אם הייתם אומרים לילד היתום שעלה לארץ לבדו ממרוקו, יוסי דהן, שהוא זה שיסלול עבור ילדי ישראל את הדרך לחלל, ספק אם הוא היה מאמין. דהן, שהגיע לארץ חסר כל, הוכיח שבישראל השמיים הם לחלוטין לא הגבול. כיום, בזכות תרומתו הנדיבה, מוקם בימים אלו בטכנודע שבחדרה "מכון דהן לקידום החינוך לאסטרונומיה וחלל", המהווה מגדלור של חדשנות ומצית את דמיונם של אלפי תלמידים, בדרכם להפוך למדענים, למהנדסים וליזמים של המחר. "ראיתי בתרומה למקום הגשמה של חובתי המוסרית: להושיט יד לאחר ולמשוך את הדור הבא קדימה, ממש כפי שהמדינה עשתה עבורי כשהייתי נער ועולה חדש ממרוקו", הוא אומר.
יוסי דהן, פילנתרופ ישראלי ואיש עסקים מוביל במשק, בנה את עצמו בעשר אצבעות עד שהפך למנכ"ל ולמייסד אימפריית הרכב "אלדן". בגיל 85, עדיין טבועה בו הסקרנות וההתלהבות שהייתה בו מילדות, ואת רווחיו הוא משקיע בחזרה בחברה הישראלית, מתוך אמונה שמתן הזדמנות שווה לכל ילד היא הכלי האפקטיבי ביותר לצמצום פערים חברתיים. התרומות הרבות שלו, החל מבתי חולים ומכינות קדם-צבאיות ועד לאוניברסיטאות, נועדו כולן להעניק לצעירים את הכלים להצליח בזכות עצמם.
עם עלייתו ארצה, דהן התחנך בפנימייה ועבד ברפת בקיבוץ סעד. דרכו להצלחה העסקית והפילנתרופית רצופה בצירופי מקרים, שנראים כאילו נלקחו מתסריט קולנועי. בשנת 1962, כשהיה חייל בדרגת סמל, מצא עצמו בתחנת אוטובוס עם שלוש לירות בכיסו. קול פנימי לחש לו לקנות כרטיס של מפעל הפיס, ושבוע לאחר מכן גילה שזכה ב-5,000 לירות - סכום שווה ערך לדירה באותם ימים. כשהגיע לבית מפעל הפיס, ירד למזנון לבדוק מחירי כריכים. בעלת המקום, שנדהמה לשמוע על זכייתו, אמרה לו: "בסכום הזה אתה יכול לקנות את כל המזנון, קח כריך ולך". אך הסיפור לא נגמר שם: עלון פרסומת של מפעל הפיס עם תמונתו כזוכה המאושר מצא את דרכו לרצפת נמל התעופה, בדיוק ביום שבו אמו עלתה ארצה ממרוקו. החיילת שמצאה את העלון הראתה אותו לאם הנרגשת, וכך בימים ללא תקשורת ישירה, התאחדה המשפחה מחדש.
כשדהן השתחרר משירות הקבע בצה"ל, היו בידיו חסכונות בסך 11,000 לירות. יחד עם 5,000 הלירות שבהן זכה, הגיע ההון שלו ל-16,000 לירות. כדי למנף את הכסף, הוא פנה לבנק, קיבל סכום זהה נוסף, ועם הסכום המשותף קנה ארבע מכוניות. לאחר כשנה הוא מכר אותן וקנה שמונה אחרות, וכן הלאה. מדי שנה הצי הכפיל את עצמו, עד שהקים את חברת "אלדן" שמונה כיום צי של כ-35,000 כלי רכב, לצד עסקי נדל"ן ומלונאות. "ראיתי שהחברה מתחילה לתת דיבידנדים, ואז אמרתי לעצמי שאותו קול פנימי שקרא לי לרכוש את הכרטיס, זה בעצם אלוהים והוא שותף שלי להצלחה שמחזיק לפחות ב-20 אחוזים מהרווח. מאחר שלאלוהים אין חשבון בנק, חשבתי לעצמי שהוא בטח יראה בעין יפה אם אתן את 20 האחוזים שלו כתרומה בחזרה לחברה, וכך אני נוהג עד היום", הוא מספר.
טיפוח דור העתיד
תפיסת הפילנתרופיה של דהן נשענת על אמרתו המפורסמת של יאנוש קורצ’אק: "החושב לימים זורע חיטים, החושב לשנים נוטע עצים, החושב לדורות מחנך אנשים". כמי שבימי צעירותו בקיבוץ אכן זרע חיטים ונטע עצים, דהן מקדיש כיום את משאביו להשקעה ארוכת הטווח והמשמעותית מכולן והיא דור העתיד. עבורו, מתן כלים וחינוך איכותי הם התשתית האמיתית לבניין החברה, המאפשרת לכל ילד לקבל הזדמנות שווה, להצליח ולפרוש כנפיים בזכות עצמו.
איך נולדה ההחלטה שלך לתרום דווקא למכון החלל בטכנודע חדרה?
