באוגוסט האחרון ערכו חברת החשמל, חברת נגה (האחראית על ניהול מערכת החשמל), פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל) תרגיל ענק במסגרת היערכות למלחמה בצפון. כל הגופים האלה נמצאים בכוננות גדולה, בין היתר על רקע החשש של הציבור מפני תרחיש שבו מאות אלפי אזרחים יישארו מנותקים מחשמל בעת מתקפת טילים.
לטענתם, צריך כבר עכשיו להרגיע: הסיכוי לתרחיש עלטה שכזה הוא נמוך.
"יש הרבה מאוד יתרות במערכת החשמל"
בישראל יש שחקנים רבים במשק החשמל. חברת נגה היא מנהל המערכת, ובהיותה האחראית על הייצור ועל הולכת החשמל, היא זו שתתפעל את המערכת ותנתב אותה במקרים של הפסקות חשמל וניתוק קווים ברשת ההולכה. חברת החשמל מצידה, שכבר מזמן אינה מונופול, אחראית על הטיפול ברשת החלוקה – מתח גבוה ומתח נמוך.
שיקי פישרצילום: רמי זרנגר"חשוב להבין שמערכת ההולכה, כמו עולם הייצור, הוא עולם עם הרבה מאוד יתרות", מסביר שיקי פישר, סמנכ"ל התפעול של נגה והמנכ"ל בפועל. "יש הרבה תחנות שפזורות בארץ, וכל אחת יכולה לייצר. גם לרשת ההולכה יש הרבה יתרות, וגם אם יש הפסקות ותקלות במערכת ההולכה, לא מרגישים אותן. תחשבו על רשת של כבישים – אם נתיב אחד נחסם, אפשר להמשיך לנסוע בכבישים עקיפים".
כרגע, כ-67% מהייצור הוא פרטי. כלומר, חלק גדול מייצור החשמל בשעות היממה הוא של יצרנים פרטיים. הנתח של חברת החשמל בממוצע הוא כ-40% מהמשק. בשעת חירום התמהיל משתנה.
מקור ייצור החשמל הגדול ביותר בישראל, כ-70%, הוא גז טבעי. אחריו פחם, סולר, מזוט ואנרגיות מתחדשות. בשגרה לא משתמשים בסולר או מזוט – אך בעיתות חירום, כאשר מושבתות אסדות הגז בגלל רמת הסיכון, אנו מאבדים את מקור האנרגיה העיקרי. אבל צריך להדגיש כי יש לישראל מלאי סולר שיכול לשמש אותה.
כאמור, תרחיש עלטה מעלה חשש עבור רבים. "מבחינת היערכות, נעשית עבודה רבה כדי להיות מוכנים לאירוע כזה, ויש תוכניות מגירה להתנהלות וניהול המערכת בחירום", מסביר שיקי. "אנחנו מפעילים את המערכת בשמרנות יתרה, עם הרבה יותר שולי ביטחון עם גיוון דלקים יותר גדול.
"צריך להבין שבכל משק חשמל, אחד הסיכונים הכי גדולים הוא קריסה. בעולם מתרחשים אירועים כאלה בכל מערכות החשמל. והמערכת מתמודדת. כך עם מערכת החשמל בספרד, שקרסה בעקבות תקלות. היו שני אירועים דומים כאלה בצ'ילה ובקובה. כל שנה יש כמה מדינות שמתרחש בהן אירוע עלטה, וזה תרחיש שיכול לקרות בכל מערכת חשמל כתוצאה מסדרה של תקלות שמביאה את המערכת לקריסה".
עם זאת, שיקי ער לכך שאירוע כמו מלחמה עם איראן, שמכוונת חלק ממתקפותיה ליעדים אסטרטגיים, מגדיל מאוד את הסיכוי לקריסת המערכת. "חלק גדול מההיערכות הוא למזער את האפשרות הזו של קריסת מערכות כתוצאה ממתקפת אויב", אומר שיקי. "יש לנו מערכות הגנה בתוך המערכת שאמורות למנוע ולהקטין את הסיכוי לכך, אבל אנחנו תמיד מוכנים לתרחישי חירום. בספרד לקח 16 שעות להחזיר את המערכת אחרי שהתמוטטה, עד אחרון הלקוחות. זה לא תרחיש כה נורא. ספרד היא חלק מהשוק האירופי, והיא יכולה להתאושש מהר יחסית. אצלנו זה יכול לקחת יותר זמן עד חיבור אחרון הצרכנים, אבל צריך להבין שמדובר בתרחיש קיצון בסבירות נמוכה".
"אני לא חושב שאנשים מבינים את משמעות המונח עלטה", אומר מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר. "זה מצב שבו 50% מתושבי מדינת ישראל מנותקים מחשמל לפחות ל-48 שעות, והסיכוי לכך הוא קטן מאוד. אם תהיה פגיעה באתר אסטרטגי של חברת החשמל ייתכן שעד שנתקן את הנדרש או נמצא חלופות אותו אזור יהיה מנותק – אבל מדובר יהיה באזור מסוים מבחינה גיאוגרפית, ובוודאי שלא בעשרות אחוזים מהתושבים".
לדברי שפיגלר, חברת החשמל עשתה את ההתאמות הנדרשות ממנה כבר לאחר תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ומאז היא לא נדרשה לשינויים משמעותיים. "העצימות ופוטנציאל ההרס והנזקים שעלולים להיות מכיוון הטילים של איראן הוא כמובן רב יותר מאשר המתקפות מעזה ומלבנון, אבל מבחינת ההתארגנות ביצענו מה שיכולנו", אומר שפיגלר. "חברת חשמל הצטיידה בחלקי חילוף, ויש לה את המתקנים הניידים והציוד ההנדסי הנדרש כדי לתת מענה לפגיעות בתשתיות וברשת ההולכה.
"מעבר לזה, אנחנו עורכים באופן שוטף הערכות מצב פנים ארגוניות ותחת משרד האנרגיה כדי לסנכרן ולתאם את כל הפעילויות שלנו. מבחינתנו הגורם המשמעותי ביותר הוא חברת נגה, שבידה ההחלטה אילו יחידות ייצרו חשמל, באיזה היקף ובאיזה זמן".
ומה לגבי מתקפות סייבר על התשתיות החיוניות במשק, כולל על משק החשמל?
שפיגלר: "התארגנו מבעוד מועד כדי למזער את האפשרות לפגוע במערכות המחשוב שלנו באמצעות גורמים חיצוניים. זה היה בכל המלחמה. אנחנו עוד יותר זהירים ומקפידים", אומר שפיגלר.
פישר: "אנחנו מודעים לנושא, ויש לנו המון מערכות ניטור והגנה. עד היום לא הייתה חדירה ולו למערכות הכי פשוטות שלנו".
