תושבי דימונה, באר שבע וערד, שאיבדו את בתיהם בנפילות הטילים האיראנים, מתכוננים לחג הפסח. אלא שרבים מהם יעשו את החג במלונות אליהם פונו - ולא בבית. ויש אפילו תושבים מב"ש שקיבלו הודעה ממס רכוש שעליהם להתפנות מהמלון עד היום (שלישי), ממש רגע לפני ערב חג. בלי חלונות בבתיהם, כשהזכוכיות עדיין פזורות על הרצפה, הם נדרשים לצאת מהמלון.
נטלי קדוש (50), אימא לילדה בת 17, הייתה בתאילנד כשהטיל פגע בביתה, וכעת שוהה במלון לאונרדו בב"ש. "באותו רגע שכחנו שאנחנו שם, ויומיים לאחר מכן ביטלו לנו את הטיסה הביתה. חיכינו לחילוץ, וכשהגענו ארצה נחתנו במלון", היא מספרת.
"מכאן התחיל מסע מתיש מול מס רכוש. לכו תחפשו בית לשבועיים, לכו לפה, לכו לשם. מחירי השכירות בשמיים, ומי בכלל רוצה להשכיר לחודש-חודשיים? יום לפני ערב פסח קיבלנו הודעה שעלינו להתפנות. החלון שהתקינו לא יושב טוב, הדלת לא נכנסת למקום, אבל לא מעניין אותם. הבית בבלגן, הילדה שלי לא יוצאת מהחדר במלון, רק כשיש התרעה. היא יורדת עם הכלב למקלט. לא ניקינו את הבית לפסח, השירותים במקלט של הבניין נסתמו והציפו את המקלט, שמלא בלכלוך ובצרכים", היא מוסיפה.
ליאת שמעוני, אימא לשני ילדים בני 8 ו-4. סיפרה כי "היום הייתי בבית ולא השתנה שום דבר. צבעו אותו מאוד יפה. אבל הוא לא ראוי למגורים, כי אין אפילו מסגרת לחלון ואין דיקטים. שמו ניילונים אבל הכל עף בגלל הגשם. וביקשו מאיתנו לעזוב. ערב חג, לא הכשרנו את הבית, לא עשינו קניות. כלום. ומצפים שנעזוב, אמרו לכו למשפחה. כאילו הם אשמים שנפל לי טיל על הראש.
"במקום שיעטפו אותי וייתנו לי יחס ראוי, אני מרגישה שאני צריכה להתחנן כי בחסות המדינה עף לי טיל על הראש. זה מחרפן כל פעם מחדש. מתייחסים פה לאנשים בזלזול. נציגת מס רכוש אמרה שמדובר בכספי מדינה ואני לא אבזבז כספי מדינה. כאילו אלה לא כספים שלי. אני לא משלמת מיסים? זו סיטואציה שהותירה אותי בהלם. אני בהלם שזה מה שאנחנו חווים. לא הספקתי לעכל את האירוע. אני מנסה לחשוב מה לעשות אם באמת יעיפו אותי מכאן. אמרו לי תמצאי שכירות, אייר בי אנד בי. אבל מי ישכיר לי דירה לשבועיים? המחירים יקרים".
הבית של נטלי קדוש
אולג ואיריס, בני זוג שמגדלים את נלה הכלבה, מנסים למצוא דירה חלופית לאחר שבמס רכוש הודיע שעליהם לעזוב היום את המלון, אבל ללא הצלחה. "אנחנו מחפשים לאן ללכת. כל פעם מס רכוש נותן לך עוד יומיים ועוד יומיים, ואתה נלחם על השהייה פה, אפילו שאתה רוצה לחזור הביתה. אנשים לא רוצים להשכיר דירה לתקופה קצרה כל כך לזוג עם כלבה. יש לנו שכנה שאין לה חלונות, והיא כבר שבוע גרה עם דיקטים במקום חלון. אין לה אור. שמו לה מנעול על הדלת. אבל בעצם אין לה גם דלת. היא מזיזה את הספה כנגד הדלת כדי שלא יפרצו לה בלילה".
"חצי מהמלון מפונים וחצי אורחים"
בעוד שתושבי ב"ש נלחמים מול מס רכוש, במלון פועלים כדי לעשות עבור מי שנשאר את החג, ולסייע למי שהם יכולים. "הכל פה מדהים," אמרה נטלי. "דואגים לנו לכל דבר. אין לי מילים. את ליל הסדר תכננו לעשות פה. יש לנו ממש קהילה פה. אנחנו יושבים בלילה בחוץ, פורקים את כל מה שיש לנו על הלב. לכל אחד יש את הסיפור שלו. המחשבה לעשות פה את הסדר יחד נותנת מעט נחמה".
