לפי דוח של ממשלת הודו, תחת הכותרת "2025, שנה מכריעה לצמיחה הכלכלית של הודו", כלכלת המדינה, עם תמ"ג של 4.18 טריליון דולר, עקפה את יפן והתייצבה במקום הרביעי בעולם, אחרי ארצות הברית, סין וגרמניה.
לא מדובר בדוח שחוטא באופטימיות יתר או בלאומנות, אלא במחקר שמגובה גם על ידי תחזיות של ה-OECD, קרן המטבע הבינלאומי והבנק העולמי, שמנבאים צמיחה של בין 6.2% ל-6.7% לכלכלה ההודית בשנתיים הקרובות, הכלכלה הצומחת ביותר מבין מדינות ה-20G. הדוח גם חוזה כי הכלכלה ההודית תדיח את הגרמנית בשנתיים או שלוש השנים הקרובות - ותגיע לתמ"ג של 7.3 טריליון דולר עד 2030.
"הודו ממשיכה להפגין חוסן ונחישות למרות חוסר הוודאות המתמשך בסחר הבינלאומי", נכתב בדוח, שמציין שההישג, שנתיים בלבד לאחר שהודו חלפה על פני כלכלת אנגליה, מגיע למרות דאגות כבדות מהמכסים הגבוהים שהטילה ארצות הברית על המדינה באוגוסט, לאחר שזו רכשה נפט מרוסיה.
הדוח גם מציין שלהודו, שהפכה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם ב-2023, יש עוד הרבה מקום לשיפור בכלכלה שלה. כך למשל, התמ"ג לאזרח עומד על 2,694 דולר בלבד לעומת 32,487 דולר ביפן ו-56,103 בגרמניה. למספרים הללו מצטרפת העובדה שיותר מרבע מ-1.4 מיליארד תושבי הודו הם אנשים בגילים 26-10, מה שיצריך את המדינה לייצר מיליוני מקומות עבודה לצעירים שייכנסו למעגל העבודה. מדובר אולי באתגר הכלכלי הגדול ביותר של הודו: עד 2030 היא אמורה לעבור את סין במספר התושבים העובדים והורדת ההסתמכות על אוכלוסייה מזדקנת, מה שאמור להגביר את היקף החסכונות וההשקעות במדינה, אבל המגמה הזו עלולה להיתקל בקשיים רבים, גם בגלל העובדה שה-AI גוזל יותר ויותר מקומות עבודה בשוק העבודה ההודי.
"אנחנו עדיין אחת המדינות הצעירות ביותר בעולם", נכתב בדוח. "וככזו, סיפור הצמיחה שלנו מעוצב על ידי היכולת לייצר מקומות עבודה איכותיים שמסוגלים לספוג ביעילות את כוח העבודה המתרחב של המדינה". הדוח מציין שתוכנית האב של הממשלה ההודית, הנוכחית בסיוע של רפורמות, קיצוצי מס, השקעה עצומה בתשתיות, טכנולוגיה, עידוד ייצור וקנייה של מוצרים מקומיים ושינויים סוציאליים, היא להסתער על הצמרת הכלכלית העולמית ב-2047, השנה שבה תחגוג המדינה 100 שנה לעצמאותה.
הייטק, משכורות גבוהות ותרבות צריכה
הטרנספורמציה הכלכלית של הודו מיוחסת למספר סיבות עיקריות: אוכלוסייה עירונית הולכת וגדלה, מספר עצום של עסקים בתעשיית ההייטק, משכורות גבוהות יותר שמשנות את תרבות הצריכה במדינה מצריכה הכרחית לצריכה יוקרתית ואיכותית יותר כמו מכוניות, מכשירים חשמליים, אופנה ותיירות.
