מבשרת יעקבס, מנהלת אולפנת אמית ישורון פתח תקווה בשיחה עם מי שמציע להיערך כדי שהבינה המלאכותית לא תפגע באנושי שבנו.
ד"ר מיכה גוּדמן (51) הוא דוקטור למחשבת ישראל, מחברם של שבעה ספרי עיון רבי מכר, ובתוכם הספר "מהפכת הקשב", העוסק במערכת היחסים שבין בני אדם לטכנולוגיה. בתחילת שנה שבה הבינה המלאכותית נוכחת יותר מאי פעם במערכת החינוך, בחרנו לשבת איתו לשיחת עומק בנושא. קפצנו למים ויצאנו מלאי תובנות מעניינות ומעוררות מחשבה.
"יש פער בלתי נתפס בין הגודל של התופעה שהולכת ומתקרבת אלינו, בקצב הולך וגדל, לבין המידה שבה אנחנו מדברים על זה", הוא נאנח. "האירוע הוא כל כך גדול, הוא אמור לפתוח כל מהדורת חדשות, הוא אמור להיות בכל שיחה שכולם מנהלים – ברחוב, בשולחן שבת, בבתי ספר, באולפני טלוויזיה. בפועל זהו נושא שעולה רק כשמדברים על הגאדג'טים והשימושים, מה טוב יותר - ChatGPT 4 או 5 או Gemini. יש א־סימטריה בין הגודל של האירוע, לבין מידת העניין שלנו באירוע".
ד"ר גודמן מסביר, שמבחינה היסטורית טכנולוגיה תמיד הציעה לאנשים עסקה בלתי נראית, "היא מעניקה עוצמות, אבל היא מנוונת יכולות. הווייז למשל מחליש את יכולת הניווט שלנו, הטלפון החליש לנו את הזיכרון". גודמן אומר שהיכולות שהולכות להתנוון בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, הן יכולות שקשורות לעצם האנושיות שלנו. היכולת שלנו לחשוב באופן עצמאי תחטוף מהלומה. "ככל שהמכונות יהיו יותר חכמות, בני אדם יהיו יותר טיפשים", הוא אומר.
אבל לא רק IQ הולך לדעוך. "הקשרים החבריים שבני אדם הולכים לקשור עם בינה מלאכותית, ינוונו את היכולות החברתיות שלהם. היכולת שלנו לקרוא שפת גוף, לשמוע את הטון של הדיבור, ולכוון לתדר של האדם שמולך. כשאדם מפסיק לאמן את השרירים שלו – הם מתנוונים. אותו עיקרון עובד גם על הנפש. אנחנו הולכים לאמץ הרבה פחות את המחשבה שלנו, והיא תתנוון, אנחנו נפסיק לאמן את האינטלגנציה הרגשית והחברתית שלנו – וגם היא תתנוון. בינה מלאכותית מעניקה לנו תוצאות ללא מאמצים".
לקדש את הדרך
"זה כמו לנחות בפסגה של הר במסוק, מבלי לטפס עליו", הוא מדגים. "האתגר שלנו יהיה, לבחור בכל זאת לטפס. להבין שיש ערך לדרך, ולא רק ליעד. הבעיה היא שכל החינוך המערבי המְקדש את התוצאה ולא את המאמץ והדרך, מכשיר אותנו בצורה לא נכונה לרגע הזה. רבי חיים מוולוז'ין שחי במאה ה־19 יצא נגד מי שאמר שהערך של לימוד תורה הוא כדי לזכות בגן עדן, או כדי לקבל סטטוס חברתי גבוה יותר. המוטיבציה צריכה להיות מכוונת למאמץ ולא לפירות המאמץ. הוא כינה זאת 'תורה לשמה'. זאת התפנית הפרדיגמטית שאנחנו צריכים להתחיל לעבור כדי שנוכל לשגשג בעידן ה־AI. לעולם ה־AI יביא תוצאות טובות יותר מאיתנו. אבל האנושיות שלנו נבנית במאמץ, בדרך אל אותן התוצאות".
