האם יתרות המטבע של בנק ישראל, שסכומן כיום גבוה מ-220 מיליארד דולר, מושקעים במקומות הנכונים או שמא ניהולם לא מניב את הרווחים המירביים?
ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (שני) בטענה כי בנק ישראל לא השקיע את הכספים, בין השאר בזהב, השקעה שהניבה בשנה האחרונה תשואה חסרת תקדים. אונקיית זהב זינקה אל מעבר ל-5,200 דולר ועלתה רק בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים. היום אחר הצהרים ירדה כבר אונקיית זהב למחיר של 4,674 דולר, נמוכה בשוויה ביותר מ-10% מאשר באמצע השבוע שעבר.
בנק ישראל דחה את טענת חלק מחברי ועדת הכספים, ולדברי ראשי הבנק המרכזי הכספים הושקעו במקומות טובים מאשר בזהב, מה עוד שהשקעה כזאת נחשבת לעתים כספקולטיבית מדי להשקעה של כספי מדינות. לטענת בנק ישראל, "המניות שאנו מחזיקים הניבו פי שלושה אפילו מהזהב".
הדיון היום בוועדת הכספים, בראשותו של ח"כ חנוך מילביצקי, היה בנושא נדיר שלא דנו בו רבות בעבר בשל התחושה שבנק ישראל מנהל זה עשרות שנים היטב את כספי המדינה. הוועדה קיימה את הדיון בשל בקשה של חברי כנסת לדון בנושא.
בפתח הדיון ציין מילביצקי, כי אין כלל בסמכות הוועדה להתערב בשיקולי בנק ישראל, אך מכיוון שאלה שלו בנידון לא קיבלה מענה בדיון בשבוע שבעבר, בו לקח חלק נגיד הבנק, הפרופ' אמיר ירון, הוא מבקש לקבל תשובות בנושא.
לירון רוז, יזם ומשקיע הון סיכון אמר בדיון כי "יפן עם 7% זהב, הולנד עם 70%, אלה שתי הקצוות. מדינות שרלוונטיות אלינו מבחינת היקף יתרות המט"ח שדומות לנו, פולין עם 28%, וטורקיה עם 44%, כל אחת מהן סביב 700-600 טון זהב. בנקים מרכזיים בעולם רוכשים בערך אלף טון בשנה, גם מדינות קטנות יותר רוכשות. זה עניין של ניהול סיכונים וזה לא רק זהב, יש מדינות שהלכו לכיוון של ביטקוין. זה יכול להיות שילוב של נכסים אלטרנטיביים".
ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל השיב כי "המדינות המפותחות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, עוד לפני שנות ה-90 וה-80. יש מדינות שהן לא דמוקרטיות, שבשנים האחרונות קונות זהב. מי שמוכר זהב זה המדינות המפותחות ומי שקונה זה מדינות כמו רוסיה, סין, פולין, קזחסטן, צפון קוריאה וכן הלאה".
ניר הירשמן רוב, מפורום חברות הקריפטו, קרא בדיון לאמץ גישה חדשנית לניהול יתרות המדינה באמצעות שילוב נכסים דיגיטליים ככלי להבטחת המשכיות כלכלית: "אם המערכות הפיננסיות הרגילות יקרסו, רזרבת ביטקוין מדודה תאפשר לישראל נגישות קריטית לשווקי ההון הבינלאומיים. כפי שארצות הברית כבר מבינה ומיישמת ברפורמות החדשות שלה, מדובר בפלטפורמה המאפשרת העברת ערך ושמירה על עצמאות כלכלית כשהדרכים המסורתיות נחסמות".
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק, הדגיש כי לדעתו לא היה צריך לקיים את הדיון: "זה מתחבר לי עם הקריאה של שר האוצר להורדת הריבית. אנחנו צריכים לשמור על עצמאות בנק ישראל ועצמאותו לבצע מדיניות מוניטרית. לעצם הזהב אני חושב שבניגוד לדעה הרווחת זה נכס שהוא כמעט ולא בשימוש. נכון שמשתמשים בו לכבלים ותכשיטים אבל הוא נכס ספקולטיבי וראינו את זה ביום שישי האחרון עם הנפילה הדי דרמטית שלו. הוא מסוכן ויהיה קשה להנזיל אותו במידת הצורך, לכן אני חולק על כך שבנק ישראל צריך לשנות מדיניות בתחום הזה".
ח"כ מילביצקי, השיב לדברים: "אני שאלתי את הנגיד על התחום הזה והוא נתן לי תשובה שזה ככה. לכן אני מכנס דיון. הסמכות היא לנסות ולהבין ולדון ביחד ולא להכתיב, וגם אנחנו לא יכולים להכתיב לבנק ישראל".
