בג"ץ דחה היום (ה') את העתירה שהגישה המועצה האזורית באר טוביה נגד החלטת הממשלה להכריז על רובע האלה בקריית מלאכי כמתחם מועדף לדיור. ההכרזה, שניתנה ב-20 באוקטובר ואושרה בהחלטת ממשלה 3441, מתייחסת למתחם רחב היקף המשתרע על כ-3,200 דונם, ומתוכנן לכלול כ-6,800 יחידות דיור, לצד 450 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר. התוכנית ממוקמת בפועל מחוץ לקריית מלאכי ומשתרעת ברובה על שטחים ירוקים וקרקע חקלאית בשטחי המועצה האזורית באר טוביה.
המועצה טענה כי מדובר למעשה בהקמת יישוב חדש בשטחים חקלאיים פעילים, וכי לותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) אין סמכות לקדם תוכנית בהיקף כזה ללא הצדקה תכנונית, חברתית או כלכלית. לטענתה, ההחלטה התקבלה תוך פגמים מהותיים בשל התעלמות מטענותיה ומהחלופות שהציגה, ובלא התייחסות מספקת למורכבויות תשתיתיות אזוריות.
מתנגדי התוכנית טענו כי מדובר בקידום אגרסיבי של התוכנית מחוץ לקריית מלאכי, כך שהיא לא צפויה לפתח אותה אלא דווקא לפגוע בעיירת הפיתוח הענייה. לתוכנית התנגדו משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד לאיכות הסביבה וכן מומחים כגון פרופ' איריס האן, מומחית לתכנון סביבתי מהטכניון, ועו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש לממשלה לשעבר הפועל מטעם מועצת באר טוביה. התנגדויות נוספות שהועלו לאורך החודשים האחרונים כוללות טענות על כך שמדובר ביישוב חדש לכל דבר המיועד למגזר החרדי.
המתנגדים טענו עוד כי היקף התוכנית הוא בניגוד לחוק הותמ"ל ולתקנות מכוחו, וצוות עורכי דין בראשות פרקליטו של בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, עו"ד קמיניץ ויו"ר יש"ע ומנהל רמ"י לשעבר, עו"ד בנצי ליברמן, עתרו, כאמור, לבג"ץ בנושא. במועצה האזורית באר טוביה אמרו אז כי "התוכנית מקודמת למרות שהוצעה חלופה שתחסוך למדינה מעל 1.5 מיליארד שקל. התוכנית, שהוגשה על ידי מועצת באר טוביה, מצמצמת את הפגיעה בחקלאות ובשטחים פתוחים מ-3,200 דונם ל-140 דונם בלבד".
"הרחבה טבעית"
ואולם, בית המשפט העליון, בהרכב השופטים דוד מינץ, יעל וילנר וחאלד כבוב, קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העתירה מוקדמת, שכן עצם ההכרזה על מתחם מועדף לדיור אינה משנה את המצב התכנוני הקיים - אלא רק פותחת הליך תכנוני ארוך, שבמסגרתו ניתן יהיה להעלות הסתייגויות ולהגיש התנגדויות. השופטים הדגישו כי בפסיקה עקבית נקבע שטענות נגד עצם ההכרזה אינן בשלות לדיון בשלב זה, וכי יש לבררן רק לאחר שלב הגשת התוכניות המפורטות.
עוד צוין בפסק הדין כי גם לפי המידע שהציגה העותרת עצמה, מינהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון כבר החלו לבחון חלופות פחות פוגעניות להרחבת העיר, בעקבות פגישה שנערכה עם נציגי המועצה בתחילת נובמבר. בנוסף, המדינה הדגישה בפני בית המשפט כי מדובר בהרחבה טבעית של קריית מלאכי, בהתאם לתוכנית האסטרטגית לדיור לשנת 2017, והצורך להגדיל משמעותית את היצע יחידות הדיור בערים, ולא בהקמת יישוב חדש. לפי עמדת מינהל התכנון, נבחנו מספר אפשרויות, והרובע שאושר הוא החלופה שנבחרה מטעמים תכנוניים ברורים, והוא גם המתחם הראשון בעיר שמקודם בותמ"ל.
תוכנית רובע האלה מוגדרת "תוכנית דגל" של עיריית קריית מלאכי להרחבת העיר, לאחר שלאורך עשורים הייתה, לדברי העירייה, כלואה בין שטחים חקלאיים של המועצות הסובבות אותה. בעירייה אמרו היום כי אוכלוסיית קריית מלאכי התרחבה לאורך השנים ומונה כיום כ-30 אלף תושבים, אך השטח העירוני נותר על 4,600 דונם בלבד. יצוין כי באר טוביה משתרעת על שטח של 140 אלף דונם ומתגוררים בה למעלה מ-25 אלף תושבים.
ראש עיריית קריית מלאכי, אליהו זוהר, מסר כי "גם בבג"ץ מבינים היום את מה שאנו זועקים שנים, יש פה עוולה שצריך לתקן וקריית מלאכי ראויה להתרחבות, לפיתוח ולשגשוג. רובע האלה הוא הזדמנות היסטורית להשיב לתושבי העיר את העתיד שמגיע להם, לאפשר לילדים לגור ליד הוריהם ולעיר להתפתח מתוך חזון מוסדר. אני מברך על ההחלטה, שמייצרת ודאות משפטית להמשך את קידום התכנון ומחזקת את הצלחת המהלך התכנוני שייתן מענה לאתגר הדיור הארצי, אך לא פחות חשוב מכך: מענה מוסרי לתושבים, לקהילה ולדור שגדל פה".
מהמועצה האזורית באר טוביה נמסר: "זהו מאבק דגל בתולדות המועצות האזוריות והמרחב הכפרי בישראל, וככזה - בכל שלב שאליו יגיע ההליך - ננהל מאבק עיקש בזירה המשפטית והציבורית. באר טוביה ההיסטורית חרבה ונשרפה במאורעות תרפ"ט (1929), אבל ההתיישבות בה היא עיקשת ונחושה, וככזו היא שבה ועמדה על תילה בתר"צ (1930) - שנה לאחר המאורעות. בלי מדינה, בלי צבא, כשהשכנים הפורעים והמרצחים מהכפרים הערבים נותרו במקומותיהם, ואף על פי כן בנחישות ובהתמדה שאין לה שיעור יכלה לכל קושי ומכשול והייתה למועצה פורחת, מפרה ומפריחה ברמה האזורית והארצית. כזו הייתה וכזו תישאר".
