שהם עושים עוד משהו - לא רק מסייעים להפחתת פליטות פחמן. למשל חוסן אקלימי מפני פגעי מזג האוויר, התפלת מים חסכונית, פתרונות אנרגיה נקייה, אגירת אנרגיה ועוד צרכים שהפכו מבוקשים בשנה האחרונה.
"סביבת הקליימטק עוברת את המהפך התפישתי המשמעותי ביותר שלה בעשור האחרון", כך קובע דו"ח של קרן נטזירו (NetZero Tech Ventures) הישראלית, שמתפרסם כאן לראשונה. לפי הדו"ח, מדובר בשינוי בנרטיב הגלובלי: במקום להתמקד אך ורק בקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות, המטרה נעשית פרגמטית יותר – לספק אנרגיה נקייה, יציבה ושופעת שתענה על הביקוש הגובר.
לפי נטזירו, משקיעי קליימטק ואנרגיה, מגדירים עצמם מחדש כמשקיעים בתשתיות המאפשרות בינה מלאכותית. הם מתמקדים בצומת שבין הפחתת פליטות פחמן, אמינות ואספקת אנרגיה, כשטכנולוגיות הקליימטק משתלבות יותר ויותר באסטרטגיות לאומיות, ופותחות הזדמנויות בייצור מקומי, במינרלים חיוניים ובטכנולוגיות של כלכלה מעגלית.
“משקיעי קליימטק אינם מתנערים מהפחתת פליטות הפחמן", אומר ד"ר גדעון פרידמן, CTO בנטזירו והמדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה, "הם משנים את נקודת המבט שלהם. בינה מלאכותית וחוות שרתים, מוסיפים דרישות חדשות למה שכבר ידענו על מעבר לסוגי אנרגיה חדשים. בנוסף, אסטרטגיות לאומיות, שמדגישות חיזוק של הייצור המקומי וחוסן בשרשראות האספקה, יוצרות תנאים מיטיבים לפתרונות של כלכלה מעגלית, שמפחיתים את התלות בשרשראות ארוכות ושבריריות”.
לפי הדו"ח של נטזירו, תחום טכנולוגיות האקלים והאנרגיה אינו כולל רק שיטות להפחתת פליטות גלובליות. יותר ויותר נכנסות לתחום הזה תשתיות חיוניות לכלכלה, לבינה המלאכותית ולעולם הדיגיטלי, שתלוי בזרימה אמינה של כמויות אנרגיה גבוהות.
בארצות הברית, הצורך הבהול להשקיע בהפחתת פליטות – הצטנן. הסיבות: מדיניות פדרלית שמדגישה ריבונות, חוסן ותזרים מזומנים, וגם ההערכה שהחדשנות הטכנולוגית הפחיתה את הסיכון המיידי לאסון אקלימי. לא רק זה: מחברי הדו"ח טוענים שרבות מטכנולוגיות האנרגיה הנקייה, עדיין יקרות יותר מהחלופות הקיימות, מה שיוצר "פרמיה ירוקה" ללקוחות ששוקלים מעבר לאנרגיה חדשה, והתוצאה היא חסם שמהווה אתגר קריטי לחברות הטכנולוגיה.
באירופה, בקנדה ובחלקים מאסיה ממשיכים לתת עדיפות להפחתת פליטות. עם זה השינוי מורגש גם שם וניכר דגש מוגבר על ביטחון אנרגטי, עלות-תועלת וחוסן התשתיות, המשקף חששות מפגיעות בשרשראות אספקה ומהתלות באנרגיה חיצונית.
3 צפייה בגלריה
NetZero Tech Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה השיקו באוניברסיטת בר-אילן מעבדות מחקר ופיתוח
( ישראל פנחסוב)
מה חם ומה פחות?
דו"ח נטזירו מסווג את ההעדפות בהשקעות בקליימטק לשלוש קטגוריות: חם, פחות חם, מתקרר. החלוקה הזו משקפת לאן ההון זורם בקצב המהיר ביותר, היכן ההשקעה זהירה, והיכן החדשנות נתקלת בלחצים תחרותיים משמעותיים, מצד השחקנים התעשייתיים הגדולים.
התחום החם של ההשקעות בקליימטק מתמודד עם הביקוש הגובר לאנרגיה לתשתיות AI. החברות בתחומים אלה, מושכות השקעות במהירות בשל ביקוש מואץ, היגיון כלכלי ברור וצורכי תשתית דחופים. אלה תחומים שיכולים לספק אנרגיה יציבה בקנה מידה גדול לחוות שרתים, להבטיח יעילות אנרגטית ולתמוך בתשתיות קריטיות לבינה מלאכותית.
