"התוכנית להמשך התמיכה במוסדות להשכלה במזרח ירושלים תימשך ואף תורחב. בשנים האחרונות התוכנית הביאה להישגים משמעותיים מאוד בחינוך במזרח העיר. תוכניות כאלה מביאות להרחבת ההשכלה ולהתרחקות ממחשבות על טרור". כך אומר היום (ב') ל-ynet ראש העיר ירושלים, משה ליאון.
דבריו של ליאון באים בתגובה לאמירות מצדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען כי הוא מתנגד לסעיף תקציבי בתוכנית חומש חדשה, שכלל עדיין לא אושרה, לפיו יימשך התקצוב לערביי מזרח ירושלים במוסדות החינוך ובגופים האקדמיים בעיר. לדברי סמוטריץ', כספי סיוע יעוכבו "לכל הפחות עד לקביעת מנגנוני טיפול בהקצה הלאומנית ובתאים האיסלמיים הפועלים באוניברסיטאות ומקיימים פעולות תמיכה ועידוד בטרור במאבק הלאומני נגד מדינת ישראל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
משה ליאון, בצלאל סמוטריץ'
משה ליאון, בצלאל סמוטריץ'
משה ליאון ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: שאול גולן)
סמוטריץ' טען כי "לצערנו בשנים האחרונות אנחנו עדים להקצה לאומנית בתוך האוניברסיטאות. בשל כך הוחלט על הקמת צוות משותף למשרד האוצר ולעיריית ירושלים, שמטרתו לקדם תעסוקה בפריון גבוה לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים בתקציב של 200 מיליון שקל. זאת, כדי להביא תוצאות שיעודדו את אוכלוסיית מזרח העיר לתעסוקה משתלמת ולהרחקה ממעגלי הטרור ובכך לעמוד במטרה שהציבו גורמי המקצוע ושלמטרתה הוקצה הכסף מלכתחילה".
בעוד שסמוטריץ' טוען שמעוכבת תוכנית חומש חדשה להעביר 2.5 מיליארד שקל כסיוע למזרח ירושלים, באגף התקציבים באוצר לא מכירים כלל הקצבה חדשה כזאת בתקציב הנוכחי. למעשה, תוכנית חומש שעליה החליטה ממשלת נתניהו בשנת 2018 להעביר סכום בהיקף כזה למזרח ירושלים בוצעה במלואה וכבר הסתיימה בשנת 2022.
בחודש מאי השנה החליטה הממשלה לשקול את חידוש תוכנית החומש "לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים". משרד ירושלים ומסורת ישראל ומשרד האוצר צפויים, על פי החלטת הממשלה, להמליץ על תוכנית חומש המשכית ולצורך כך אף הוקמה ועדה בשיתוף עם עיריית ירושלים.
בעוד שסמוטריץ' טוען שכספים במסגרת התוכנית הקודמת הגיעו לגורמי טרור, אומרים גורמים במשרד האוצר כי אין לכך שחר וכי הכספים הועברו מדי שנה תחת בקרה רק לפיתוח תשתיות ולמוסדות חינוך במזרח ירושלים.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, שפעל לדבריו בשנים האחרונות רבות כדי להשוות את רמת החיים במזרח ירושלים לזאת שבמערבה, אמר ל-ynet היום כי "התוכניות בתחום החינוך הן מצוינות. כדוגמה, בשנת 2018 למדו רק כ-1,800 תלמידים ערבים במזרח ירושלים את תוכנית הלימוד הישראלית הרשמית לבגרות. השנה למדו במסגרת התוכנית הישראלית (ולא הירדנית מלפני 1967) כבר 16,000 תלמידים והתוכנית תורחב עוד. מדובר בהצלחה גדולה וכל הכספים המיועדים לתחום החינוך עוברים תחת פיקוח ומגיעים ליעד שלהם הם הוקצבו. התוכנית הזאת נמשכת וגם תימשך בעתיד, בתמיכה המלאה של עיריית ירושלים".
גורם במשרד האוצר ביקר גם מהלך אחר של שר האוצר בצלאל סמוטריץ, לעכב העברת כ-300 מיליון שקל ממשרד הפנים לרשויות הערביות, כספים שנועדו לפיתוח הישובים לאחר שכבר נחתמו חוזים לעבודות הפיתוח.
סמוטריץ טען כי מדובר בהתחייבויות קואליציוניות של שרת הפנים איילת שקד למנסור עבאס בממשלה הקודמת. גורם במשרד האוצר אמר בעניין זה, כי "הכספים הללו מיועדים אך ורק לפיתוח ומועברים באופן מבוקר ומפוקח. לא ברור מדוע כספים שהובטחו לא עוברים, מצב שעלול להכניס את הרשויות הללו לגירעונות משמעותיים".

