עיריית ירושלים, באמצעות הוועדה לשימור אתרים, אישרה לצרף לרשימת השימור העירונית כ-40 ממבני שוק מחנה יהודה ושכונת בית יעקב הסמוכה לשוק, כך נודע ל"ממון" ו-ynet. מדובר במבנים, חלקם בני יותר מ-100 שנה, שמהווים חלק מהאדריכלות הייחודית של העיר. ההחלטה להכריז על המבנים כאתרים היסטוריים מוגנים התקבלה במסגרת מדיניות העירייה לשמירה על הזהות הירושלמית ועל מורשתה התרבותית וההיסטורית.
שכונת בית יעקב, שהוקמה בשנת 1877 וממוקמת מערבית לשוק מחנה יהודה, היא השכונה התשיעית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ובעת הקמתה הייתה השכונה המערבית ביותר בירושלים. מבניה המקוריים, בעיקר לאורך רחוב דוד אבישר, מתאפיינים בכיפות אבן על הגגות ומייצגים את הבינוי ההיסטורי ואת האדריכלות הייחודית לאורך רחוב יפו הסמוך.
4 צפייה בגלריה
בית הכנס ההיסטורי בשכונת בית יעקב
בית הכנס ההיסטורי בשכונת בית יעקב
בית הכנסת ההיסטורי בשכונת בית יעקב
(צילום: שרון דינור)
בתקופה העות'מאנית, במקביל להתפתחותה של שכונת בית יעקב, הוקם בסמיכות אליה שוק מאולתר, אשר התרחב והתמסד בימי המנדט הבריטי ואימץ את שם השכונה "מחנה יהודה" השוכנת מצפון לרחוב יפו. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נבנו רבים מבתי השוק בסגנון הבינלאומי. רשימת המבנים שהוכנסה לרשימת השימור כוללת גם מבנים אלה.
בין היתר מדובר בבית הכנסת ההיסטורי בשכונת בית יעקב, שהוקם בשנת 1877 עם ייסוד השכונה, ונקרא על שם הנדבן שתמך בהקמתו. הבניין כולל שלושה מבנים, לכל אחד מהם מאפיינים אדריכליים ייחודיים, כמו חלונות מקושתים. כל המבנים מקורים בגג רעפים ומחופים באבן בעיבוד טובזה. ארבעה ציורים של האמן הירושלמי יצחק בק מעטרים את בית הכנסת, ובהם מתוארים אתרים קדושים לאורך ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל.
מבנה נוסף שנכנס לרשימת השימור הוא בית יעקב 10. מדובר במבנה בן ארבע קומות שבו פועלת מסעדת "מחניודה" של השף אסף גרניט, אשר נבנה בין השנים 1936-1932 בסגנון הבינלאומי. המבנה בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב ומייצג את האדריכלות של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא משלב אלמנטים מסורתיים וחדשניים ושומר על אופיו המקורי למרות שינויים מסוימים שבוצעו בו לאורך השנים.
4 צפייה בגלריה
שכונת בית יעקב בשכונת בית יעקב בירושלים
שכונת בית יעקב בשכונת בית יעקב בירושלים
בור מים בשכונת בית יעקב
(צילום: שרון דינור)
גם בית אגריפס 62, מבנה בן שתי קומות בפינת הרחובות מחנה יהודה 26 ואגריפס 62, נכנס לרשימה. הוא נבנה בין השנים 1936-1932 בסגנון הבינלאומי ובולט בזכות המרפסות המעוגלות שלו. חזיתות המבנה מעוטרות בחיפוי אבן.
בית השקמה 4, שנכנס גם הוא לרשימת השימור העירונית, הוא מבנה מגורים בן חמש קומות המהווה דוגמה בולטת לאדריכלות המנדטורית המאוחרת. הבניין, שנבנה בשנת 1934 או 1935, הוא חלק ממערך מבנים סביב חצר פנימית טיפוסית לשכונות הבנויות בתקופה זו. בכניסה לחדר המדרגות קיימת כתובת המציינת את שנת הקמת המבנה - תשצ"ו - ועיטור מגן דוד ובמרכזו הכיתוב "ציון".
4 צפייה בגלריה
כניסה לבניין לשימור ברחוב השקמה 4 במחנה יהודה
כניסה לבניין לשימור ברחוב השקמה 4 במחנה יהודה
כניסה לבניין לשימור ברחוב השקמה 4 במחנה יהודה
(צילום: שרון דינור)
מבנה מחנה יהודה 22 בן השלוש קומות, שנכנס גם הוא לרשימה, נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20. המבנה מהווה דוגמה ייחודית לאדריכלות המנדטורית המאוחרת בירושלים. לפני הקמתו נחשפו בשטח שרידים של עמוד אבן עתיק בקוטר גדול מאוד, כדוגמת עמוד האבן שנחשף במאה ה-19 במגרש הרוסים. על פי הערכות, שני העמודים יועדו להצבה בהר הבית בתקופה ההורדוסית. מיקומו בלב שוק מחנה יהודה, לצד גילוי שרידים ארכיאולוגיים מרשימים בשטח הבנייה, הופכים אותו לאתר בעל ערך היסטורי ואדריכלי יוצא דופן.
לדברי שרון דינור, הממונה על השימור בעיריית ירושלים, "מדובר באזור מאוד מרתק מבחינה אורבנית, בין היתר משום שהוא יושב על ציר הרכבת הקלה ובסמוך לפעילות השוק. שכונת בית יעקב היא שכונה קטנה, במקור הייתה אמורה לכלול 70 בתים אבל בסופו של דבר נבנו בה רק 20 מבנים. היא כללה בתים עם כיפות וקמרונות, וגם היום מי שיורד בתחנה הרכבת הקלה של מחנה יהודה עדיין רואה את הסגנון הזה".
4 צפייה בגלריה
בניין מנדטורי בשוק מחנה יהודה
בניין מנדטורי בשוק מחנה יהודה
בניין מנדטורי בשוק מחנה יהודה
(צילום: שרון דינור)
דינור מספרת כי "השכונה התפתחה עם בור מים, מאפייה ותנור משפחתי ששימשו את תושביה וקלטה את התוצרת החקלאית של הכפרים בסביבה. מהמקום הזה הנצו הניצנים הראשונים של שוק מחנה יהודה, שנכנס גם הוא לרשימת השימור. באזור יש תמהיל מאוד מגוון של תושבים, ומבחינת הבינוי האדריכלי כשמגיעים לשם התחושה היא אירופה, רק בלבנט".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר: "הכנסת המבנים ההיסטוריים של שוק מחנה יהודה ושל שכונת בית יעקב לרשימת השימור העירונית, מהווה נדבך נוסף בשמירה על המורשת התרבותית וההיסטורית העשירה של בירת ישראל, לצד ההתחדשות העירונית ההכרחית. מבניהם הייחודיים של בתי השוק ושל שכונת בית יעקב משקפים תקופה מרתקת בתולדות העיר שמחוץ לחומות. באמצעות שימורם, אנו מבטיחים להעביר לדורות הבאים מורשת עשירה ולשמר את אופייה הייחודי של העיר".