"במציאות של ימינו ובכלל, לא קל להיות אישה, בעיקר בגלל ציפיות סותרות. מצד אחד מצפים מאישה שתפתח קריירה, מצד שני שתהיה עם הילדים. שתראה טוב חיצונית, אבל לא בצורה מוגזמת. שתהיה אסרטיבית, אבל גם רגישה. זה גם וגם וגם. עדיין, בכל מיני הרגלים ישנים, הציפייה מנשים בהיבט הזה הרבה יותר גדולה מאשר ציפייה מגברים".
כך אומר נדב הריס, פסיכולוג קליני, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון ובמרכז גלים. "אמנם, יש נורמות חדשות, שמביאות נשים לרצון לממש את עצמן ולעמוד על שלהן, אבל עדיין מתקיימות נורמות ישנות, שהופכות לקול פנימי, ולא אחת למכשול. המציאות המורכבת שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 הגבירה את הקושי אצל נשים.
מבחינה רגשית ותפקודית כולנו מתוחים עד הקצה ונתקלים בערמות של כאב ועצב, מה שמביא לקשיי תפקוד, בעבודה ובמשפחה".
דווקא במציאות כזו מגיע לא אחת רגע, שבא לך, כאישה, להגיד: 'קשה לי, נשבר לי, תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת'. איך מסדרים את הרצון הזה אל מול מחויבויות ומוסכמות? איך נשים מוצאות לזה אומץ?
"המונחים אומץ ועומס עומדים על אותו הגרף. כדי לקבל אומץ, צריך קודם כל להתמודד עם עומס, ומוטל הרבה עומס על כתפיהן של נשים. כדי להתמודד עם זה, צריך לקחת הפוגות. כמו למשל לקחת זמן עם עצמך והקפה, לצאת לחופשה עם חברות ומי שבת מזל - יכולה לקחת שנת שבתון. החשוב הוא לדעת להתבונן פנימה בלי חשש. ברמת המיקרו וברמת המקרו. לשאול את עצמנו, 'מה נותן לי תחושה של משמעות וחיוניות?', 'איך אני מוצאת איזונים בין תחושות קשות של כעס ועצב לתחושות חיוביות? והרי בלתי נמנע להיות במקום של כאב ועצב, ואין מה לחשוש מזה. אני ממליץ לאישה, שמרגישה לא נוח במקום בו היא נמצאת ורוצה שינוי וחייבת אומץ כדי לבצע אותו, לעצור לרגע ולשאול את עצמה מה משמעותי לה בחיים, אילו איזונים עליה לייצר לעצמה בחיים? לא הכל חייב להיות משמעותי. עליה להתחבר לערכים שלה, ולדעת שתהליך של שינוי לוקח זמן, ויש לנתח גם אינטואיציה ותחושות בטן ותרחישים.
יש לקבל החלטות בשיקול דעת ותוך התייעצות, העיקר לא להיות לבד בתהליך כזה".
