בנק ישראל פרסם היום (חמישי) ניתוח כלכלי ביקורתי שמטיל ספק ביעילות הצעת חוק הגיוס המונחת על שולחן ועדת החוץ והביטחון. לפי הבנק המרכזי, הרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לצה"ל עשויה לחסוך למשק הישראלי בין 9 ל-14 מיליארד שקל בשנה, אולם החוק המוצע במתכונתו הנוכחית לא יביא לשינוי של ממש.
הניתוח מגיע על רקע העלייה החדה בהיקף שירות המילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, שהפכה את סוגיית גיוס החרדים מנושא חברתי לסוגיה ביטחונית עם השלכות מקרו-כלכליות כבדות משקל.
על פי אומדני בנק ישראל, העלות הכלכלית של חודש גיוס של איש מילואים בן 30 מגיעה לכ-38 אלף שקל. כ-80% מסכום זה נובע מאובדן התפוקה הישיר בזמן השירות, והיתר משקף פגיעה עתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון וקידום בעבודה. לעומת זאת, העלות הכלכלית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה מאוד, משום שברוב המקרים הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה. יתרה מכך, הבנק מעריך שהגיוס עצמו עשוי דווקא להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה, משום שהוא יבטל את החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לפטור מגיוס.
החישוב של בנק ישראל מראה שגיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות יכול להניב תועלת כלכלית של כ-22 אלף שקל לחודש שירות, אם בעקבות הגיוס תשתווה רמת התעסוקה של המתגייס לזו של יהודי לא-חרדי.
יעד הגיוס עד יוני 2027 עומד על 8,160 חרדים, אולם לאחר התחשבות באפשרות ש-10% מהיעד ימולאו על ידי שירות אזרחי-ביטחוני, מדובר בפועל בכ-4,900 מגויסים בשנה בלבד. הנתון מקבל משמעות כשמשווים אותו למציאות: מיולי 2024 כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, כך שהחוק דורש גידול מוגבל ביותר בהיקף הגיוס
בנק ישראל מציג תרחיש שבו מצטרפים לצה"ל כ-7,500 גברים חרדים נוספים מדי שנה. לאחר הבשלת התהליך, המהלך יוסיף כ-20 אלף חיילי חובה לשורות הצבא ויאפשר חיסכון משמעותי בהיקף המילואים. התוצאה הכלכלית צפויה להיות דרמטית: הפחתה של לפחות 9 מיליארד שקל בעלות המשקית השנתית, שהם 0.4% מהתוצר. אם תעסוקת החרדים תגדל במידה ניכרת בעקבות הגיוס, החיסכון עשוי להגיע עד 14 מיליארד שקל בשנה, שהם 0.7% מהתוצר השנתי.
בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על הצעת חוק שירות הביטחון המונחת בכנסת. לדברי הבנק, הנוסח הנוכחי לוקה בחסר ולא יביא לגיוס שעונה על הצרכים הביטחוניים. הבנק מזהה שתי בעיות מרכזיות בחוק. ראשית, יעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים מדי ואינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים. שנית, התמריצים הכלכליים שנקבעו בחוק הם בעלי אפקטיביות נמוכה, שככל הנראה לא תספיק אפילו לעמידה ביעדים הצנועים שהוצבו.
יעד הגיוס לתקופה הראשונה של החוק, עד יוני 2027, עומד על 8,160 בחורים חרדים. ואולם, לאחר התחשבות באפשרות ש-10% מהיעד ימולאו על ידי שירות אזרחי-ביטחוני, מדובר בפועל בכ-4,900 מגויסים בשנה בלבד. הנתון הזה מקבל משמעות כשמשווים אותו למציאות: מאז יולי 2024 כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, כך שהחוק דורש גידול מוגבל ביותר בהיקף הגיוס. רק החל מהשנה החמישית לחוק הרף המינימלי מגיע ל-50% מהמחזור, כלומר כ-7,000 מתוך 14 אלף בחורים.
בנוסף, מציין בנק ישראל, יעדי הגיוס כלל אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים או לגיל המתגייסים. המשמעות היא שחלק ניכר מהמתגייסים עלולים שלא להתאים לתפקידי לוחמה, שבהם יש לצה"ל מחסור חמור.
גם מערך הסנקציות שנקבע בחוק אינו מספק לדעת בנק ישראל. הסנקציות המרכזיות על תלמידי ישיבות שלא התגייסו כוללות מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23. הבנק מציין שמדובר בפעולות שהזיקה שלהן לחברה החרדית נמוכה. סנקציות נוספות, כמו ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, כלל אינן רלוונטיות, שכן תלמידי ישיבות ממילא אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה.
גם הסנקציות שייכנסו לתוקף לאחר קביעה של אי-עמידה ביעדים אינן אפקטיביות מספיק: מניעת השתתפות בתוכניות לסבסוד דירה ופטור ממס רכישה ניתנות לעקיפה פשוטה על ידי המתנה לגיל 26, שבו הסנקציות בטלות, וגם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית בלבד. בנק ישראל מוסיף נקודה מהותית: לסנקציות שהתממשותן תלויה בהתנהגות קהילתית יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תמרוץ הפרט, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים הכלליים.
בנק ישראל מסכם את עמדתו בקריאה ברורה: העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לשמר את הנטל הכלכלי הכבד הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים. התוצאה תהיה המשך הפגיעה בשוק העבודה, אובדן הכנסה משקית, עלות תקציבית כבדה ואובדן הכנסות ממיסים.
הבנק קורא לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא, ויכלול תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים. המסר ברור: ללא שינוי משמעותי בחוק, ישראל תמשיך לשלם מחיר כלכלי כבד.
