שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט היום (ראשון) כי במסגרת מתווה הפיצויים שיגובש, במשפחות שיש בהם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 14, בכל רחבי הארץ בשלב זה, יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה. במשרד האוצר ממתינים עם גיבוש מתווה החל"ת הסופי, כיוון שלפי שעה מדובר בשישה ימי עבודה בלבד ברוב המשק, כאשר מאז 28 בפברואר היו שתי שבתות ויום שישי אחד שבו ברוב המשק לא עובד.
הערב פרסם משרד האוצר את עיקרי מתווה הפיצוי לשכירים, שאמור להיות מיושם באותה מתכונת כפי שהיה במבצעים קודמים ובתקופת הקורונה. על פי המתווה המסתמן, המעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת בהסכמתו, והעובד יקבל בתקופת החל"ת דמי אבטלה מהמדינה, כתלות בעמידה בתנאי הזכאות. יצוין כי הפיצוי על כל יום עבודה יהיה חלקי, ככל הנראה כ-70% בממוצע, אם להסתמך על מתווים דומים בעבר.
המתווה כולל כמה הקלות מרכזיות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, כפי שיושם במערכות קודמות, לרבות קיצור תקופת החל"ת שמקנה זכאות לדמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום רצופים. מתווה החל"ת אינו סופי עדיין ויהיה תלוי גם במשך זמן המלחמה - נתון שכמובן לא ידוע כרגע. על פי הודעת האוצר, הפרטים המלאים יפורסמו בהמשך.
חשוב לציין כי אם האוצר יתעקש על זכאות לפיצוי רק עבור מי שנעדרו 14 ימי עבודה רצופים, המשמעות היא שחלק ניכר מהמועסקים במשק לא יהיו זכאים לפיצוי. כך, מי שנעדר בשבוע הראשון למלחמה אך יחזור לעבודה בסוף השבוע הנוכחי לא יצבור 14 ימי היעדרות ולא יהיה זכאי כלל לפיצוי למרות שהחסיר כ-10 ימי עבודה. כך גם עובד או עובדת שהתחלקו עם בן הזוג בהשגחה על הילדים והגיעו לעבודה רק בחלק מהימים - לא יהיו זכאים לפיצוי.
"כמו בדרך כלל באוצר - מדובר בצעד עקום", אמר ל-ynet גורם בכיר במשק. "רק מקצת העובדים יקבלו חל"ת, ומה יגידו שאר העובדים? שימתינו לדיונים המתמשכים? קל לשר אוצר ששכרו לא תלוי בחל"ת לקבל החלטות חלקיות כאלה".
העלות הראשונית של החל"ת
מתווה החל"ת הראשוני צפוי לעלות כמה עשרות מיליוני שקלים בשבוע. מימון החל"ת ושאר הפיצויים לעסקים ולציבור השכירים צפוי לעלות לאוצר מיליארדי שקלים בשבוע. המימון צפוי להגיע תחילה מהגדלת הגירעון מ-3.9% לפחות ל-4.2%. סמוטריץ' כבר הודיע שהגירעון יוגדל עוד לפני אישור תקציב 2026 שצפוי לקרות עד סוף החודש. כזכור, אם התקציב לא יאושר עד 31 במרץ, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות.
הדרג המקצועי באוצר מתנגד בתקיפות להגדלת הגירעון ודורש שיבוצעו צמצומים והעלאות מיסים במקום להגדיל את הגירעון ולחשוש מהורדת דירוג האשראי של ישראל מחדש.
הצעדים שמציעים בצמרת האוצר בניגוד לדעת השר הם ביטול לפחות מחצית מהכספים הקואליציוניים (כ-2.5 מיליארד שקלים מתוך 5 מיליארד), ביטול הטבות המס החדשות ל-35 ישובים ביהודה ושומרון, ביטול הפטור ממס למשקאות ממותקים וכלים חד פעמיים וביטול ההחלטה להעלות את הפטור ממע"מ ביבוא אישי בחבילות מ-75 ל-130 דולר.
"משרד האוצר שוב בוחר במודל החל"ת, שמשאיר עובדים בלי ודאות תעסוקתית", אמרה בתגובה מנכ"לית עמותת 121, עו"ד טלי ניר. "במקום להשאיר עובדים בבית, האוצר צריך לאמץ גם מודל של העסקה גמישה שיאפשר למעסיקים להחזיר עובדים במשרה חלקית, כשהמדינה תפצה על יתרת השכר שאבדה.
"כמו כן, האוצר חייב לתת מענה גם לעובדים השעתיים, המהווים כשליש מהעובדים במשק. חלקם לא קיבלו פיצוי על אובדן הכנסה גם במלחמות האחרונות, וגם הפעם הם עלולים להישאר בלי מענה. צריך לקבוע מנגנון ייעודי שיאפשר להם לקבל פיצוי לפי ממוצע השכר בחצי השנה האחרונה לעומת הכנסתם בחודש הנוכחי. הגיע הזמן למתווה שאינו משאיר עובדים בלי מענה".
גם באופוזיציה מותחים ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בעניין. "הממשלה אומרת לציבור ההורים לצאת לחופשה בלי תשלום כי הילדים שלהם בבית בזמן מלחמה", פרסם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ב-X. "איך שר האוצר חושב שהאנשים האלה ישלמו בסופר או את חשבון החשמל שלהם? אין ניתוק כזה".
איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה להודעה:: "מתווה החל״ת חייב לראות את העובדים ולא רק את קופת המדינה. שר האוצר מתבקש לפרסם מתווה חל״ת גמיש, פשוט וברור כזה שיהיה ניתן ליישום בשטח ויהיה ברור גם לעובדים וגם למעסיקים. העיקרון צריך להיות פשוט: עובדים שנשארו בבית בהנחיית המדינה יקבלו שכר מהמדינה; עובדים שנקראו לחזור לעבודה לאחר פתיחה חלקית שכרם ישולם על ידי המעסיק".
פורסם לראשונה: 12:28, 08.03.26
