שר האוצר של ארה"ב סקוט בסנט אמר שלשום (שישי) כי "אנחנו הולכים ליישם אמצעים שמעולם לא נראו באיראן". לדבריו, "זה יהיה שילוב של בידוד כלכלי שהעולם לא ראה אף פעם, והסגר המתמשך במצרי הורמוז שימנע מכל דבר להיכנס או לצאת מנמלי איראן". בסוכנות הידיעות בלומברג ניתחו את ההכרזה של בסנט והעריכו מה הם אותם אמצעים, כשנימה של ספקנות עוטפת את המהלך.
הנקודה הרגישה ביותר עבור איראן היא סין, שרוכשת יותר מ-90% מייצוא הנפט האיראני. סנקציות על הגורמים שמתווכים ברכישות האלה יפגעו ישירות בהכנסות הנפט של טהראן. מאז פרוץ המלחמה האמריקנית נגד איראן בסוף פברואר כבר הוטלו סנקציות על בתי זיקוק סיניים קטנים ועל חברות סיניות, אך וושינגטון נמנעה עד כה מלגעת בבנקים הסיניים הגדולים שמממנים את הסחר.
גלריה
טראמפ וחמינאי
(צילום: Hamed Jafarnejad/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS, REUTERS/Jonathan Ernst, REUTERS/Stringer, AFP)
מהלך כזה עלול להחריף את המתיחות עם בייג'ינג לקראת פגישה מתוכננת בין הנשיא דונלד טראמפ למנהיג הסיני שי ג'ינפינג, וגם להוציא מהשוק העולמי חביות מוזלות ולדחוף כלפי מעלה מחירי נפט גבוהים ממילא. במאי הורתה בייג'ינג לחברות סיניות שלא לציית לסנקציות האמריקניות על חמישה בתי זיקוק, והבנקים הגדולים בסין נלכדו בין ההוראה הזאת לבין החשש לאבד גישה למערכת הפיננסית האמריקנית.
אופציה נוספת היא הוא בתי החליפין (הצ'יינג'ים), בעיקר באיחוד האמירויות, שמסייעים לאיראן להחזיר אליה כספים. אחרי מכירת הנפט טהראן זקוקה למתווכים שימירו תשלומים שמתקבלים לרוב ביואן סיני למטבעות שמישים. משרד האוצר כבר סימן את החוליה הזאת כפגיעה והטיל סנקציות על בתי חליפין איראניים, כחלק מקמפיין "Economic Fury" של בסנט, בטענה שהלבינו מיליארדי דולרים. אלא שאיראן בנתה במשך שנים ערוצים חלופיים, כך שסגירת בתי חליפין בודדים צפויה להסיט את הפעילות למתווכים חדשים, למטבעות אחרים או לנכסים דיגיטליים.
אפשרות שלישית היא איום בסנקציות משניות על כל גורם שמקיים עסקים עם איראן, בדומה לצעד שנקט טראמפ מול צפון קוריאה ב-2017. מהלך כזה יאלץ חברות ובנקים זרים לבחור בין איראן לבין הגישה למערכת הפיננסית האמריקנית, ויפגע גם במדינות שכנות לאיראן ובבנות ברית כמו טורקיה. בינואר כבר איים טראמפ בהטלת מכס של 25% על מדינות שסוחרות עם איראן, אך טרם מימש זאת.
נשיא סין, שי ג'ינפינג. ארה"ב תסתכן בפגיעה כלכלית במעצמה?
(צילום: shutterstock)
שתי אפשרויות נוספות שנשקלות הן החרמה של נכסי מדינה איראניים בתחומי השיפוט האמריקני, בדומה לצעד שנקט ממשל בוש אחרי הפלישה לעיראק ב-2003, והרחבה של המהלך נגד "צי הצללים" האיראני מכלי שיט בודדים אל החברות, המסופים והתשתיות שמאפשרים את ההפלגות.
"אלא אם הנשיא יחליט לתעדף את האיום האיראני על פני כל שאר הנושאים, ובראשם סין, לא סביר שצעד כלשהו שינקטו ישנה מהותית את שיקוליה של איראן", סיכם כריס קנדי אנליסט בבלומברג.
