סקר חדש שערכה חברת ההשמה רוברט האף בקרב 774 אנשי מקצוע בברזיל זיהה את חמשת העיוותים הנפוצים ביותר בקורות חיים, ואת הסיבה שצוותי גיוס מאתרים אותם במהירות. הממצאים פורסמו באתר החדשות הברזילאי globo.com.
על פי הסקר, חמשת הזיופים הנפוצים ביותר הם: הגזמת מיומנויות טכניות; ניפוח תארי תפקיד, פרויקטים ואחריות; הצגת שליטה בשפה ברמה גבוהה מזו שניתן להפגין בשיחה; ניסוחים מלוטשים לסיבות עזיבת מקומות עבודה קודמים; והישגים המתוארים כמרשימים יותר ממה שהיו בפועל.
המחקר מצא כי 58% מהמגייסים פסלו מועמדים בשלב מוקדם בשל אי-עקביות בקורות החיים. בבדיקות סף בחברות גדולות, מועמדים שנתפסים מזייפים ותק, תארים או תפקידי ניהול נפסלים מיד, נחסמים מהגשה עתידית ולעיתים מדווחים לסוכנויות גיוס.
ועדיין, רוב אנשי המקצוע טוענים שהם פועלים בשקיפות: 74% דיווחו שמעולם לא השמיטו או עיוותו מידע, 15% הודו בהתאמות שביצעו בעבר, ו-10% אמרו ששקלו לעשות זאת. כמניעים ציינו המשיבים לחץ תחרותי בשוק העבודה, דחף להתאים לפרופילי מעסיקים, חשש מפערים תעסוקתיים, לחץ כלכלי, דחיפות להיקלט מחדש בעבודה וחוסר ביטחון לגבי הרקורד האישי שלהם.
המחקר עסק גם בעלייה המשמעותית בשימוש בבינה מלאכותית להכנת קורות חיים ולהכנה לראיונות, ומנה את הסימנים שאליהם מגייסים שמים לב: תשובות מכניות מדי (69%); סתירות בין הכתוב לנאמר (65%); קושי לענות תשובות ספונטניות (51%); היעדר עומק בפירוט חוויות (51%); חוסר יכולת להסביר החלטות טכניות (39%); שפה רשמית מדי (36%); תוצאות שנראות "מושלמות מדי" (33%); תשובות הדומות לתבניות של בינה מלאכותית (30%); ירידה פתאומית בשטף הדיבור בעת לחץ לקבלת פרטים (28%); וחוסר היכרות עם פעילויות המופיעות בקורות החיים (26%).
מרסלה אסטבס, מנהלת ברוברט האף, סיכמה את המסר המרכזי במילים ברורות: "יש מגוון משאבים המסייעים בארגון רעיונות ובמבנה של קורות החיים, אך אף אחד מהם אינו מחליף את הניסיון המקצועי האמיתי. הבינה המלאכותית צריכה להיות שותפה, לא תחליף. כאשר המסמך מתרחק יותר מדי מהמסלול האמיתי של המועמד, הדבר נוטה להתגלות במהירות במהלך הראיונות, ועלול לפגוע קשות במוניטין שלו".