ד"ר גודמן מתריע על כך שבעתיד תופיע בחיים שלנו בעיה חדשה ולא מוכרת; אינפלציה של שעות פנאי. הפנאי הרב עשוי להאיץ את הניוון. טכנולוגיות חדשות של מציאות וירטואלית שיכולות לבדר בני אדם הולכות להופיע, ולהפוך את חוויית הצפייה בטלוויזיה לחוויה מיושנת. "אותה טכנולוגיה שמחליפה עבודות ומעניקה לנו זמן, גם תבדר אותנו ותבלע לנו את אותו הזמן. אנחנו על סף התנוונות רדיקלית של כל השרירים, שיחד מהווים את עצם האנושיות שלנו".
אם התמונה הזאת נכונה, מה תפקידה של מערכת החינוך?
"עד היום מערכת החינוך האמינה שתפקידה להכשיר אותנו לחיי עבודה פרודוקטיביים. כעת אנחנו צריכים לדבר על מערכת החינוך שמכשירה אותנו לחיי פנאי פרודוקטיביים".
גודמן, הידוע בביקורת הנוקבת שלו על החברה החרדית מפתיע ואומר: "בטווח הקרוב האתגר הגדול של החברה הישראלית, הוא להוציא את החרדים מהישיבות, לשלב אותם בצבא ובעבודות פרודוקטיביות. אבל בעתיד האתגר יהיה הפוך, השאלה תהיה איך כולנו מאמצים משהו מן המנטליות של בחורי ישיבות. הישיבה האידיאלית, היא מודל של חיי פנאי מפוארים, יש בהם אלמנט חברתי, כי לומדים עם חברותא, ויש בה אלמנט אינטלקטואלי. והכי חשוב, זהו לימוד שהערך שלו, טמון במאמץ ולא בתוצאה.
איך נראית מערכת חינוך שמאמנת אנשים ללמוד היסטוריה 'לשמה'? ללמוד מדע 'לשמו', לעשות פעילות גופנית, מדיטציה, משחקי שח, והכל לא לשם התוצאה אלא לשם המאמץ? כשתדעו איך להשיב על כל השאלות הללו, תדעו איך נראית מערכת חינוך מסוג חדש, לא כזאת שמכשירה לחיי עבודה אלא לחיי פנאי. חדר כושר לאנושיות שלנו", הוא מחדד.
"יש אנשים שחוששים שהסכנה הגדולה היא שהבינה המלאכותית תשתלט על האנושות, יש מי שחושש שהיא תשמיד את האנושות, אני חושב שאנחנו צריכים לחשוש לא רק מזה שהיא תשלוט עלינו, אלא מהתרחיש הסביר יותר – שהיא תשרת אותנו. הסכנה שצריכה להעסיק אותנו כבר עכשיו, איננה תרחיש השמדת האנושות אלא תהליך התנוונות האנושיות שלנו. מי שנמצא בחזית של המאבק הם המורים. בפניהם עומד האתגר הגדול: ככל שהמכונות חכמות יותר, איך אנחנו לא נהיים טיפשים יותר".
הריאיון המלא מפורסם ב-"גוגיה", כתב העת להגות מחקר וחדשנות בחינוך מבית רשת אמית, בגיליון המיוחד "החינוך שמעבר לבינה" על הבינה המלאכותית והחינוך.
כנס הורים מיוחד לרגל השקת כתב העת על אתגרי הבינה המלאכותית והחינוך יתקיים ביום ב', י"ח בכסלו התשפ"ו, בתאריך 8/12/25 בשעה 20:00,
בהשתתפות: מיכה גודמן, ד"ר ליאור הלוי, זהבה טמיר, הפסיכולוג חיים שמילה, ד"ר קרני גיגי ויובל לייקין.
