הנוסעים בטיסת פליי דובאי לתל אביב, שבה דקר אתמול (רביעי) טייס המשנה את הקברניט והמטוס נאלץ לנחות נחיתת חירום בסעודיה, עשויים להיות זכאים לזכויות מסוגים שונים - במיוחד אם החקירה תקבע שמדובר בפעולת טרור. אילו זכויות מגיעות לנוסעים, האם נוסעי טיסת האימים יוכלו לתבוע פיצוי על נזק נפשי ופיזי, והאם הם יהיו זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה אם החקירה תקבע שמדובר בפיגוע? שאלנו מומחים בתחום דיני התעופה ודיני הנזיקין.
לשאלה אם יתברר שמדובר באירוע טרור, האם הנוסעים יכולים להיחשב כנפגעי פעולות איבה? עו"ד ענת גינזבורג, ראש משרד נזיקין המייצג תובעים ויו"ר משותף של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עו"ד, משיבה בחיוב. גינזבורג מסבירה כי ראשית על המדינה לקבוע שמדובר באירוע טרור. לפי סעיף 1(4) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, פגיעת איבה מוגדרת כ"פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית היתה פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". לדבריה, סעיף 1 לחוק מגדיר "נפגע": "תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, או אזרח ישראלי שנפגע מחוץ לישראל, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל". סעיף 2 לחוק מקים חזקת פגיעת איבה וקובע: "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אלא אם הוכח אחרת".
יניב חיון לאחר הנחיתה בארץ, אתמול
(צילום: יריב כץ)
לדברי עו"ד גינזבורג, "ב-2017 תוקן חוק התגמולים רטרואקטיבית, כך שפגיעה שאירעה בחו"ל מוכרת כפגיעת איבה אם מטרתה פגיעה בישראל או בעם היהודי. בעקבות זאת הוכרו משפחות הרוגים ופצועים בפיגועים שאירעו, בין היתר, במאלי, בברלין ובאיסטנבול".
הקריטריונים שקבעו בתי המשפט להכרה באירוע כפעולת איבה, ותנאי הזכאות להכרה, מחייבים קיום פגיעת איבה לפי החוק. על הנפגע להיות נוכח פיזית במקום האירוע, ועליו להוכיח קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה.
עו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלוםמה צריכים לעשות הישראלים שנפגעו כדי לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה?
כדי לקבל הכרה כנפגע/ת איבה ולממש את הזכויות המגיעות לו/לה, יש למלא הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעה להכרה כנפגע איבה, ולהגישן לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריו של הנפגע. עו"ד גינזבורג מציינת כי ביטוח לאומי פונה לרשות המאשרת במשרד הביטחון, שתפקידה לקבוע אם הפגיעה עונה על הגדרת פעולת איבה בחוק, ואם התשובה חיובית, ביטוח לאומי יתחיל לטפל בזכויות נפגע/ת האיבה. יש לצרף לתביעה את כרטיס הטיסה ואת כל המסמכים הרפואיים הנוגעים למצבו של הנפגע/ת בעקבות הפגיעה. יש להגיש את התביעה בתוך שנה. ניתן להגישה באופן מקוון באתר ביטוח לאומי, בצירוף המסמכים הנדרשים.
האם הנזק יכול להיות רק גופני, או גם נפשי?
ההכרה בנפגע האיבה יכולה להיות הן בגין נכות פיזית שנגרמה לו בפעולת האיבה, והן בגין נכות נפשית – תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – שבה לקה בעקבות האירוע, שבו היה נתון בסכנת חיים.
מהן זכויותיהם של נפגעי איבה?
זכויותיהם של נפגעי איבה זהות לאלה של נכי צה"ל. הם יעמדו בפני ועדות רפואיות של ביטוח לאומי, שיקבעו את דרגת נכותם. מי שתיקבע לו דרגת נכות של 10%-19% יקבל מענק נכות חד-פעמי, ומי שתיקבע לו דרגת נכות של 20% ומעלה יקבל קצבה חודשית והטבות נוספות. "כמו כן, עד להתייצבות בפני הוועדות הרפואיות, אם יש להם אישורים רפואיים התומכים בכך, הם יוכלו לקבל קצבאות חודשיות, וכן יקבלו טיפולים נפשיים", מסבירה עו"ד גינזבורג.
עו"ד אריאל פרויליךצילום: לירון מולדובןשאלנו את עו"ד אריאל פרויליך, שותף במשרד פרויליך פרחי המתמחה בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית לאיזה פיצוי זכאים נוסעים שנפגעו פיזית בטיסה. לדבריו, נוסע שנפגע בגופו בטיסה בינלאומית, זכאי לפיצוי בכפוף לאמנת מונטריאול 1999, שאומצה בישראל בחוק התובלה האווירית ב-1980: "סעיף 17 לאמנה מקנה עילת תביעה בגין נזק גוף או מוות שנגרמו בתאונה בזמן טיסה. הבעיה היא בהגדרת 'תאונה', שלפי האמנה מוגדרת כאירוע חיצוני בלתי צפוי או חריג כמו טלטלה קשה, נפילת מטען, כוויה ועוד. התשלום הוא עד לתקרה של 213 אלף דולר. במקרה של הטיסה מדובאי מדובר באירוע לא צפוי, שבמסגרתו נפצעו נוסעים בגופם ובנפשם. על פניו, האירוע נכנס לתוך האמנה וניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת אחריות. התשלום אינו אוטומטי ויש צורך להוכיח את הנזק".
