מנכ״ל משרד הפנים, רונן פרץ, הבהיר היום (רביעי) כי המענק המיידי בסך 500 שקל שיינתן לכל אדם שביתו נפגע, בהתאם להחלטת הממשלה מאתמול, הוא בגדר תוספת על מעטפת הסיוע שקיימת כבר בחוק. הוא הסביר כי מטרת המענק המיידי היא סיוע לאנשים לטובת הצטיידות ראשונית. "כשנופל טיל וזורע הרס, אדם יוצא מהבית שלו עם גופייה ובלי מברשת שיניים וטיטולים לילד", אמר פרץ בדיון בוועדת הפנים של הכנסת שעסק במענים לרשויות ולאזרחים שבתיהם נפגעו, "המענה נועד בדיוק למטרה הזאת - כרטיס נטען עבור כל אדם שמתגורר בנכס. הוא לא נועד לפתור את כל בעיות העולם, זה עבור מברשת שיניים בסופר. הרשויות המקומיות יקבלו משאבים עבור טיפול באוכלוסייה, מקצה לקצה".
ראשי רשויות שנפגעו תיארו את מימדי ההרס שזרעו הטילים האירניים, וביקשו ממשרדי הפנים והאוצר להגדיל את מעטפת הסיוע ולקצר הליכים בהעברתו. יונה יהב, ראש עיריית חיפה, סיפר על "בתים שאי אפשר לגור בהם, שצריך להרוס ולבנות לפי אמות מידה חדשות. חיפה היא עיר ותיקה, רק 50ֿ% מהבתים ממוגנים. ב-50% הנותרים חייבים לעשות עבודה, ואתם חייבים לעזור לנו - לא לקמץ, לעשות את העבודה בלי להסתכל על האגורה".
צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, תיאר עיכובים בקבילת מענה מפקידי מס רכוש, בשל העומס הרב המוטל עליהם. "באתר הרס נרחב כמו אצלנו, עם מאות רבות של משפחות, אנשים מגיעים למרכז המשפחות (מרכז החירום העירוני עבור נפגעי ההרס, שק"ע) ויש פקיד אחד על כמות גדולה של אנשים". הוא הוסיף כי הדבר נובע מעומס ולא מהיעדר רצון לסייע. "היתה התגייסות מלאה ורצון טוב. אבל במבחן התוצאה, צריך לשים לב", אמר.
בהתייחס לפיצוי התושבים שבתיהם נפגעו: "באתרי הרס נרחבים אין שום סיכוי שנצליח לקדם תב"ע בפחות מחמש שנים. יש לנו 120 דונם שנפגעו, מדובר ב-75 בניינים, מתוכם כ-20 מיועדים להריסה מידיית". ברוט הציע פתרון לפי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לבעלי הדירות לקבל כסף או דירה במקום אחר. לדבריו, רוב בעלי הדירות שנפגעו הם לא תושבי העיר ולכן יתכן שיעדיפו לקבל כסף במקום דירה, דבר שיאפשר לרשויות לתכנן באופן מיטבי את השטח".
נציג מס רכוש, משה ראש, אמר כי בקרן מודעים לצרכים העולים מהשטח, וכי בכוונתם לגייס עוד היום שמאים נוספים. הוא התחייב כי הקרן לרשויות מקדמות עבור ההוצאות הכרוכות בטיפול במפונים ובבתים שנפגעו - "מלונות, פינוי זבל אבטחה ועוד". הוא הוסיף כי בכוונת הקרן לאפשר לתושבים שבתיהם נפגעו לקבל שיפוי עבור שכירות לטווח ארוך, "כך שלא יהיה חסרון כיס ושלא ידאגו. גם לגבי ביטוח חפצים אישיים - נשלם את התקרה שמוגדרת בחוק, לפי מספר הנפשות".
יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, פנה למשרד הפנים וביקש להקצות תקציב שיאםשר לרשויות להיענות באופן מיידי לצרכים העולים מהשטח. "ממדי ההרס, ההיקפים, ההוצאות - זה לא משהו שאנחנו מכירים. אחד הדברים שצריך לעשות באופן מיידי זה לפתור סחבת - שתיקבע קופסת תקצוב לכל הרשויות".
הוא הוסיף כי אחד הקשיים שבהם נתקלות הרשויות הוא העלויות הכרוכות בהעסקת עובדי הרשות שעות נוספות, כחלק מהצורך לספק מענים לאוכלוסייה. "אנחנו כבר מעבר לשעות הנוספות שאנחנו מסוגלים לשלם", אמר. לדבריו, העלויות הנוספות המושתות על הרשויות בשל המצב מסתכמות ב-15 מיליון שקל ביום, לכל הרשויות.