במלון יש כ-280 חדרים, כאשר יש כ-200 אורחים מפונים שביתם נפגע. מנכ"לית מלון לאונרדו מרשת פתאל היא סימה אלימלך, ילידת העיר שאיבדה את אחיה ואת גיסתה ב-7 באוקטובר. "כשהתקבלה הודעה על הנפילה האחרונה הגיעו אנשי הצוות למלון מיד. קלטנו אותם עד שלוש לפנות בוקר, והבטחנו לחבק, לעודד ולעשות להם את החג הכי מדהים שהם יכולים. זה היה ממש מרגש לראות", היא מספרת.
3 צפייה בגלריה
סימה אלימלך, מנכ"לית לאונרדו באר שבע. "המלחמה יוצרת תמהיל חדש של אורחים"
(צילום: בראל אפרים)
מאז 7 באוקטובר רשת פתאל אירחו כ-20 אלף מפונים, יחד עם אוכלוסיות שונות כמו חיילים וקשישים. "המלחמה יוצרת תמהיל חדש של אורחים במלונות", מסבירה אלימלך. "אנחנו בתפוסה מלאה. חצי מהמלון מפונים וחצי אורחים רגילים שבאים לחגוג את הסדר יחד. הביקוש למלונות רק עלה. את החגים אנחנו מציינים פה בחגיגיות. זו אווירה אחרת, למרות שיש פה אנשים שהגיעו אלינו אחרי שחרב עליהם עולמם. רק לפני כשבועיים ערכנו בת מצווה לילדה שהבית שלה נהרס".
"המפונים עברו משבר קשה"
בעיר ערד פונו מביתם 430 משפחות, מחצית מהם למלונות, בין היתר למלון דיוויד ים המלח. מתוך קהילת גור מפונים 170 משפחות, סה"כ 1,500 בני אדם. בעיר עצמה יערכו שני סדרי פסח מרכזיים בתוך מקלטים, אחד במקלט של בייגה שוחט והשני בבית הספר של חב"ד.
מנהלת אגף הרווחה בערד, חגית שרעבי, הסבירה כי "יש לנו מפונים שאיבדו בעצם את כל מה שיש להם. ברור לנו שעברו משבר קשה, ואנחנו משתדלים לעזור להם לחגוג את החג בצורה הכי טובה שאפשר. במלונות פועלים לחגוג ליל סדר מאורגן למפונים, ועושים פעילויות כמו אפיית מצות. אנחנו מנסים לזכור שיש גם חג שמחזיר אותנו קצת לשפיות ותפקוד, מנסים לייצר את אווירת החג, המשפחתיות, ככל האפשר. בתוך המלונות כבר נוצרו קהילות. השהייה שם מאפשרת חיבור שלא מתאפשר כל יום. פתאום המפונים הופכים לסוג של משפחה גדולה ורחבה, ואנחנו מנסים לחזק את החוסן הזה. אף אחד לא בחר שטיל יפגע בביתו, אבל כל אחד מצליח למצוא את הכוחות בעצמו ובאחד בשני. זה הכוח. אומנם אין להם בית והכל לוט בערפל, אבל יש הרבה דברים אחרים שיש להם, ונותנים כוח".
ברכה אבסקר, אם לשני ילדים, פונתה למלון מרחבת צפת, וחגגה את בת המצווה של בתה במקום: "הילדה שלי הייתה אמורה לחגוג בת מצווה שלושה ימים לאחר נפילת הטיל. היא בכתה אין לי בת מצווה. ועשינו את זה פה במלון. הייתי בשוק מאיך שנרתמו לחגוג לנו".
בינתיים, הם נאלצו לעזוב את המלון והצליחו למצוא דירה להשכרה. "לאט לאט אנחנו מרהטים אותה. המלחמה נמשכת ואת עדיין צריכה לרוץ לחפש דירות ולרוץ בין האזעקות. את ליל הסדר נעשה אצל חמותי. פסח זה החג שאני הכי אוהבת. זה לנקות ולסדר ולרענן הכל. זה כיף. רואה אנשים שעושים קניות לחג ואני לא עושה שום דבר. זו תחושה קשה. מגיל קטן אהבתי את החג. אני משתדלת להיות שותפה. בשבילי זה החג הכי חשוב. ועכשיו זה לא מרגיש לי חג".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "קרן הפיצויים פועלת ברגישות ובהוגנות, תוך איזון בין הצורך להעניק מענה מלא לצורכי המפונים לבין הצורך לשמור על הקופה הציבורית ועל החוק. כל מפונה שקיבל הודעה על הפסקת השהות במלון, קיבל אותה רק לאחר שנציג הקרן ביקר בדירה ומצא כי היא ראויה למגורים. ההודעות נמסרות לפחות 48 שעות לפני הפינוי. אם יש מפונים שסבורים כי התאריך שנקבע לתום שהותם במלון אינו מוצדק, באפשרותם לפנות לנציגי הקרן ולבקש בחינה מחודשת של המצב".