סמוטריץ': "אין לכסף שמיועד לרשויות שום הצדקה מקצועית"

שר האוצר סמוטריץ' מסר בתגובה למכתבו של שר הפנים משה ארבל, שדרש לשחרר את מאות מיליוני השקלים שנועדו לרשויות הערביות: "מדובר בכסף קואליציוני פוליטי שניתן בדרישת רע"מ ומנסור עבאס בממשלה הקודמת ואין לו שום הצדקה מקצועית".
השר ציין כי "הרשויות הערביות מקבלות את מענק האיזון שנועד לסייע לרשויות חלשות בדיוק כמו כל רשות אחרת במדינת ישראל ועל בסיס קריטריונים שוויוניים. אין ולא היתה שום הצדקה בעולם להעדיף עוד יותר את הרשויות הערביות ולתת רק להן מענק מיוחד שהרשויות החלשות במגזר היהודי לא מקבלות, מלבד דרישה פוליטית של עבאס שביקש לעשות הון פוליטי על תקציב המדינה ולשחד את בוחריו בחברה הערבית.
"בניגוד לאמור במכתבך, גורמי המקצוע במשרד האוצר סבורים אף הם שאין לתקציב הזה שום הצדקה מקצועית. הם התנגדו לו בממשלה הקודמת והוא הועבר בניגוד לעמדתם (פעולה לגיטימית כמובן כשלעצמה, לממשלה מותר לקבוע מדיניות הגם שהיא מנוגדת לעמדת גורמי המקצוע שונים, אבל מה לעשות שהמדיניות שלי וסדרי העדיפויות התקציביים שלי שונים). תקציב המדינה הוא משאב מוגבל וקביעת סדרי העדיפויות התקציביים משקפת תפיסת עולם ערכית וחברתית. אתמול חתמנו על הסכם שכר עם מורי האולפנים בעלות של כארבעים מיליון ש"ח בשנה, אנחנו נדרשים לפתור חסר של שלוש מאות ושבעים מיליון ש"ח בתקצוב החינוך המיוחד, אנחנו נדרשים למצוא תקציבים נוספים לביטחון, להאצת המשק ועוד ועוד, ובסדרי העדיפויות שלי כל אלו חשובים יותר מלהמשיך את הכספים הפוליטיים של מפלגת רע"מ.
"בעיה נוספת שקיימת בתקציבים הללו היא שהם עוברים פעמים רבות לארגוני פשע וטרור שהשתלטו על המכרזים והתקציבים ברבות מהרשויות הערביות. כפי שבוודאי ידוע לך, עד כה לא קיים שום מנגנון שעוקף את המכרזים הללו, בוודאי במה שנוגע לתקציבי הרשויות השוטפים כדוגמת המענק הזה. מכרזי פינוי אשפה, גינון, הסעות וכד' שמקורם בתקציבי הרשויות השוטפים מבוצעים על ידי הרשויות עצמן, וכאמור, מגיעים פעמים רבות מידי לידי גורמי פשיעה טרור, והללו פוגעים בביטחון האישי של כולנו, יהודים וערבים כאחד, מדכאים את הכלכלה בחברה הערבית ומעמיקים את השחיתות.
"אנשי החשב הכללי בשיח עם אנשי המקצוע במשרדך בכדי למצוא לך מענה ואולם עד כה לא זכינו לשיתוף פעולה ולא נמצא המנגנון שיוודא את מימוש תקציבי הרשויות השוטפים למטרותיהם. אודה על הנחייתך לאנשי משרדך לשתף פעולה עם אנשי המקצוע במשרדי לסיכום מנגנוני הבקרה והפיקוח האמורים.
"ובאשר לטענה שהרשויות הערביות בנו על התקציב הזה ולכן יקלעו לקשיים, בכל הכבוד מדובר בטיעון מופרך מיסודו. הרשויות המקומיות אישרו את תקציבן לשנת 2023 לפני סוף שנת 2022 - תקופת מערכת הבחירות והמו"מ להקמת הממשלה החדשה. בתקופה הזו לא היתה ממשלה ובוודאי לא היה תקציב מדינה מאושר שאפשר לבנות עליו. הרשויות ידעו שמדובר בכסף קואליציוני שאינו בבסיס שניתן להן לראשונה בממשלת השמאל הקודמת וממילא אין שום סיבה בעולם שהוא ינתן גם בממשלה שלנו. האם אתה מעלה על הדעת שאם חלילה תקום כאן יום אחד ממשלת שמאל היא תמשיך לתקצב את הכספים הקואליציוניים שלנו, שמשקפים את סדרי העדיפויות והערכים שלנו, כי הגופים המתוקצבים בנו עליהם?! סדרי העדיפויות של הממשלה הלאומית שלנו, שלי כשר האוצר ואני משוכנע שגם שלך כשר הפנים, שונים משל ממשלת השמאל הקודמת ואנחנו לא צריכים להתנצל על כך".