הממשלה תבצע קיצוץ רוחבי של 285 מיליון שקל כדי לממן את כספי האבטחה החסרים למערכת החינוך. בכך הוסר האיום העיקרי על פתיחת שנת הלימודים.
לקראת פתיחת שנת הלימודים, התפתח עימות בקואליציה בנוגע לשאלה לאן נעלמו 250 מיליון שקל לאבטחת בתי הספר (האבטחה עולה חצי מיליארד שקל לשנה). בן גביר החליט שהמשטרה תפסיק לתקצב את אבטחת בתי הספר, בטענה כי האוצר לקח ממשרדו את הכסף בתקופת הפרישה הזמנית של מפלגת עוצמה יהודית מהקואליציה בינואר.
מי שהחליף אותו בתפקיד השר באותה תקופה היה חיים כץ, שהודיע שהוא לא רוצה שאבטחת בתי הספר תהיה באחריות משרדו ומעדיף להשתמש בכסף לצרכים אחרים. הוא התחייב שכשיימצא גורם שייקח עליו את האחריות לאבטחת בתי הספר - הוא יחזיר את הכסף ממקורותיו. אלא שאז חזר למשרד בן גביר, השתמש בכסף הזה ולא עמד בהתחייבות למצוא מקור תקציבי אחר למימון אבטחת בתי הספר.
בשבועות האחרונים התפתח משבר סביב הסוגייה. שר החינוך יואב קיש ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס הודיעו ששנת הלימודים לא תיפתח בלי שיימצא מימון לאבטחה. קיש התייצב לצד בן גביר ותבע את הפתרון משר האוצר בצלאל סמוטריץ'. משרד האוצר דרש שהמשרד לביטחון לאומי יאתר את הכסף ממקורותיו, אך נראה שעכשיו התייאש מהאפשרות שזה יקרה - והמימון כאמור יגיע מקיצוץ רוחבי.
קיצוץ כזה הוא פתרון גרוע משום שהוא פוגע ללא אבחנה בפעילויות של הממשלה. כיוון שהוא אינו חל על נושאי שכר, הוא פוגע במיוחד בתחומים מופרטים דוגמת הרווחה וחלק מהחינוך. בתחילת החודש כבר אישרה הממשלה את הצעת האוצר לבצע קיצוץ רוחבי של 3.35% (512 מיליון שקל) במשרדי הממשלה ב-2026 כדי לממן את הוצאות הביטחון, ובראשן את הוצאות המלחמה עם איראן.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "עמדת משרד האוצר היא כי אין מקום לקיצוץ הרוחבי - המשרד לבטחון לאומי קיבל את כל התקציב הנדרש והתחייב בממשלה ובכנסת לממש אותו לצרכי אבטחת מוסדות חינוך. כעת עליו לעשות סדר פנימי ולהפנות את התקציב שקיבל לשם כך ולא לצפות לקחת כספי ציבור על חשבון חינוך, רווחה ובריאות של אזרחי ישראל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
