לתשומת לב מפעילי הרחפנים: אם לא תעמדו בכללים מדינת ישראל תקרקע אתכם, כך עולה מתוכן טיוטת תקנות הטיס שאותם מפרסם משרד התחבורה. הטיוטה מבהירה, כי התקנות האמורות תקפות גם לרחפנים המיועדים למטרות ספורט או פנאי. בנוסף התקנות יאסרו הטסה של כטב"ם הנשלט "על ידי סיב או תיל או המוטס באמצעות תקשורת סלולרית בחריגים מסויימים". לפי התקנות, מי שיטיס רחפן שאינו עומד בכללים שנקבעו - יעבור עבירה פלילית.
עיקרי התקנות קובעים כי מבחינה חוקית, חוק הטיס מבחין בין כלי רחיפה המשמש לספורט ופנאי – שהחוק מגדיר כ"טיסן" ובין כטב"ם - כלי טיס בלתי מאויש. הרחפנים מוגדרים "כטב"ם" על פי החוק.
רחפן עם סיב אופטי
(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
לפי רישומי המדינה, יש כיום בישראל כ 4,300 רחפנים הרשומים כחוק, שמשקלם הוא מתחת ל-25 קילוגרמים. בנוסף יש כ-6,000 טיסנים. בישראל יש גם כמות גדולה שהיקפה אינו ידוע של רחפנים שאינם רשומים כחוק. כדי להטיס כטב"ם באופן חוקי בישראל יש להחזיק ברישיון מטיס, שלפי משרד התחבורה מוחזק בידי כ-4,000 מפעילים. בנוסף יש כ-11,000 בעלי רישיון להטסת טיסן, וכ–1,500 מטיסים בעלי רישיון להטסת כטב"מים במשקל שבין 25 ק"ג ל-2,000 ק"ג.
לפי מסמכי משרד התחבורה, בשנת 2023 עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקבעה הוראת שעה שלפיה כל כלי הטיס הבלתי מאוישים חייבים להירשם במערכת ניטור בפיקוח צה"ל.
כעת במסגרת התקנות החדשות יחולו מספר שינויים. ראשית כעת גם רחפנים יוכנסו להגדרת הכלים המנוטרים. כלומר, חלק גדול מהרחפנים שימריא בישראל יהיה כפוף למאגר נתונים של מדינת ישראל "בין שהם מופעלים במסגרת עיסוק עבודה או תפקיד ובין למטרות ספורט ופנאי".
מערכת הניטור, שכעת לא תפעל עוד במסגרת הוראת שעה, אלא באופן קבוע תמוקם על שרת ייעודי "אשר הכטב"מים ישדרו אליו את נתוני הזיהוי וההפעלה שלהם, על גבי תווך אינטרנט (סלולרי או קרקעי)". כדי שהשָׁרָת יוכל לקלוט את הנתונים של הכטב"ם, הכטב"ם צריך "להירשם" אצל הספק המוסמך (מפעיל השָׁרָת) כדי להיכלל בשירות הזה. לאחר ביצוע הרישום הוא יקבל מהספק המוסמך אישור שהוא רשום במערכת וכן הוראות כיצד להפעיל את יישום הניטור. הספק המוסמך ייקבע בהליך שבמסגרתו הוא יוסמך על ידי שרת התחבורה. מפעילי הכטב"מים יצטרכו לספק למאגר המידע פרטים מזהים - למשל מספרי טלפון שבהם ניתן להשיגם אם הרשויות קובעות כי הכטב"ם חרג מהמותר בחוק בעת טיסה. המידע שייאסף במאגר "נאסף מכוח התקנות במטרה שיועבר לגורמי הביטחון האחראים לסיכול סיכונים לביטחון המדינה והציבור מפני הפעלה של כטב"מים, על מנת לסייע בסיכול סיכונים אלה, ולא במידע שהספק המוסמך מקבל כחלק משירות עסקי-הסכמי במהלך עסקיו הרגיל".
עוד נקבע בתקנות, כי הטסה של כטב"ם באמצעות תקשורת סלולארית בישראל תיאסר. הטסת כטב"ם באמצעות תקשורת סלולארית משמשת למצבים שבהם הכטב"ם אינו בטווח הראיה של המפעיל, כלומר השלט כבר אינו שולט בכטב"ם. למשל טיסה למרחק של קילומטרים רבים מהמפעיל.
התקנות כוללות גם החרגות חשובות הנוגעות למי שמפעילים רחפנים למטרת פנאי. כך, כלים זעירים שמשקלם הוא עד 250 גרם יוחרגו מהתקנות. כיום יצרני רחפנים רבים- למשל DJI, מייצרים שלל דגמים שמשקלם הוא 249 גרם- משקל שאינו מקרי ונועד להחריגם מתקנות טיס. בנוסף, אזורים שמרוחקים מישובים או תשתיות חיוניות יוגדרו ככאלה שאין בהם סיכון להטסת כטב"ם מכיוון שאין בהם חשש לבטחון המדינה. באשר לעונשין: לפי התקנות היקף הקנס נקבע בין היתר בהתאם לגודל הכטב"ם - אך הוא נע בין 620 שקלים לכ 14 אלף שקלים.
