עוד לא יבשה הדיו מסיכום תקציב הביטחון בישיבת הממשלה לפני ימים אחדים וכבר מתחדש המאבק בין משרדי הביטחון והאוצר על היקף התקציב. גורמים בכירים חוששים שהוא יגדל עוד לפני אישור התקציב הסופי בכנסת ויחייב עוד קיצוצים בתקציבי המשרדים האזרחיים, וזאת בשנת בחירות.
ל-ynet נודע כי במשרד הביטחון ובצה"ל סבורים שהם לא יוכלו לעמוד במכסה של גיוס 40 אלף חיילי מילואים ל-60 ימים בלבד ב-2026 במקום גיוס 60 אלף חיילי מילואים, כפי שהוכרע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ואושר בממשלה. כמו כן, צורכי חימוש ואימונים יצריכו את הגדלת התקציב במיליארדי שקלים.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ומנכ"ל משרד האוצר אילן רום. המאבק נמשך
(צילומים: אלעד מלכה/משרד הביטחון, ברוך גרינברג)
בעקבות צמצום ימי המילואים ודרישת האוצר להתייעלות רבה בצה"ל בשנה הקרובה נקבע תקציב הביטחון ואושר בממשלה על 112 מיליארד שקל בלבד. זאת, לאחר שבמשרד הביטחון דרשו תחילה תקציב של 144 מיליארד שקל ובאוצר הציעו תקציב של 93 מיליארד שקל בלבד.
כעת, כך נודע, סבורים גורמי ביטחון כי כדי שלא לחזור למצב של 6 באוקטובר 2023, יהיה צורך בתקציב של לפחות 120 מיליארד שקל וייתכן שאף ביותר מכך.
כפי שנודע, כבר הוצגו על ידי מערכת הביטחון לראש הממשלה צורכי הרכש של צה"ל, טרם צאתו לארה"ב, והובהר כי לדעת מערכת הביטחון יש להגדיל לאלתר את תקציב הביטחון שכבר סוכם.
2 צפייה בגלריה
ירי פגזים לעבר הרצועה. בצה"ל מדגישים את צורכי הרכש לאחר שנתיים של מלחמה
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
גורם בכיר במשרד האוצר אמר היום ל-ynet, בתגובה לדברים שאמר מנכ"ל משרד הביטחון היום בפומבי בעניין צורכי מערכת הביטחון, שאי אפשר להחזיק מדינה כך. במשרד הביטחון חייבים להפנים שבהיקפים האדירים שתקציב המדינה מקדיש לביטחון, הם לא יוכלו להתנהל כמו עד השנה האחרונה כשהוציאו סכומים בלי בקרה ואחר כך הגישו דרישות תשלום לאוצר והאוצר שילם. לדבריו, נגמרו הימים האלה ומדינת ישראל לא תוכל לשלם סכומים שלא אושרו בתקציב המדינה.
מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (מיל.) אמיר ברעם אמר היום בוועדת התחזיות של העיתון כלכליסט שהשיטה של האוצר לתקצוב חסר לא השתנתה מאז 7 באוקטובר. ברעם הוסיף שהוא חושש שמערכת הביטחון לא תעמוד בקצב בניין הכוח שנדרש מאיתה. ברעם גילה כי כבר הקים צוות שיבחן את הרכש. הוא ביקר את הגישה שתקציב הביטחון נתפס כנטל שלא מוקצה לטובת צמיחה, וציין כי ללא ביטחון לא תיתכן יציבות - וללא יציבות לא יהיו השקעות זרות שיגדילו את הצמיחה.
אם יוחלט על הגדלת תקציב הביטחון ייתכן שלא תהיה ברירה ומשרד האוצר ייאלץ אף להטיל גזירות על הציבור כמו ביטול הטבות שכבר הבטיח בתחום ריווח מדרגות מס ההכנסה.
