הדרמה סביב המגדל בן 38 הקומות במנהטן, שפונה השבוע מחשש לקריסה במהלך עבודות הסבה ממשרדים למגורים, העלתה סימני שאלה גם בישראל: כיצד קורה כשל כזה והאם תרחיש דומה עלול לקרות גם כאן? בריאיון לאולפן ynet הסביר מהנדס ישראל דוד, יו"ר איגוד מהנדסי הבנייה והתשתיות, כי מדובר באירוע חריג, ומעריך כי בישראל הסיכון לאירוע דומה נמוך משמעותית.
מדובר בפרויקט להפיכת המטה לשעבר של חברת פייזר מבניין משרדים לבניין מגורים הכולל 1,600 דירות, כולל הוספת בריכה על הגג, מכון כושר וחנויות בקומת הכניסה. הבנייה צפויה להסתיים בשנה הבאה. המבנה משתרע על פני שטח של 150 אלף מ"ר. הוא נבנה בשנות ה-60 וכלל במקור חיפוי מתכתי, חלונות מלבניים וחזית המעוצבת כעוגת חתונה מדורגת. לפי התוכניות הוא יכלול דירות בגדלים שונים מדירת סטודיו ועד 4 חדרים, כש-25% מהיחידות יסווגו כבנות השגה.
המטה לשעבר של פייזר במנהטן. בסכנת קריסה
(צילום: Michael M. Santiago/Getty Images/AFP)
ניית'ן ברמן, מנכ"ל חברת MetroLoft שאחראית על הפרויקט, הוא בנם של ניצולי שואה, נולד במערב אוקראינה והיגר לניו יורק בגיל 14. הוא הקים את חברת הנדל"ן MetroLoft, שמבצעת את הפרויקט, בשנת 1997 - ובשלושת העשורים האחרונים הספיק להמיר עשרות בנייני משרדים למגורים, שיצרו יותר מ-8,000 דירות חדשות בעיר. בישראל הסבת משרדים למגורים זו יוזמה שעדיין לא קודמה בפועל.
"מה שקרה הוא שבעצם בוצעה תוספת לבניין קיים", הסביר דוד. "מעל קומה 21 הוסיפו באגף מסוים תוספת בנייה, ושני עמודים שתמכו באותו אגף קרסו. הבניין עצמו לא קרס, כי הייתה לו יכולת לשאת את העומסים גם לאחר הכשל, ולכן הסכנה לקריסה כוללת חלפה".
ריאיון באולפן ynet עם מהנדס ישראל דוד
(צילום: אורי דוידוביץ')
לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים הוא שיטת הבנייה. "מדובר במבנה שעשוי מפלדה. רמת הרגישות של פלדה, גם לדיוק בביצוע וגם לדיוק בתכנון, היא מאוד מאוד גבוהה, בניגוד למבנה בטון", אמר. כדי להמחיש את ההבדל הוסיף: "ראינו מה קרה במגדלי התאומים, שהיו מבני פלדה, וראינו מה קרה במגדל דה וינצ'י בתל אביב, שהוא מבנה מבטון, שטיל פגע בו והבניין לא קרס. זו קונסטרוקציה מאוד רגישה".
דוד הסביר כי השימוש בפלדה במקרה הזה לא היה מקרי. "זה אגף שבנו לאחרונה בתוך בניין קיים. בגלל שהמבנה כבר קיים והיה רצון שהוא ימשיך לתפקד בזמן העבודות, עושים עבודה של הרכבה מאוד מהירה, ורק בקונסטרוקציות פלדה ניתן לבצע את זה בצורה מהירה וללא הפרעה. אבל, כאמור, זו קונסטרוקציה מאוד רגישה".
האירוע התרחש דווקא בניו יורק, עיר שבה מערך הפיקוח על הבנייה נחשב מהמחמירים בעולם. "בניו יורק יש רגולציה מאוד מאוד חזקה. כל מבנה עובר בקרה וכל מבנה עובר בדיקה", אמר דוד. "הייתה כאן תקלה, תאונה. זה משהו מאוד נדיר".
כשנשאל האם המקרה צריך להדליק נורה אדומה גם בישראל, על רקע האפשרות להסב בעתיד מבני משרדים למגורים, השיב בשלילה. "אצלנו המבנים הם מבטון. הבטון הוא חומר טבעי עם מדדי ביטחון גבוהים מאוד". עם זאת, הדגיש כי העובדה שכמעט שלא בונים בישראל מבני מגורים מפלדה אינה נובעת רק משיקולי בטיחות אלא מקום שהשימוש בה יקר הרבה יותר משימוש בבטון.
בהמשך התייחס דוד גם לסימני האזהרה שהופיעו במגדל במנהטן. לדבריו, במקרה כזה לא מדובר בסדקים בקירות, כפי שנהוג לחשוב. "העמודים התעקמו, וכתוצאה מההתעקמות של העמודים הבניין זז, הייתה תזוזה כללית הצידה. כמובן שאלמנטים של גמר נשברו. אני חושב שמי שהיה בבניין הרגיש את התנועה הזאת. בעצם מי שנמצא למעלה הרגיש את התנועה של הבניין, וכשזה קורה הוא צריך לחלץ את עצמו".
לצד ההרגעה בנוגע לאפשרות של אירוע דומה בישראל, ביקש דוד להזכיר את הסיכון שלדבריו הוא משמעותי הרבה יותר עבור המבנים בארץ - רעידות אדמה. "באזור חיפה, בית שאן, טבריה, קריית שמונה ואילת המבנים הישנים נבנו ללא שום חוסן לרעידות אדמה ועלולים להתפורר להתפוררות מוחלטת אם תתרחש רעידת אדמה משמעותית".
