חברת סוגת התערבה בשטחי תצוגה ברשתות השיווק והכתיבה מחירים לקמעונאים, לכן בכוונת הממונה על התחרות מיכל כהן לקנוס אותה ב-18 מיליון שקל - אותם תשלם למדינה בעשרה תשלומים שווים. רשות התחרות פרסמה היום (ד') את כוונת הקנס להערות הציבור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
(צילום: מירב קריסטל)
(צילום: מירב קריסטל)
(צילום: מירב קריסטל)
לפי הרשות, חברת סוגת נקנסת על הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, שנתגלו בבדיקה רוחבית שיזמה הממונה על התחרות ב-2022 של ההסכמות בין ספקי וקמעונאי המזון ומוצרי הצריכה. לפי החוק, "ספק גדול לא יכתיב או ימליץ לקמעונאי ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי... במחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעבור מצרך שהספק מספק".
החוק גם מקנה לממונה סמכות להטיל עיצום כספי על המפר את הוראותיו, כך שהממונה רשאית להטיל על תאגיד שמחזור המכירות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 10 מיליון שקל, עיצום כספי בשיעור של עד 80% ממחזור המכירות שלו ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 25,947,640 שקל, לכל הפרה.
הסכום שבסופו של דבר נקבע לסוגת כקנס - נגזר מהמחזור של החברה וכן מהיקף ומשך ההפרה, מספר ההפרות ומספר הגורמים מולם התבצעו ההפרות. נקבע כי ההפרות של סוגת מהוות "סיכון לפגיעה בתחרות" ובהתחשב במכלול הנסיבות, סכום הקנס נקבע על 60% מסכום העיצום המרבי שמאפשר החוק ואז הופחת ב-15% בשל העובדה שאין לסוגת עברות קודמות שידועות לרשות.

סוגת - מונופול בסוכר - תשלם למדינה הכי הרבה, לצד חברת נטו

הרשות הגיעה להסכמות עם מספר ספקים גדולים שנבדקו ונמצא שהפרו את החוק, אך הקנס של סוגת הוא הגדול ביותר שהושת עד כה על הפרות אלו - כשחברת נטו נקנסה ב-18.2 מיליון שקל אך חלק מהקנס, 4.5 מיליון שקל מתוכו הוא על אי מענה לרשות.
סוגת היא השחקנית הדומיננטית ביותר בשוק במכירה של סוכר לסוגיו - עד כדי כך שלעיתים קרובות אין לה שום מתחרה על המדף בקטגוריה זאת. היא השחקן המוביל גם באורז, קטניות ודגנים. היא משווקת גם קמחים, פתיתים, קוסקוס ומוצרי אפייה.
בין היתר פורסמו לעיון הציבור הסכמות עם חברת נטו (שמשווקת בין היתר תחת המותגים: נטו מלינדה, דלידג, טיבון ויל, ואל גאוצ'ו) כאמור וכן עם חברת סנו (שמייצרת בין היתר את סנו ז'אוול, מקסימה, ריצפז ו-k300) שנקנסה ב-16 מיליון שקל. גם חברת דיפלומט (שמשווקת בין היתר את סטארקיסט, אוריאו, מילקה ופמפרס) נקנסה בסכום גדול יחסית של כ-9 מיליון שקל.

השוק התנהל שלא כחוק - הרשתות עדיין לא נקנסו

סך הכל מדובר בקנסות של 84 מיליון שקל אם כי המספר הרב של השחקנים הנקנסים (וסביר מאוד להניח שיהיו עוד שחקנים גדולים בענף שייקנסו בקרוב על אותן הפרות) מעלה תהיה - האם כולם בענף עוברים עבירות מנהליות כשיטת עבודה, או שמא מדובר בנוהג בשוק שלא מספיק הובהר שאינו חוקי?
מאינדיקציות שמתקבלות מהשוק עולה שבעקבות האכיפה היזומה והרוחבית השוק התיישר ויש הקפדה גדולה על מילוי הוראות חוק המזון. כמו כן ניתן לראות שיש חברות ענק כמו תנובה ושטראוס שנקנסו בסכומים קטנים יחסית לגודלן - שכן ככל הנראה מראש הקפידו יותר למלא אחר הוראות החוק.
שאלה נוספת היא מדוע רשתות השיווק לא נקנסות במסגרת הבדיקה הרוחבית הזאת? הספק אמנם לא חייב את הסכמת הרשת כדי להפר את החוק, לדוגמא: הספק מפר את חוק המזון כבר כשהוא מעביר לרשת רשימה של מוצרים עם מחיר מומלץ לצרכן, בלי קשר לשאלה מה הרשת עשתה עם זה בפועל. יחד עם זאת, יתכן שחלק מהרשתות נענו לבקשות הספקים וניתן להניח שגם הרשתות ייבדקו או נבדקות וחלקן גם ייקנסו.
מהרשות נמסר כי "הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון. לבסוף, הגיעה הממונה להסכמות לפני כשנה עם מרבית הספקים הגדולים שעלה חשש כי הפרו את חוק המזון, ובמסגרתן ספקי המזון שילמו במצטבר כבר מעל 23 מיליון שקל לאוצר המדינה".
מסוגת נמסר בתגובה: "חברת סוגת מקיימת תוכנית אכיפה סדורה ונרחבת לעובדיה בכל הקשור ליישום חוקי התחרות והמזון. לצערנו, למרות זאת, התברר כי במספר מצומצם של מקרים אירעו כשלים טכניים בתהליכי העבודה. יובהר כי לא היה קיים במעשים אלה חשש לפגיעה בתחרות, גם לדעתה של הרשות. המעשים גם לא יצרו לחברה יתרון תחרותי ובוודאי שלא נבעו מכוונת מכוון להשיג הישג מסחרי כלשהו. החברה בחנה ולמדה את האירועים החריגים ויישמה הוראות ותהלכי בקרה משופרים, שימנעו הישנותם של מקרים דומים בעתיד".