סגירת מצר הורמוז על ידי איראן, לאחר שארה"ב וישראל תקפו את הרפובליקה האסלאמית ב-28 בפברואר, הפכה בין לילה לשיבוש המשמעותי ביותר אי פעם באספקת האנרגיה הגלובלית - כך קבעה סוכנות האנרגיה הבינלאומית. כ-20% מסך אספקת הנפט והגז הטבעי (LNG) בעולם נחסמה בבת אחת, מחיר הנפט הגולמי זינק למעל 100 דולר לחבית, ומדינות מרחבי העולם נאלצות לשאול את עצמן שאלה שהן דחו שנים ארוכות: עד מתי נוכל להמשיך להסתמך על המפרץ הפרסי כעורק החיים של הכלכלה העולמית?
המשבר השלישי ואולי האחרון שניתן לסבול
ב-2020 הגיעה מגפת הקורונה, שהביאה לצניחה חסרת תקדים בביקוש לדלק ולאחר מכן לעלייה חדה שהשווקים לא היו מוכנים לה; ב-2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, ואילצה את אירופה לנתק בהיסטריה ובחיפזון את עצמה מהגז הרוסי שהיא הסתמכה עליו עשרות שנים. שני המשברים הזינו גל אינפלציה שפגע בכל תושב מניו יורק ועד תל אביב. עכשיו, עם פרוץ המלחמה באיראן, עולה המשבר האנרגטי השלישי בתוך פחות מחמש שנים.
"סוגיית ביטחון האנרגיה לא הייתה אקוטית כפי שהיא עכשיו. עד לפני כמה שבועות השווקים לקחו כמובן מאליו את משאבי המפרץ, זה לא יהיה כך להבא", אמר ג'פרי פיאט, לשעבר עוזר מזכיר המדינה האמריקני לענייני אנרגיה בממשל ביידן, וכיום בכיר בחברת הייעוץ מקלארטי אסוסיאייטס.
בטווח הקצר, מדינות הצרכן הגדולות בחרו בשחרור מתואם ורחב היקף של מאגרים אסטרטגיים, לצד קריאות ממשלתיות לאזרחים, בעיקר באסיה, לחסוך בצריכת אנרגיה. אך ברור לכולם שהפתרונות לטווח הארוך חייבים להיות עמוקים יותר.
אסיה היא האזור שנפגע הכי הרבה מהמשבר. רוב מדינות היבשת מייבאות את מרבית הנפט וה-LNG שלהן מהמזרח התיכון, ולכן הן חשופות במיוחד הן לעליות המחיר והן לשיבוש הפיזי באספקה. הפחתות האספקה כבר גרמו לבתי זיקוק בסינגפור ובמלזיה לצמצם תפוקה, וחברות פטרוכימיות ביפן ובטייוואן נאלצו להפחית אספקה ללקוחותיהן.
המצב הוביל לתחייה מפתיעה של הדיון בגרעין. בטייוואן, שר הכלכלה קונג מינג-שין הודיע כי האי שוקל להפעיל מחדש את תחנת הגרעין האחרונה שנסגרה במאי 2025, צעד שהאופוזיציה דרשה בחריפות מאז פרוץ הלחימה. הרקע: כשליש מאספקת ה-LNG של טייוואן מגיע מקטאר, שהייצור שלה נפגע קשות בעקבות המלחמה. משרד הכלכלה של טייוואן הבהיר כי הפעלת הגרעין מחדש תתבצע רק בכפוף לבטיחות גרעינית מלאה, ובמקביל לכך ימשיך האי להרחיב את הפקת האנרגיה המתחדשת ואת מתקני אחסון ה-LNG.
גם יפן, שכבר דנה בהפעלה מחדש של כורים שהושבתו לאחר אסון פוקושימה ב-2011, נמצאת תחת לחץ ציבורי ופוליטי הולך וגובר. פוליטיקאים רבים הפצירו בראש הממשלה סאנאה טאקאיצ'י לזרז את חזרת יפן לגרעין ולהגדיל את הפקת האנרגיה המקומית.
סין: ביטחון יחסי שנבנה בעשר שנים
דווקא סין, הקונה הגדולה בעולם של נפט איראני, חשופה פחות בהשוואה למדינות מערביות, הודות לשילוב של מאגרים אסטרטגיים ניכרים ורמת חשמול גבוהה יוצאת דופן. רכבים חשמליים מהווים כיום יותר ממחצית ממכירות המכוניות החדשות בסין, ויותר מ-50% מרשת החשמל הסינית מופעלת על ידי אנרגיות מתחדשות. לשם השוואה, בארה"ב רכבים חשמליים מהווים פחות מ-10% מהשוק, ואנרגיות מתחדשות מספקות רק כרבע מהחשמל.
