בעשור האחרון מספיק לעמוד בקצה הדרומי של סנטרל פארק ולהרים את הראש כדי להבין למה הרצועה שמכונה "שדרת המיליארדרים" הפכה לסמל עולמי ליוקרה, וגם לקו רקיע שמסמן מי נמצא למעלה, אפילו אם הוא לא נמצא שם אף פעם. כמה מהמגדלים הגבוהים בעולם למגורים נדחקים שם זה לצד זה, בראשם מגדל סנטרל פארק שמתנשא ליותר מ-470 מטר ושנחשב לבניין הגבוה ביותר בעולם המיועד למגורים.
אלא שמתחת לקו הרקיע הזה מסתתר סוד גלוי שמטריף את הניו יורקרים: כמעט מחצית מהדירות בשבעת המגדלים הגבוהים באזור עומדות ריקות. בלילה זה נראה ברור יותר, כשעשרות קומות חשוכות לחלוטין, והופכות את סמל הסטטוס המנצנץ ל"שכונת רפאים" אנכית שמגרדת את השחקים.
מתברר שהתופעה לא ייחודית לירושלים או לתל אביב, ועבור האליטה הכלכלית העולמית, דירות הפאר האלו בניו יורק - שעלותן הממוצעת נאמדת ב-30 מיליון דולר ליחידה - הן בכלל לא מקום לגור בו. הן מתפקדות הלכה למעשה כ"כספות" נדל"ניות יוקרתיות שנועדו לשמר הון ולהגן עליו מפני אינפלציה, תנודות מטבע וחוסר יציבות פוליטית מסביב לעולם. הדירות יכולות לשמש גם כבטוחה לקבלת נזילות, מעין נכס "מקלט בטוח" בדומה לזהב או אמנות יוקרתית.
כדי לשמור על מעטה סודיות כבד, הרכישות מתבצעות ברובן המכריע דרך חברות קש, מה שמאפשר לאותם טייקונים להסתיר את זהותם ולהרחיק את נכסיהם מעינן הפקוחה של רשויות המס במדינות האם שלהם. בפועל, הדירות נשארות חשוכות וריקות רוב ימות השנה משום שההכנסה הפוטנציאלית משכירות, גבוהה ככל שתהיה, מתגמדת לעומת כאב הראש שכרוך בניהול שוכרים והסיכון לבלאי של הנכס. הבעלים מעדיפים להחזיק צבא של אנשי תחזוקה, שפים פרטיים, שירות קונסיירז׳ מסביב לשעון - כולם שומרי סוד שיוודאו שהדירה תישאר במצב מושלם, גם אם הדיירים לא ביקרו בה שנים.
כבר ב 2016 התחיל לחץ רגולטורי לשים סוף למכבסת הכספים בשחקים ומשרד האוצר של ארה"ב החל לדרוש זיהוי ודיווח על רוכשים של דירות יקרות במיוחד בעסקאות מזומן או דרך חברות קש. במקביל נכנסו מגבלות על הוצאת הון מסין, ירידת מחירי הנפט ציננה ביקוש מצד חלק מהקונים מהמפרץ, ואי הוודאות סביב ברקזיט הוסיפה עצירה בשוק, עד כדי דיבורים על סיום הבום של דירות שמונה ספרות, ולפחות פרויקט אחד באזור, 1 Park Lane, הוקפא.
ג'ניפר לופז, רוברט דה נירו ודנזל וושינגטון
ובכל זאת, מיטיבי הלכת שהספיקו לרכוש דירות יצרו רשימת דיירים, מעין מדריך ה"מי ומי" של הכלכלה העולמית: קן גריפין, מייסד קרן הגידור הענקית סיטידל, שבר שיאים כששילם 238 מיליון דולר על פנטהאוז במגדל 220 סנטרל פארק סאות'. גם מייקל דל, מנכ"ל דל טכנולוגיות, רכש את שתי הקומות העליונות ב-One57 תמורת קצת יותר מ-100 מיליון דולר. אליהם מצטרפים שמות מגוונים מכל רחבי העולם שיחד יוצרים פגישת מחזור של האלפיון העליון: מסטינג, רוברט דה נירו ודנזל וושינגטון ועד המיליארדרים הישראליים אייל ועידן עופר, שהיו מיזמי מגדל סנטרל פארק ווסט 15 ועדיין מחזיקים בו דירות. מתווכי הנדל״ן הישראלים-אמריקנים שעומדים כעת למשפט מתוקשר באשמות עבירות מין, התאומים טל ואורן אלכסנדר, היו מעורבים בחלק מהעסקאות שוברות השיאים של השדרה.