"ההחלטה נולדה מתוך חיבור אישי עמוק לחזון של המקום. חבר טוב לקח אותי לשם פעמיים. ביקרתי וראיתי מה הם עושים, ראיתי את האנשים שמובילים את הפעילות, וזה התיישב בדיוק עם התפיסות שלי על חינוך. ראיתי שם ילדים, מכל קצוות האוכלוסייה כולל אוכלוסיות מוחלשות, שבאמת מתקדמים ומקבלים הזדמנות שווה לנוע קדימה".
בעולם שמשתנה במהירות מסחררת, דהן רואה בהשקעה בחינוך לחלל ולאסטרונומיה, כ"קטר פדגוגי" רב-עוצמה המזניק את תחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). מבחינתו, כאשר ילד או ילדה מתבוננים בכוכבים ושואלים שאלות על היקום, הם נחשפים באופן טבעי ומוחשי לחוקים פיזיקליים, לחישובים מתמטיים ולפיתוחים הנדסיים מורכבים.
תפישה זו מתחדדת יותר בימים אלו, בהם החיבור בין מדע, חלל וביטחון מעולם לא היה ברור יותר. כאשר אנו נושאים את עינינו לשמים וסומכים על מערכות הגנה אווירית כדוגמת "כיפת ברזל", "קלע דוד" או מערכת ה"חץ" המיירטת איומים מחוץ לאטמוספירה, אנו למעשה מסתמכים על מוחותיהם של מהנדסים ומדענים ישראלים. אותם מוחות החלו את דרכם כילדים סקרנים שנחשפו למדע. השקעה במרכזי חלל מגדלת את דור המהנדסים הבא שיבטיח את היתרון האיכותי, הטכנולוגי והביטחוני של מדינת ישראל מול האתגרים המורכבים ביותר של המחר. חשיבותו של דור צעיר משכיל, יצירתי ובעל יכולת חשיבה ביקורתית, היא תעודת הביטוח של המדינה.
כדי להפוך את התיאוריה למציאות, מכון דהן לקידום החינוך לאסטרונומיה וחלל בטכנודע חדרה מציע חוויה עוצרת נשימה, שנועדה לחבר את המבקרים ישירות אל מסתורי היקום. כך ילדי ישראל יוכלו להנות מפלנטריום חדיש ומתקדם שמדמה באופן מדויק ומרשים את כיפת השמיים, ומאפשר מסע וירטואלי עוצר נשימה בין כוכבי לכת, גלקסיות ומערכות שמש רחוקות. מצפה כוכבים מקצועי, המציע תצפיות מודרכות אל עבר גרמי השמיים. טלסקופ מהגדולים בישראל הפתוחים לקהל הרחב מאפשר מעקב וצפייה מדוקדקת בירח, בכוכבי הלכת ובחידות שהיקום מציב בפנינו, ומביא את החלל החיצון ממש עד לכף ידם של התלמידים. "מעבר למתקנים הייחודיים, המכון, הפועל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, האקדמיה ותעשיית החלל, מוביל תוכניות חינוכיות מתקדמות, מארח כנסים ותחרויות, ומקדם פעילות מחקרית שמטרתה לבסס את ישראל כמעצמת חלל וחדשנות".
בסופו של דבר, הסיפור של הטכנודע, מכון החלל ויוסי דהן הוא סיפורה של מדינת ישראל, סיפור שמתחיל במעברות ומגיע עד לחזית הטכנולוגיה העולמית. "אני קיימתי את הנאמר, באתי ארצה לבנות ולהיבנות בה, אני מתרגש עד היום מההמנון ומהנפת הדגל שלנו ואני גאה לתרום למדינה", אומר דהן.
הגעת להישגים גדולים, הקריירה שלך מרשימה, אילו עוד חלומות יש לך?
"בעברית יש מילה נפלאה: ‘ונתנו’. אפשר לקרוא אותה מימין לשמאל ומשמאל לימין. כשאתה נותן - אתה מקבל. לא צ’ק, אלא הרגשה בלב. אני לא חושב שצריך לתת לילדים הכול על מגש של כסף, אבל חייבים לתת להם כלים וחינוך כדי שיצליחו בזכות עצמם. החזון שלי לעתיד הוא להמשיך ולהעניק לדור הצעיר את ‘הכנפיים’ כדי שיוכלו כמו בשיר ‘עוף גוזל’ לקבל את הבסיס האיתן ממנו יוכלו להמריא למרחקים ולחתוך את השמיים".
אנחנו בתקופה קשה בישראל, מה המסר שלך לרגל יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל?
"אני מאמין בעם ישראל ומאחל לכולנו בריאות ושקט. אני אומר תמיד לצעירים: מי רוצה להיות עשיר? כולם. אבל צריך להבין שעל מנת להתקדם, צריך לעשות משהו מעצמך. המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד הראשון. צריך בשלב מסוים לקום וללכת, לתת לצעירים לעשות את העבודה כי הם עושים אותה טוב יותר ויש להם טכנולוגיות חדשות. החובה שלנו היא רק לדאוג שיהיו להם את הכלים הטובים ביותר".
