בארה"ב ממתינים בדריכות להחלטת בית המשפט העליון בעתירה נגד השימוש הנרחב של דונלד טראמפ במכסי חירום, לאחר שהנשיא עצמו צוטט ביום חמישי כשאמר כי הפסד שלו בעתירה ופסילת חוקיות המהלך תהווה "נזק הרסני" למדינה. לפי שעה, אין לדעת כיצד יפסוק ביהמ"ש, אולם בדיונים שנערכו התבררו כבר כמה נקודות שעשויות לשפוך אור על הכיוון שאליו נוטים השופטים.
על פי השאלות ששאלו השופטים נראה שרובם, כולל חלק מהשמרנים, מטילים ספק גדול בחוקיות הטלת המכסים במתכונת חירום, כפי שעשה הנשיא. פסק דין שלילי עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על סדר היום של המכסים של הנשיא האמריקני, ועל הסחר העולמי. ynet עושה סדר בטענות המרכזיות שמעלים הצדדים בתיק, ההשלכות במקרה של קבלת העתירה והאופציות של טראמפ למימוש מדיניותו במקרה של פסיקה נגדו.
מה הטענה המרכזית נגד המכסים?
בהטלת "מכסי החירום", שעומדים במרכז הדיון בתיק, טראמפ אימץ כהרגלו תפיסה מרחיבה למדי של הסמכות הנשיאותית. במקרה כזה, שאלת הסמכות עולה משום שעל פי החוקה האמריקנית, הקונגרס הוא הגוף המוסמך להטיל מיסים. לפיכך, שאלה מרכזית אחת היא האם מכסים נחשבים למס? לפחות על פי הקו המנחה של שאלות השופטים עד כה, נראה שהם רואים במכסים מיסים לכל דבר, מכיוון שבסופו של דבר, מי שמשלם אותם הם העסקים - וכפועל יוצא האזרחים האמריקנים.
האם מצב הדברים אכן מצדיק שימוש בחוק סמכויות חירום?
חוק סמכויות כלכליות לשעת חירום בינלאומית (IEEPA), שהועבר עוד ב-1977, פורש באופן רחב כמעניק לנשיאי ארה"ב סמכויות חירום מסוימות. פרקליט המדינה האמריקני ג'ון סאוור הציג בפני השופטים את ההתמודדות עם משבר האופיואידים ואת הטיפול בגירעונות המסחריים של ארה"ב כבסיס החוקי להפעלת מכסי החירום האלה תחת IEEPA, אולם ספק אם השופטים יקנו את הטיעון הזה.
משבר האופיואידים שאליו נדרש סאוור התרחש רק בשלושת העשורים האחרונים, בעוד הגירעון המסחרי של ארה"ב מול שותפות הסחר שלה (כלומר יבוא בהיקף מוגבר ממדינה מסוימת ביחס ליצוא האמריקני לאותה מדינה) מתקיים כבר מאז סוף שנות ה-70. לפיכך, נראה שביהמ"ש נוטה לראות בשימוש ב-IEEPA במקרה זה כחריגה מסמכות.
כמה כסף הכניסו המכסים עד כה?
לפי נתוני מינהל המכס והגנת הגבולות של ארה"ב, "המכסים ההדדיים" שהטיל טראמפ בסך של עד 50% על יבוא ממדינות כמו הודו וברזיל ועד 145% על סין, הכניסו כמעט 90 מיליארד דולר בתשלומים מיבואנים אמריקנים, נכון לסוף ספטמבר.
מהן האופציות של טראמפ במקרה של הפסד בביהמ"ש, והאם הוא עשוי לוותר על מדיניות המכסים שלו?
"מלחמת הסחר" היא חלק מרכזי מסדר היום הכלכלי של טראמפ, עוד מהקדנציה הקודמת שלו כנשיא, וביתר שאת בקדנציה הנוכחית. ההערכה הגורפת היא שהוא לא יוותר על מדיניותו זו. "הממשל צפוי להשתמש בסמכויות אחרות כדי להטיל מכסים דומים מאוד", אמרו כלכלני גולדמן זאקס בשיחה עם CNN. "שותפות סחר גדולות כנראה לא יראו שינוי משמעותי".
2 צפייה בגלריה


טראמפ ונשיא סין שי במפגש שנערך ביניהם לאחרונה. הכניסו את הסחר העולמי לסחרחורת
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
אילו אפשרויות חלופיות עומדות לרשות טראמפ?
גם אם ייקבע שהטלת המכסים אינה חוקית, בארסנל החוקי של טראמפ יש כמה חוקים אחרים שהוא יוכל לנסות להסתמך עליהם. הראשון הוא סעיף בחוק הסחר מ-1974, שמאפשר לנשיא להטיל מכס של עד 15% לתקופה של עד 150 יום כדי להתמודד עם "גירעונות גדולים ורציניים במאזן התשלומים של ארה"ב". לאחר תקופה של 150 יום, המכסים יכולים להימשך רק אם הקונגרס מאשר אותם. כמו כן, סעיף נוסף באותו חוק מאפשר לנציגי הסחר מטעם הממשל האמריקני לחקור מדינות שעלולות להפר הסכמי סחר או לנקוט פרקטיקות "מגבילות", שמכבידות על עסקים אמריקנים.
אפשרות נוספת מסתתרת באחד מסעיפיו של חוק הרחבת הסחר מ-1962, שבו מוענקת לנשיא סמכות להטיל מכסים גבוהים יותר על בסיס ביטחון לאומי. עם זאת, ניתן להשתמש בסעיף זה רק למגזרים ספציפיים, והשימוש בו להטלת מכסים מותנה בחקירה מוקדמת מצד משרד המסחר.
לבסוף, טראמפ יכול להידרש לסעיף 338 של חוק המכס מ-1930, אף ששום נשיא אמריקני לא עשה זאת לפניו. על פי החוק, נשיא ארה"ב רשאי להטיל מכסים של עד 50% על מדינות שהוא סבור כי הן נוקטות פרקטיקות סחר מפלות נגד ארה"ב.
האם האפשרויות החלופיות שוות בערכן ובעוצמתן לסמכות שניתנת תחת החוק סמכויות כלכליות לשעת חירום בינלאומית?
בעוד חוק סמכויות החירום הכלכליות מאפשר לטראמפ להטיל מכסים בשיעורים גבוהים מאוד (עד 145% במקרה של סין), וללא הגבלת זמן, האפשרויות החלופיות מגבילות יותר, הן בשיעור המכסים והן במשך הזמן המקסימלי המותר להטלתם. אם לא די בכך, סעיף 338 של חוק המכס מ-1930 עלול להפר הסכמי סחר בינלאומיים ולגרום לתגובות נגד חריפות.
עם זאת, כאמור, כל המומחים והפרשנים תמימי דעים בהערכה שגם אם טראמפ יובס בעליון הוא ויועציו הבכירים ימצאו את הדרך להמשיך במדיניות הסחר הקיצונית ולהטיל מכסים דומים שיצלחו את המשוכה החוקתית.