רבים מהשמות נחשפו בעקבות תביעה של דיירים נגד קבוצת הנדל"ן CIM Group, שייסדו הישראלים שאול קובה ואבי שמש, היזמים של מגדל 432 פארק אווניו. המגדל נחשב לאחד הסמלים הבולטים של יזמות הנדל"ן הישראלית בארה"ב והיה בשעתו המגדל השלישי בגבוהו בארה"ב (425 מטרים). שמש וקובה, לשעבר קיבוצניקים מקיבוץ סופה שעבדו כגננים בהרצליה, היגרו לארה״ב, הקימו את CIM בשנות ה-90 והפכו אותה לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות במדינה, עם נכסים בשווי של כ-30 מיליארד דולר. את 432 פארק, שנבנה על חורבות מלון דרייק ההיסטורי, הם הגדירו כ"גולת הכותרת" של פעילותם.
תביעה נגד היזמים בטענה לליקויים משמעותיים במגדל היוקרה חשפה את רשימת הדיירים האקסקלוסיבית שרכשו בו דירה, וביניהם ג'ניפר לופז ושחקן הבייסבול אלכס רודריגז רכשו ב-2018 דירה בקומה ה-36 ומכרו אותה שנה לאחר מכן ב-17.5 מיליון - רווח נאה של 2 מיליון לעומת סכום הקנייה. השניים טענו שנזקקו למרחב נוסף למשפחה המורחבת. איל הקמעונאות הסעודי פוואז אל-הוקייר רכש את הפנטהאוז ב-2016 תמורת כ-88 מיליון דולר - העסקה היקרה בבניין. בשנת 2021, הציע אותו חזרה למכירה במחיר של 169 מיליון דולר, אך נכון להיום המחיר ירד ל-90 מיליון דולר. מלבדיו ניתן למנות על דיירי הבניין גם את משפחתו של סוחר האמנות היהודי דייוויד נחמד, ואת מייסד מותג ההלבשה Nautica, דייוויד צ’ו. גם דיירים ישראלים נכללים ברשימה: ג’ואי שוובל, בעלי קבוצת גוטקס אופנה והזכיין של זארה בישראל, רכש דירה בקומה ה-57 בשנת 2016 תמורת כ-13.7 מיליון דולר.
החגיגה הזו של תביעות מתוקשרות, חברות קש ודיירי רפאים של מגדלי פאר, צורמת כיום יותר מתמיד במציאות הכלכלית העגומה של ניו יורקרים רבים. מול גירעון תקציבי מאיים של 5.4 מיליארד דולר, ראש העיר החדש, זוהרן ממדאני - שנבחר על מצע של מאבק במיליארדרים - יוצא למלחמה. ממדאני דורש להעלות את מס ההכנסה ב-2% עבור כל מי שמרוויח מעל מיליון דולר בשנה. אבל האיום האמיתי, זה שמדיר שינה מעיני ענף הנדל"ן, הוא "נשק יום הדין" שלו: ממדאני הודיע במפורש שאם מדינת ניו יורק תבלום את המהלך ולא תאפשר לו למסות את העשירים, הוא ייאלץ לפנות למוצא אחרון ולהעלות את הארנונה ב-9.5%. צעד כזה ישפיע באופן ישיר על יותר מ-3 מיליון יחידות דיור ברחבי העיר, ועלול לפגוע באופן פרדוקסלי דווקא בשוכרים הפשוטים כשהעלויות יגולגלו ישירות אל הכתפיים שלהם. אך ממדאני, בינתיים, מסרב למצמץ. הוא דורש שהמיליארדרים, אלה שקונים לעצמם נתח מהשמיים של מנהטן רק כדי להחנות שם את הכסף שלהם - יתחילו סוף סוף לשלם את החשבון.