תחומי ההשקעה החמים הם אנרגיה גיאותרמית וגרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול ושדרוגים ארוכי-טווח של רשת החשמל. השקעות אלו מכוונות להרחיב ולייצב את הרשת, ולהעניק את החוסן הנדרש לתמוך בכלכלה הנסמכת על יכולות מחשוב גבוהות.
ההשקעות החמות כוללות למשל שרתים בעלי צפיפות גבוהה ומאיצי AI, טכנולוגיות קירור מתקדמות - כולל קירור נוזלי, מערכות טבילה ופתרונות קירור נוספים לאלקטרוניקה, מכיוון שהן הופכות לתשתית חיונית. משקיעים רואים בהן יותר ויותר כתשתית שמאפשרת בינה מלאכותית, דבר שמשקף את השילוב בין קליימטק, אמינות אנרגטית ותשתיות דיגיטליות.
יכולות ייצור מקומיות וחוסן שרשרת האספקה, זוכים אף הם לתשומת לב. מינרלים קריטיים, החיוניים לתעשיות בעלות ערך גבוה כמו מיקרו-מעבדים וייצור סוללות, נמצאים בסיכון של תלות בייבוא. משרד האנרגיה של ארה"ב הודיע על מימון משמעותי לקידום ייצור מקומי של מינרלים קריטיים, והצעת חוק CIRCLE עשויה להעניק זיכוי מס של 30% עבור מתקנים למיחזור ושימוש חוזר. לפי נטזירו צעדים אלה מעידים על תמיכה פוליטית חזקה בפתרונות של כלכלה מעגלית וייצור מקומי, ויוצרים הזדמנויות חדשות למשקיעים.
התחום ה"פחות חם", מתייחס להשקעות סלקטיביות וממוקדות עלות - דלקים בני קיימא ואלטרנטיביים, אחסון והסרה של פחמן ועוד. בתחום הזה נמצאים סקטורים שבהם העניין של המשקיעים נשמר, אך ההון מושקע בזהירות רבה יותר. הצלחה בקטגוריה זו תלויה בתחרותיות בהיבטי עלות, בקנה מידה ובביקוש מוכח בשוק.
בין השאר מדובר בדלקים בני-קיימא ואלטרנטיביים ובמיוחד דלק בר קיימא לתעופה (SAF), שממשיכים לעמוד במוקד העניין בשל דרישות רגולטוריות. התחום נותר חשוב לפיתוח, במיוחד כמנוף לצמצום השימוש בדלקים מתכלים לצרכי תחבורה. לצידו קיימות טכנולוגיות להפחתת פליטות בענף התחבורה הימית, פתרונות ללכידה, אחסון והסרה של פחמן וליעילות אנרגטית בבנייני משרדים ותעשייה. גם ייצור מימן ממשיך למשוך תשומת לב כתחום קריטי להפחתת פליטות בענפי פלדה, כימיקלים ותחומים אחרים שקשה לחשמל.
קטגוריית "מתקרר", אינה מתייחסת בהכרח לטכנולוגיות שהפסיקו לעניין את המשקיעים אלא, לכאלה שהחברות שמפתחות אותן, מתקשות להתמודד מול שחקנים תעשייתיים מבוססים. למשל בתחומי ייצור הסוללות לרכב חשמלי ובייצור אנרגיה סולארית, יצרנים סיניים ותאגידי ענק גלובליים גדולים שומרים על שליטה באמצעות יתרון הגודל, יעילות בהיבטי עלות ואופטימיזציה מתמשכת. כל אלה יוצרים לסטארטאפים בשלבי השקעה מוקדמים חסמי כניסה גבוהים.
גם חומרים דלי-פחמן ואלטרנטיבות לפטרוכימיה, כולל פולימרים בני קיימא, חומרי גלם ביולוגיים וחומרים חדשניים נוספים, מתמודדים עם אתגרים. רבים מהפתרונות האלה מייצרים “פרמיה ירוקה” ללקוחות, שגורמת לביקוש נמוך כל עוד הם לא מלווים בחקיקה, מדיניות או סטנדרטים מחייבים.
במבט לעתיד, נטזירו מדגישה שהרף עבור חברות קליימטק עלה. משקיעים כיום מצפים מהטכנולוגיות להציג יעילות בהיבטי עלות, ביקוש בשוק וחוסן מול שינויים במדיניות. החברות שצפויות להצליח ב-2026 הן אלה שמשלבות חדשנות באנרגיה נקייה עם תשתיות אמינות, ניתנות להרחבה וכלכליות.
פורסם לראשונה: 12:01, 26.01.26
