ועידת העתיד - חוצה מחסומים
(צילום: סנטרל הפקות)
"משימת העל המרכזית של האוניברסיטה הפתוחה היא הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב. המטרה באמת היא לראות איך אפשר להביא השכלה גם למשל למישהי מאופקים, או מישהו משלומי", כך אמר היום (שני) מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה מאיר בינג, בוועידת העתיד של המדינה של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה. "אני חושב שאין מה להרחיב על החשיבות של השכלה גבוהה גם ברמה הלאומית - כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי, הביטחוני והחברתי שלנו".
לדברי בינג, "אנחנו יודעים שמי שמקבל השכלה גבוהה, הסיכוי שלו למצוא עבודה והשכר שלו גדלים בצורה משמעותית. השאלה היא אם תנאי הפתיחה: איפה שנולדת, מי המשפחה שלך, מי ההורים ואיפה אתה גר, משפיעים על הסיכויים לקבל השכלה גבוהה. כ-50% מבוגרי האוניברסיטה הפתוחה הם דור ראשון להשכלה, לעומת 30% באוניברסיטאות אחרות, כך שאני חושב שאנחנו עושים את העבודה שלנו טוב".
גם ד"ר ספא אבורביעה, ראש תחום החברה הערבית ביד הנדיב, השתתפה בפאנל, והתייחסה לפערים בחינוך שסובלים מהם הערבים וישובי הפריפריה בישראל: "המקום שבו נולדת יכול בהחלט לקבוע את העתיד שלך. מערכות החינוך נפרדות ושונות באיכות שלהן, והן לא מכינות באותה מידה את כלל תלמידי ישראל לאותו עתיד להשתלבות ותעסוקה איכותית". לדברי אבורביעה, "הצעיר הערבי מגיע מעמדת נחיתות מאוד מובהקת, עם חוסרים מאוד קשים במיומנויות רכות ובעברית. לא מעט תלמידים מצטיינים שעושים 5 יחידות בגרות בעברית ועדיין לא יודעים לדבר. מערכת החינוך מייצרת יותר אנשים שהם לא ממש בשלים להגיע לתוך האקדמיה ומן הסתם להשתלב בתעסוקה ובחברה הישראלית".
גנט דסה, מנכ"לית ארגון "עולים ביחד", התייחסה בפאנל לאתגרים של הקהילה האתיופית בישראל: "בסוף אנחנו מדברים על עלייה שהתחילה לפחות לפני 40 שנה. אנחנו כבר לא 'קהילת עולים', אלא קהילה שהגיעה לפה והוסללה באופן מסוים לאזורים מסוימים שיש בהם מערכות חינוך עם משאבים דלים. זה לא סייע להתפתחות שלהם. אני נמנעת מלהשתמש בביטוי 'השתלבות', אחד כי אף אחד מאיתנו לא צריך אישור להשתלב, אנחנו כולנו שייכים לאותה חברה, אבל אני אגיד שהמסלול הדל הזה בעצם מנע מהם להיות מובילים בתוך החברה הישראלית".
באשר לאתגרים בפריפריה, אמר איתן טי, סמנכ"ל תכנון תקצוב ואסטרטגיה במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, כי "מדובר באתגר לאומי אדיר. המשרד שלנו משקיע תקציב שיא של יותר מ-300 מיליון שקל, לטובת תקומת הצפון והעוטף. אנחנו רואים בצעירים מנוע צמיחה אדיר, ואנחנו תומכים בתחום הזה בהיקף של יותר ממאה מיליון שקל. גם מלגות לסטודנטים, גם בהכוונה. אנחנו משקיעים בזה גם המון משאבים וגם הרבה חשיבה איך לעשות את ההשקעות האלה בצורה הטובה ביותר".
לדברי סא"ל הראל גורן, ראש מינהל כוח אדם טכנולוגיה אקדמי, "יש לנו את היכולת לייצר מוביליות חברתית דרך שירות צבאי משמעותי, דרך אקדמיה ודרך טכנולוגיה שהם שלושה מרכיבים מאוד משמעותיים. בצבא, כבר לפני יותר מ-20 שנה, אחד הדברים שהבינו, שזה שבאמת יש צורך שבאמת יהיה ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות. אנחנו פועלים להבטיח שבכל היחידות הטכנולוגיות יהיה ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות".
