החלטתו של עו”ד מתן דיל, ראש עיריית רחובות, להקים קבוצת כדורגל מאוחדת בעירו, היא ודאי מבורכת. אף אחד לא רוצה, גם אם הלב נחמץ בשל כך, להמשיך להתבוסס בליגה א' ב' או ג', וזה בכלל לא משנה אם אתם אוהדים את הפועל מרמורק או של מכבי שעריים.
יש משהו עצוב בעובדה שמעשית, מרמורק ושעריים נמחקות ממפת הכדורגל הישראלי, הגם שימשיכו להפעיל קבוצות נוער וילדים. אחרי הכול, העולם לא שייך רק לגדולים והעשירים, כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א ב"ש או בית"ר ירושלים. הוא שייך בעיקר לקבוצות הקטנות, עם הלב והנשמה והשכונה, שעריים, מרמורק שמשון ת"א ובני יהודה ת"א כאב־טיפוס. כל פעם שאחת מהן הופכת להיות חסרת רלוונטיות בכדורגל הישראלי, זה עוד צעד שדורס את הרומנטיקה ומעצים את הקפיטליזם.
אבל, וגם את זה צריך לזכור, שעריים ומרמורק כבר יותר מדי שנים לא משחקות בליגות העליונות. ב־1985-1986 שעריים הגיעה לליגה העליונה והתהדרה ברכש נוצץ, שכלל את אבי כהן הירושלמי ושוקי נחמני מבית"ר, אדיר שמיר, מיקי בן שטרית עם הסגל המקומי ושמות, כמו שמחה גד יבדל"א ושלמה קירט ז"ל.
כל זה קרה לפני 40 שנה. ומאז שום דבר הישגי לא צמח אצל ה'שערויקים', גם לא כשאלדד פרי ז"ל ניסה להחזיר עטרה ליושנה ונעצר בליגה הלאומית.
אצל מרמורק ההיסטוריה עוד יותר רחוקה. האדומים שיחקו בליגה הראשונה, אז הליגה הלאומית, רק בעונת 1972-1973, וירדו אחרי עונה אחת לליגה השנייה. מאז 53 שנה הקבוצה מטיילת בליגות המשניות בכדורגל המקומי. בלי עתיד, אולי עם תקווה וחלום.
תעודת זהות
קשה לנבא לאן ילך האיחוד הזה של קבוצת הכדורגל החדשה של רחובות. זה ייתן ללא ספק תמריץ גדול לספורט בעיר, כמו האיצטדיון הנהדר ברחובות, שכבר מארח דרך קבע משחקים בליגת העל. זה אולי גם יוביל סוף סוף את עירוני רחובות לליגה השנייה, ותוך שלוש עד חמש שנים - לליגה הראשונה. השאלה הגדולה לא תהיה מידת ההצלחה המקצועית של המיזם המבורך הזה, אלא ביכולתה של הקבוצה הזו ליצור זהות בין תושבי רחובות אליה; כל מיני חובבי כדורגל מקומיים, שביום שישי היו מגיעים לצפות במרמורק או שעריים, ויום או יומיים אחרי היו נוסעים לליגה של הגדולים, כדי לעודד את הקבוצה שניכסו לעצמם מחוץ לעיר, אם זו בית"ר ירושלים, מכבי ת"א, מכבי חיפה או הפועל ת"א על־פי רוב. אם יהיה גרעין של אלפיים אוהדים לפחות, שעבורם עירוני רחובות זו הקבוצה הראשונה שלהם, שעירוני רחובות זה הסמל, הדגל והצעיף שהם עוטים על עצמם, יש למיזם הזה סיכוי להאריך ימים.
להתחיל מחדש
יש הרבה קבוצות כדורגל עם היסטוריה עשירה שנעלמו מהמפה. הפועל יהוד, בית"ר ת"א, הפועל לוד. הפועל ירושלים ומכבי יפו כבר הלכו לעולם שכולו טוב וחזרו לחיים, ואפילו יצרו סיפור רומנטי מתקתק נוגע ללב. שעריים ומרמורק אולי היו יכולות לנהוג כמוהן, אבל יותר מדי שנים בביבים של הכדורגל הישראלי ייתרו את הפנטזיה הזו. אי אפשר לדקלם את הדרבי הגדול ההוא מעונת 71’72-’ ולחיות עליו לנצח. אי אפשר להיזכר בערגה בעונה ההיא של שעריים לפני 40 שנה בליגה הראשונה. צריך הווה ועתיד, וכאן גם מרמורק וגם שעריים סירבו להפנים שהגל שלהם הגיע לחוף, לא משנה כמה שנאה ואיבה יש בין שני המועדונים.
מובן לגמרי שקשה עד בלתי אפשרי לקום בוקר אחד ולגלות שאין לך יותר קבוצת כדורגל שמלווה אותך מאז שאתה זוכר את עצמך. אבל בניגוד לאיחודים אחרים, כאן היה מדובר בצו השעה.
לפני 35 שנה הגה אהוד אולמרט, אז עוד מועמד לראשות עיריית ירושלים, רעיון, ולפיו בשל מצב כלכלי קשה בבית"ר ובהפועל ירושלים, הוא יגרום לאיחוד בין שני המועדונים, ושמו של המועדון החדש ייקרא בישראל “ג'רוזלם יונייטד”. זה אפילו לא עבר את סף הרעיון להשתעשע בו, כי אולמרט ניסה לקחת אימפריה במונחים ישראליים כמו בית"ר, קבוצה מכובדת כמו הפועל, בעיר הגדולה בארץ, וליצור משהו שהיה מוחק ומשמיד לחלוטין את ספינות הדגל הספורטיביות של העיר.
שעריים
(צילום: אלירן ברנשטיין)
באשדוד, לעומת זאת, מיזגו את עירוני אשדוד והפועל אשדוד לקבוצה אחת ששמה מ.ס אשדוד. זו היתה טעות, כי האלפים שהיו צובאים על הגדרות אצל את כל אחת מהקבוצות הללו, החליטו לאבד עניין. קיבלנו קבוצה אחת חזקה יחסית (שנים רבות בליגת העל) ומאוחדת, אבל כזו שלא מצליחה לייצר קהל חדש, וגם מאבדת לגמרי את הקהל הישן.
מרמורק ושעריים שתיהן פיסות היסטוריה חשובות לעיר, גם בעלות ייחודיות בספר דברי הימים של הכדורגל הישראלי.
הבעיה היא שצריך יותר מאותנטיות והרבה יותר מרומנטיקה כדי להיות הישגיים, כדי לעזור לילד רחובותי לחלום, לגדול, להתפתח וביום מן הימים לככב בקבוצה המקומית שלך. כי בסוף לא משנה כמה במרמורק ובשעריים יגדלו ויטפחו, עבור כל מי שחולם להיות כדורגלן, הן יהיו אך ורק תחנת מעבר בדרך למקומות גדולים. שוב, אלה מת"א, חיפה ירושלים וב"ש.
תודה לכן, מרמורק ושעריים על כל מה שנתתן. תודה לך אדוני ראש העיר על התקווה החדשה לכדורגל בעיר כמו רחובות. ניפגש, אין לדעת מתי, בליגת העל.