אף על פי כן, גם סין לא נותרת בחיבוק ידיים. חברת הזיקוק הממשלתית "סינופק" הפחיתה עיבוד נפט גולמי ב-10%, והממשלה אסרה על ייצוא דלק כדי למנוע מחסור מקומי. גורמים במוסדות החשיבה הכלכלית הסיניים הדגישו כי המשבר צריך לשמש דחיפה להאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת ולפיזור נוסף של ספקי האנרגיה.
וואנג ג'ין, חוקר בכיר במועדון בייג'ינג לדיאלוג בינלאומי, מוסד מחשבה הקשור למשרד החוץ הסיני, אמר: "לא רק סין, ממשלות ברחבי העולם ישקלו מחדש את קווי האספקה שלהן, ויפנו תשומת לב רבה יותר לגרעין ולאנרגיה נקייה". לדבריו, סין רואה במשבר הזדמנות ליצירת ערוצי שיתוף פעולה חדשים עם יצרניות אנרגיה, תוך שמירה על יחסים יציבים וידידותיים עם כל הספקים.
אירופה: שיעור נוסף, מחיר כבד
היבשת הישנה, שחוותה בכאב את השיעור של 2022 עם ניתוק הגז הרוסי, מוצאת את עצמה שוב במצב של לחץ. עלות ייבוא הדלקים המאובנים של האיחוד האירופי זינקה בשישה מיליארד אירו מאז פרוץ המלחמה, ומחירי החשמל ביבשת עולים בחדות. סוחר גז בחברת "ויטול", אחת מחברות מסחר הסחורות הגדולות בעולם, תיאר את המצב בתמצות: "הפוליטיקאים האירופיים שוב עם הגב לקיר. זה נראה כמו 2022 מחדש".
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הודתה בגלוי כי תלות מוחלטת בייבוא יקר ותנודתי של דלקים מאובנים מהווה "חיסרון מבני" לאירופה. היא אף הלכה צעד נוסף: "צמצום הגרעין שביצע האיחוד האירופי בעשורים האחרונים היה טעות אסטרטגית", אמרה, תוך שהיא מציגה תוכנית להעמדת ערבות ממשלתית של 200 מיליון אירו להשקעות פרטיות בטכנולוגיות גרעין חדשניות. האיחוד ירד מנתח גרעיני של כשליש מסך הייצור ב-1990 לכ-15% בלבד כיום, בעיקר בשל גל סגירות שהובילה גרמניה.
במקביל, האיחוד מגבש שינויים בשוק הפחמן שלו במטרה לרסן את עלויות הפחמן הדו חמצני, ושוקל סובסידיות ופטור ממס להגנה על עסקים ומשקי בית.
אך גם הפתרון הירוק, הגדלת הסתמכות על אנרגיות מתחדשות, אינו חף מבעיות. ברט חרוטהויס, חבר פרלמנט אירופי ומשנה לראש משלחת היחסים עם איראן, סיפק אזהרה חריפה: "אנחנו לא נהיה כפופים עוד לגחמות פוטין ולאי-יציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון, אבל אנחנו בונים תלות חדשה ומסוכנת בחומרה ובתוכנה סינית. זה מהלך שיצור בעיות חדשות בתוך תשתית האנרגיה שלנו".
וושינגטון: בין מלחמה לבחירות
ארה"ב, כמפיקת הנפט והגז הגדולה בעולם, חשופה פחות לשיבוש הפיזי באספקה, אך לא חסינה לחלוטין לאפקטים הגלובליים. עליית מחירי הדלק ואינפלציה צרכנית מחודשת מהווים חשיפה פוליטית מרכזית עבור ממשל טראמפ לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר.
בניסיון לרסן את מחירי האנרגיה הגלובליים, הרחיב ממשל טראמפ את הקלות הסנקציות על רוסיה, ומאפשר למדינות אחרות לרכוש יותר נפט רוסי, היפוך חלקי של המדיניות האמריקנית שנועדה לחנוק את הכנסות מוסקבה. אנליסטים מעריכים כי המשבר עשוי לאלץ גם שינוי עמדה ביחס לסנקציות על הגז הנוזלי הרוסי, שכן גם יבואניות אירופיות וגם אסייתיות מתמודדות עם האובדן הפתאומי של אספקה ממפרץ הפרסי. גז נוזלי מהווה כיום 45% מסך ייבוא הגז האירופי, לעומת 20% בלבד לפני מלחמת אוקראינה.
מה עכשיו?
אם לשלושת משברי האנרגיה מאז תחילת העשור הנוכחי יש מכנה משותף, הוא הבנה גוברת ובלתי נמנעת: עידן הדלקים המאובנים הוא לא רק נטל אקלימי, הוא מקור בלתי נסבל של שבריריות כלכלית וגיאופוליטית. השאלה אינה עוד האם לנטוש את הנפט והגז, אלא כיצד לעשות זאת מהר מספיק ובצורה חכמה מספיק, ומבלי ליפול לתלות חדשה שאינה פחות מסוכנת מהישנה.