המשכורות הגבוהות יותר (אמורות לצמוח מ-2,600 דולר לתושב השנה ל-5,000 דולר ב-2030) מגדילות גם את מספר התושבים שנמצאים במעמד הכלכלי-בינוני בהודו. ובתרגום לצמיחה כלכלית: הצריכה הפרטית בהודו עלתה מטריליון דולר ב-2013 ל-2.1 טריליון דולר ב-2024. מדובר בצריכה שמהווה 60% מסך הצמיחה הכלכלית של הודו, ובקצב צמיחת צריכה פרטית גבוה יותר משלושת הכלכלות הגדולות מזו של הודו.
התחזיות האופטימיות לעתיד מתבססות בעיקר על השילוב שבין גודל וגיל האוכלוסייה בהודו לעומת תקרה מאוד נמוכה של צרכנות עם פוטנציאל גדילה עצום. ב-2024, כ-980 מיליון הודים היו בגיל העבודה (64-15), מספר שאמור לצמוח ל-1.07 מיליארד עד 2033 (כ-70% מהאוכלוסייה). זאת מגמה הפוכה לגמרי להזדקנות האוכלוסייה במערב ובמזרח אסיה, ומספר ששם את הודו על מקפצת הדיבידנד הדמוגרפי שלה, מה שאמור להוות תמיכה לצמיחה כלכלית מהירה. יפן, שעד עכשיו הייתה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם, היא הדוגמא ההפוכה להודו: מדינה עם אוכלוסייה מזדקנת, עם פוטנציאל צמיחה מוגבל, ועם צמיחה שנתית ממוצעת של אחוז אחד או פחות בשלושת העשורים האחרונים.
השקעות בתשתיות ומדיניות תמריצים טובה
לפי הדוח הממשלתי, כרגע רק כ-20% מבתי האב במדינה נמצאים בקטגוריה כלכלית של מעמד בינוני-גבוה. המספר הזה עומד להכפיל את עצמו לתשעים מיליון בתי אב עד 2033. מדובר במספר עצום של צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לקנות מוצרים. וכאן נכנס לתמונה פוטנציאל הקנייה בהודו. אם בארצות הברית מספר בעלי המכוניות עומד על 850 מתוך 1,000 תושבים, הרי שבהודו המספר הזה עומד על 57 בלבד. וזו רק דוגמא של שוק אחד.
הדיגיטציה משפיעה על הודו בשני אספקטים עיקריים: תעשיית ההייטק השוקקת והמוצלחת שלה (הערכות נעות בין 120-70 חברות יוניקורן, המספר השלישי בעולם אחרי ארצות הברית וסין) ממגנטת אליה יותר ויותר משקיעים וקרנות הון-סיכון, ואילו השימוש ההולך וגובר באינטרנט במדינה, מגביר את הצריכה גם באיזורים פחות אורבניים ונידחים בהודו.
גורם חשוב בצמיחה הכלכלית של הודו הוא מדיניות הממשלה. ההשקעות העצומות בכבישים, מסילות רכבת, מרכזים לוגיסטיים ותשתיות עירוניות, עזרו לתעשיות בהודו להוריד את הוצאות הלוגיסטיקה שלהן ולהפוך אותן להרבה יותר תחרותיות. מדיניות התמריצים המקושרים לייצור, בעיקר הקלות רגולטוריות והטבות מס, בסקטורים כמו תרופות, מוצרים חשמליים וביטחון, העלו את פריון הייצור במדינה והניעו חברות בינלאומיות רבות להעביר את שוק הייצור שלהן מסין להודו.
זאת גם אחת הסיבות העיקריות לתחזית לפיה הודו תעקוף את כלכלת גרמניה בקרוב: זו לא רק האוכלוסייה המזדקנת וקצב הצמיחה האיטי של גרמניה, אלא העובדה שבניגוד להתבססות על הכלכלה, הייצור והצריכה המקומיים של הודו, גרמניה היא יותר כלכלה שמבוססת על ייצוא ולכן גם כלכלה שתלויה בהרבה גורמים חיצוניים גלובליים כמו הסכמי סחר או עליות בשיעורי האנרגיה.