ד"ר גולן בניטה מבנק ישראל ציין כי במסגרת החוק נקבע שיקבעו קווים מנחים ע"י הוועדה המוניטרית, בהיוועצות עם שר האוצר, ואחת לכמה שנים מעודכנים הקווים המנחים. בניטה הגן על מדיניות ההשקעות של הבנק והסביר כי הבחירה במניות על פני זהב הוכיחה את עצמה כמשתלמת ביותר עבור הציבור הישראלי.
הוא הציג נתונים המראים כי מאז 2012 הניבה ההשקעה במניות תשואה של פי שלושה לעומת הזהב, והדגיש כי הזהב אינו נכס חסין כפי שנוטים לחשוב: "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות, כפי שראינו בנפילה הדרמטית של 20% ביומיים. בעוד שמדינות מסוימות מחזיקות זהב מסיבות היסטוריות, בנק ישראל בחר לנהל את הסיכונים באופן אקטיבי ולמקסם את עושר המדינה. החזקת מטילי זהב במרתפים אינה מספקת הגנה ממשית מסנקציות, שכן היכולת להנזיל ולמכור אותם בעת משבר מוגבלת ביותר". בניטה סיכם כי הפיזור המטבעי הרחב והחשיפה המדודה למניות, בשיעור של 25% מהרזרבות, מציבים את בנק ישראל בשורה הראשונה של הבנקים המרכזיים בעולם מבחינת ביצועים וחוסן פיננסי.
ח"כ מלבציקי ציין על רקע הדברים כי הוא חושב "שיש תפיסה היסטורית בוועדה המוניטרית שלא טוב זהב, אני לא מבין איך בכל המערכת הזו אין מקום לזהב", ותהה מדוע נציגי הבנק לא הציגו בפני הוועדה "גרף של זהב ודולר אחד מול השני, זה לא יכול להיות".
ד"ר עמית פרידמן, מבנק ישראל ציין כי התנודתיות בדולר לא חשובה לישראל כמו התנודתיות בזהב עבור מי שמחזיק זהב: "מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ. אלה נכסים שאנחנו חייבים להחזיק. יש להם כוח קנייה ריאלי, יש להם מטרות של מדיניות מוניטרית וגם מדיניות ריאלית שקשורה לכוח הקנייה של היתרות. יש לי יבוא באירו, בדולר קנדי, בדולר. על רקע זה שאני מייבא את המוצרים האלה, אני מחזיק את המטבעות הללו, וחלק מהמטרה של היתרות היא לאפשר את היבוא הזה גם בזמן חירום. כך אני אדיש לתנודה של היתרות, כי זה מאפשר לי כוח קנייה גם בתנודתיות. אנחנו משקיע אסטרטגי. אנחנו לא נכנסים ויוצאים לתקופות קצרות. אנחנו רוצים לראות אופק. אנחנו לא נכנסים לנכס חדש בתקופה של עלייה חדה, כי אז אתם רואים מה קרה ביום שישי. זהב זה נכס סיכון אבל יש לנו נכס סיכון טוב יותר".
עוד ציינו נציגי הבנק כי היו דיונים בוועדה המוניטרית בנושא והוחלט שלא לרכוש זהב, וכי יש להבין מה הביא לעליית מחירי הזהב. הוא ציין כראיה את העובדה שהוחלט על השקעה במניות, בקונצרנים, וכי במידה ויראו לנכון ירכשו גם זהב. "בשנה האחרונה הרגשנו לא נוח. לפני כן היו הרבה שנים שיחס הרזרבה של זהב היה די אפס, כל בנק ישב על הזהב שלו. הזהב איבד את התפקיד הקלאסי שלו של נכס מגובה לדולר ארה"ב. יש לו תפקיד, אולי גם כנכס רזרבה בעתיד, זה עניין של תזמון ויחס לתיק, אנחנו לא פוסלים את זה" ציין נציג הבנק.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הדיון נועד לבוא ולהבין, לא להתערב לכם, למה בחרתם לנהוג בדרך מסוימת. עד עכשיו לא הצלחתי להבין למה עשיתם החרגה לנושא הזהב. היה נכון לראות השוואה לאג"ח קונצרני למשל, אשמח לקבל נתונים מדוייקים גם להשוואה בין הקונצרנים לעומת זהב, גרף של הדולר מול הזהב, לא כי אתם מנהלים לא נכון, כי אני ישבתי בכל מיני ועדות ושמעתי כל מיני דברים שהתבררו כהפוכים לגמרי, אני רוצה לבדוק את תהליך המחשבה".
לאור הדברים האלה ציינו נציגי הבנק כי יעבירו את הנתונים.