עו"ד אשר רוטבאום , מומחה בדיני תעופה ותביעות נגד חברות תעופה, מוסיף כי גם נוסע שירד מהמטוס ללא שריטה יכול לפתח בעקבות אירוע כזה פוסט-טראומה, התקפי חרדה, הפרעות שינה, פחד מטיסות ופגיעה בתפקוד. "בישראל יש לכך תקדים מעניין מאוד. לאחר חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה בשנת 1976 הגישו נוסעים תביעות נגד חברת התעופה, ובעניין דדון הכיר בית המשפט העליון באפשרות לפצות גם בגין נזק נפשי במסגרת דיני התובלה האווירית. כמובן, לא כל פחד או בהלה מזכים אוטומטית בפיצוי משמעותי. ככל שמדובר בתביעה בגין נזק נפשי ממשי, יהיה צורך להוכיח אותו רפואית, ובתביעה משמעותית בדרך כלל באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית. אם יתברר שנוסע סובל מפוסט-טראומה משמעותית, זקוק לטיפול ממושך או שנפגעו יכולת העבודה והתפקוד שלו, הפיצוי יכול להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת הנזק ולנסיבות האישיות של כל נוסע.
עו"ד אסף פוזנרצילום: ניב קנטורעו"ד ד"ר אסף פוזנר, מומחה לתביעות רשלנות רפואית ונזיקין מוסיף כי "אם מדובר בפגיעה כתוצאה ממעשה אלימות לאומית-אתנית, שנובע מהסכסוך הישראלי - ערבי, האירוע עשוי להיחשב פעולת איבה. במקרה כזה ניתן לפנות לרשות, אם נגרם נזק נפשי כתוצאה מהאירוע. כמובן שיצטרכו להוכיח את הנזק הנפשי והוא יקנה זכויות שונות.
"אם מדובר במעשה שקודם על ידי מדינה זרה או גוף כלשהו, אזי תחול אחריות על הגופים האלה, וזאת על פי פסיקת בית המשפט העליון. במקרה כזה אף יכול להיכנס לפועל חוק לפיצוי נפגעי טרור (פיצויים לדוגמה). במקרה של קידום של גוף כלשהו של מעשה טרור, או אפילו אישור בדיעבד, הרי שכל מי שנפגע, יהיה זכאי לפיצויים לדוגמה של 5 מיליון שקלים. כאשר מדובר בפיצויים לדוגמה, הרי שמדובר בתשלום מעבר לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ומעבר לפיצויים נזיקיים".
באשר לשאלה אם ביטוח נסיעות אמור לכסות נזק נפשי אומרת נחמה גולדווסר, יו"ר ועדת בריאות בלשכת סוכני הביטוח ובעלת סוכנות עצמאית כי "אין כיסוי לטיפול פסיכיאטרי (בחו"ל ובארץ). כל נושא בריאות הנפש הוא מורכב וקשה להוכחה. כל מבוטח יכול לטעון לפגיעה נפשית ואין דרך לבדוק באמת האם זה קרה כתוצאה מהארוע המדובר או פגיעה ממנה סובל המבוטח עוד טרם המקרה. לכן פגיעה נפשית לא מכוסה בביטוח".
ומה לגבי האפשרות להגיש בקשה לאישור ייצוגית בעקבות הסבל הנפשי שעברו נוסעי טיסת האימים? עו"ד ליאור להב המתמחה בתביעות ייצוגיות מסביר שזה אפשרי. "לדעתי, נוסעי הטיסה יכולים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד פליי דובאי, והעילה המרכזית היא נזק לא ממוני: הפחד, החרדה והסבל הנפשי שחוו כשהמטוס צלל ומי שהטיס אותו ניסה, לפי החשד, לרסק אותו.
"השאלה המשפטית המעניינת היא אם ניתן לפצות על פחד בלי פגיעה גופנית. בארצות הברית התשובה שלילית. אבל בישראל התשובה חיובית, ודווקא בזכות פרשה דומה: בית המשפט העליון קבע כבר ב-1984, בתביעה של נוסעי טיסת אייר פראנס שנחטפה לאנטבה, שנזק נפשי נכלל בנזק הגוף שבגינו חברת התעופה חייבת לפצות. ב-2022 העליון שב והעניק להלכה הזו משקל. הליך ייצוגי מתאים כאן במיוחד, כי מדובר באירוע אחד, במטוס אחד ובאותה סכנת חיים שכל הנוסעים היו חשופים לה".
