המרפסת התכווצה ורוכשי הדירה יפוצו: בשל טעות סופר של החברה היזמית שגרמה לכך שזוג רוכשי דירה סברו כי רכשו דירה עם מרפסת בשטח 12.8 מ"ר, אולם בפועל המרפסת שקיבלו היא בשטח של 7.67 מ"ר, תשלם החברה הנתבעת פיצוי בסך כולל של כ-85 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך של 10 אלף שקל ושכ"ט עו"ד בסך של 15 אלף שקל. כלומר, בסך הכול סכום של כ-110 אלף שקל. הסכום כולל גם פיצוי בשל רכיב של עוגמת נפש שנגרמה לזוג הרוכשים.
התביעה הוגשה בשנת 2020 על ידי זוג רוכשים שרכשו דירה בר"ג במסגרת פרויקט תמ"א 38. את התביעה הגישו בני הזוג כנגד חברת מטרופוליס (פ.א.א) 2011 יזמות אורבנית שהינה חברה יזמית המתמחה בייזום פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית.
מפסק הדין עולה כי לבני הזוג הוצג תשריט הדירה, לרבות המרפסת, ושם הוצגה טבלת סיכום שטחים. ביחס למרפסת נאמר בטבלת הסיכום, ששטח המרפסת הינו 12.8 מ"ר.
מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם, הודיע מנכ"ל הנתבעת לתובע, כי יש טעות בשטח המרפסת וגודלה יהיה 7.67 מ"ר ולא 12.8 מ"ר.
לטענת התובעים, נאמר להם, כי ייחודו של הפרויקט הוא בגודל של המרפסת, בחוויה הנלוות אליה, ולנוף הנשקף ממנה. עוד טענו כי כאשר קיבלו את הדירה, במציאות המרפסת נראית אף קטנה יותר. לפיכך, בני הזוג פנו לנתבעת לקבלת פיצוי, וזו סירבה לפצותם ולפיכך הוגשה התביעה.
החברה הנתבעת ציינה כי אין חולק שבתוכנית הממכר צוין כי לדירה קיימת מרפסת שמש, אשר אורכה 5.24 מ"ר ורוחבה 1.11. יחד עם זאת, בתוכנית הממכר הופיע גם טבלת סיכום שטחים, בה צוין, בשגגה, שטח מרפסת השמש כ-12.8 מ"ר. עוד צוין כי החברה הנתבעת, עוד קודם למועד בו ניתן היתר הבנייה, גילתה את חוסר ההתאמה וטעות הסופר ועדכנו על כך את הרוכשים וציינו בפניהם כי ככל שהם מבקשים לבטל את ההסכם, הם רשאים לעשות כן. עוד טענה החברה הנתבעת כי עד לסיום הבנייה לא באו התובעים בטענה כלשהי, לא ביקשו לבטל את ההסכם, ויש לראות בכך הסכמה לקבלת המרפסת בגדלים המפורטים בתוכנית המכר.
יש לציין כי ביוני 2019 קיבלו התובעים את החזקה בדירה. מנגד, התובעים ציינו בפני בית המשפט כי הם מבקשים לקיים את ההסכם, ולצד זה מבקשים להשיב להם כספים בהתאם לשווי הדירה, משום שהמרפסת קטנה לאין שיעור. לטענתם, הנתבעת הציגה בפניהם ברירה אחת - ביטול ההסכם. לטענת התובעים הם זכאים לדרוש את קיום ההסכם, ולקבל את הפיצוי בגין המרפסת שקיבלו בפועל וכי לא ניתן לדרוש מהרוכשים להסתמך על מפרטים ולבצע מדידות.
"הפער נבע מטעות של הנתבעת"
השופטת נאוה ברוורמן קבעה כי השטח הקובע הוא השטח כפי שמופיע בטבלת הסיכום, כלומר - 12.8 מ"ר. "לא ניתן להסתמך על התשריט, ששם נטען, כי שטח המרפסת היה קטן יותר, שהרי לא ניתן לצפות מרוכש דירה שהסתייע ב'עזרים טקטיים', כאשר מונחת בפניו טבלת סיכום, כאמור. לטעמי, לרוכש דירה הדיוט, יש קושי להבין מהו שטח המרפסת מהתשריט, וברי שרוכש דירה מן היישוב, יסתכל על הטבלה המסכמת המוצגת בפניו. לפיכך, לדידי, אין די בתשריט", קבעה.
השופטת קבעה עוד כי אי ההתאמה לא נבעה משינויים בגין היתר הבנייה, אלא "הפער נבע מטעות הנתבעת, כפי שהיא גם הודתה בטעות האמורה... צודקים התובעים שהם רשאים לבטל את ההסכם, אך יחד עם זאת, אין 'חובה', והם בהחלט זכאים לדרוש פיצוי כספי, בשל הפרת חוזה/הטעיה, ככל שיתברר שאכן קיים פער כספי".
השופטת קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי יש לפצות את התובעים בגין הפער של שווי שטח המרפסת בסכום של כ-70 אלף שקל כפי שקבע מומחה בית המשפט. בנוסף פסקה השופטת לבני הזוג פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל לאחר שקבעה כי "יש לקחת בחשבון את הנסיבות בכללותן, את ה'טעות' בקשר לשטח המרפסת, את התחושות האישיות אותן תיארו התובעים, את הפתעתם בקבלת דירה עם מרפסת קטנה מזו שציפו לה. עם זאת, יש להביא אל הכף את העובדה שבסופו של יום התובעים בחרו שלא לבטל את העסקה, ונותרו עם מרפסת קטנה יותר, אך עם 'נוף מדהים'".
עו״ד יובל טילינגר, בא כוח החברה היזמית, מסר בתגובה: "מדובר בפסק דין שגוי ותקדימי, אשר מכשיר חוסר תום לב ופותח צוהר לא ראוי למקרים נוספים מסוג זה. הנתבעת פעלה כדין ובגילוי לב, בעוד התובעים פעלו בחוסר תום לב וניצלו קשרי ידידות אישיים לגריפת כספים, תוך פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת. על אף שפסק הדין פסק לתובעים אך כשליש מן הסכום שנתבע על ידם, לאור האמור, הנתבעת בוחנת צעדיה".
עו"ד גדי פכטר, בא כוח בני הזוג, מסר בתגובה: "מדובר במקרה פשוט, בניסיון של יזם להתחמק מאחריות חוזית בעקבות טעות תכנונית ותוך ניצול הכרות עם קולגה שסיפק שירותים לחברה. פסק הדין שניתן ממשיך לקבוע את הרף ביחס לגילוי חברת קבלן ברכישת דירה. בית המשפט צדק כי רוכש אינו אמור 'לנחש' את מידות הדירה שרכש וככל שקבלן מציג מצג לגודל הממכר הוא מחויב לו בדין. הרוכשים קיבלו ממכר שונה ממה שהוצג להם בצורה משמעותית ובית המשפט פסק בצורה נכונה כי לרוכשים הזכות לקיים את ההסכם בתמורה הראויה למה שקיבלו בפועל והשיב להם את הכספים שהחברה גזלה מהם ביתר".
