בשיתוף התעשייה האווירית לישראל

התעשייה הביטחונית בישראל מתמודדת היום עם אתגרים חסרי תקדים – איומים קרובים ורחוקים שלא מפסיקים להתחדש, מתקפות סייבר, אמצעי לחימה מתקדמים מתמיד ועוד. כל איום חדש דורש פתרון טכנולוגי פורץ דרך בפני עצמו - הרחק מגבולות שדה הקרב המסורתי. בלב העשייה האסטרטגית, המתמודדת עם אתגרים אלו ניצבות נשים, מהנדסות תוכנה וחלל, מנהלות וטכנאיות - כל אחת מהן לוקחת חלק קריטי בפרוייקטי ההגנה של התעשייה האווירית לישראל. העשייה שלהן מתורגמת ישירות למצוינות המבצעית של יחידות צה"ל באוויר, בים וביבשה. כעת, הן פותחות צוהר לעשייתן; התפקידים האינטנסיביים בהם שורת קוד או רכיב בלוויין, ממלאים לא אחת תפקיד מרכזי בביטחון המדינה.

צפו בראיון המלא:
"כיף לי לקום בבוקר לעבודה"
(צילום: ירון שרון | הפקה: ניצן כהן | עריכה: נטע פניגשטיין)

"הקוד שאני כותבת שומר על הטייס"

נעמה, מהנדסת ומנהלת תוכנה, עובדת בתעשייה האווירית כ-12 שנים. את דרכה החלה בתחום התקשורת, והיום היא מתמחה באוויוניקה של מטוסי ומסוקי קרב. הבחירה במקצוע נולדה מתוך רצון לעשות משהו קצת שונה: "בחרתי בהנדסה כי חיפשתי שילוב של יצירתיות ודמיון. בשבילי, הנדסה היא לקחת רעיון מהראש ולהפוך אותו למשהו ממשי, שעובד", היא מספרת.
העבודה בתעשייה האווירית מספקת לנעמה תחושת שליחות המלווה כל שורת קוד שהיא כותבת. "הידיעה שממלאת אותי בסופו של דבר היא שהעבודה שלי לא נשארת במעבדה, הקוד שאני כותבת והבדיקות שאני עושה עולים למטוס. הם שומרים על הטייס בביצוע של המשימה שלו, ושומרים עלינו בעורף מפני איומים", היא אומרת.
בשל אופייה המסווג של העבודה, הרגעים המספקים ביותר נשארים לרוב בינה לבין חבריה לעבודה: "כשאני שומעת על משימה שהצליחה, אני מחייכת לעצמי ויודעת שזה משהו שעשיתי ועזר. זו גאווה ותחושה של סיפוק עצום".
גם במהלך מבצע "שאגת הארי", האיזון בין החיים האישיים לעבודה היווה אתגר מרכזי, אך גם העמיק את החיבור ההדוק ממילא לארגון ולעשייה. "עם כל המורכבות – הילדים הקטנים בבית, הפחד והבלתי נודע, הצלחתי לתמרן", היא מתארת. עבורה, סביבת העבודה מהווה מקור כוח מרכזי: "העבודה היא באמת הבית השני שלי, יש שם חברות טובות ואווירה מכילה. כיף לי לקום בבוקר לעבודה, וכיף לי לחזור לילדים. השילוב הזה הוא אידיאלי מבחינתי", היא אומרת.
את דבריה מסיימת נעמה במסר מעצים לנשים ולאימהות בפרט: "הציבי לעצמך מטרה והתקדמי אליה בצעדים קטנים, ברורים ואמיצים – ובטוח תוכלי לכבוש אותה. לאימהות שבינינו, אני רוצה להגיד: אפשר להיות האימא הכי טובה בעולם, ולצד זה להיות עובדת מסורה".

2 צפייה בגלריה
כותבות קוד שמציל חיים ומוביל לוויינים בחלל: הנשים שניצבות בחזית הטכנולוגית
כותבות קוד שמציל חיים ומוביל לוויינים בחלל: הנשים שניצבות בחזית הטכנולוגית
"הקוד שאני כותבת והבדיקות שאני עושה עולים למטוס. הם שומרים על הטייס", נעמה
(דוברות התעשייה האווירית לישראל)

"רגעים שקשה מאוד לתאר במילים"

בת חן היא מהנדסת במפעל החלל של התעשייה האווירית. כשברזומה שלה שורת תפקידים הנדסיים וניהוליים, היא מציינת כי תחום החלל הוא עולם בלתי נגמר של עשייה. "התעשייה האווירית היא בית החלל הישראלי", היא קובעת בגאווה. "זה המקום שבו צריכים להימצא מיטב המוחות.ואכן, אנחנו כל הזמן בלמידה ובעשייה משמעותית. כל הזמן אתה מתפתח, אתה כל הזמן גדל, לא נשארים במקום".
רגעי השיא בעבודתה מתנקזים, ללא ספק, לצפייה בתוצר הסופי שעוזב את כדור הארץ – הלוויין. "שיגור לוויין זה רגע שקשה מאוד לתאר במילים. גם עכשיו כשאני מדברת על זה, יש לי צמרמורת בכל הגוף", היא משתפת בהתרגשות. "מאות אנשים משקיעים שנים שמתכנסות לרגע שבו הלוויין משוגר ומתחיל לתת שירות למדינת ישראל. כל מי ששותף לרגע הזה, שבו פרויקט, שנתת לו את כל כולך, משתחרר לחלל – פשוט זכה בגדול".
התפקיד הייחודי של בת חן מעורר פליאה והשראה בסביבתה: "בשיחה בצהרון או בבית הספר, למשל, את לא יכולה לספר הרבה, אבל אני כן משתפת בכך שאני עובדת בתחום של חלל, וברגע הזה את רואה אנשים שפותחים עיניים ונהיים ומרותקים", היא אומרת.
ועם זאת, הגאווה הגדולה ביותר נמצאת בביתה, לצד בעלה ושלושת בניה. "לראות את הילדים שלי גאים, לראות את ההורים שלי גאים, לראות את בעלי ואת כל הסביבה גאה ושמחה, זה דבר שמסב לי הרבה מאוד אושר. מבחינת הילדים שלי, הלוויין הזה הוא הלוויין של אימא".
בסופו של יום, הידיעה כי היא מהווה חלק מהמאמץ הלאומי, היא שמניעה אותה בעבודה. "אין מטרה יותר נעלה מזו, וכמובן שזה מסב לי המון גאווה ואושר".

2 צפייה בגלריה
כותבות קוד שמציל חיים ומוביל לוויינים בחלל: הנשים שניצבות בחזית הטכנולוגית
כותבות קוד שמציל חיים ומוביל לוויינים בחלל: הנשים שניצבות בחזית הטכנולוגית
"מבחינת הילדים שלי, הלוויין הזה הוא הלוויין של אימא", בת חן
(דוברות התעשייה האווירית לישראל)

בשיתוף התעשייה האווירית לישראל