הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פירסמה היום (א') את נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני של שנת 2026, ומהם עולה כי במהלך הרבעון השני המשק הצליח להתאושש ממבצע "שאגת הארי" ולשוב לצמיחה. הצמיחה עמדה על 15.4% בחישוב שנתי (3.6% בחישוב רבעוני), אחרי ירידה של 3.8% (1% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון.
הצמיחה החזקה ברבעון השני משקפת פיצוי על הרבעון הראשון שהיה חלש בגלל המלחמה, כלומר חלק משמעותי ממנה נובע מפעילות כלכלית שנדחתה מתקופת המלחמה אל הרבעון השני. הנתונים לגבי המגזר העסקי אפילו מעודדים יותר - עלייה של 16.6%.
קניות בסופר. התאוששות ברבעון השני
(צילום: shutterstock)
לכן, כשמעוניינים לבדוק בצורה מכלילה יותר את מצב המשק, כדאי להשוות בין החצי הראשון של 2026 לבין החצי השני של 2025, השוואה זו מלמדת על עלייה של 3.2% בתוצר. המשמעות היא שאם המשק בחצי השני של 2026 ימשיך לייצר כמו בחצי הראשון של שנה זו, הרי שהצמיחה תהיה מאכזבת ונמוכה מתחזית בנק ישראל והאוצר שמדברים על צמיחה של 4% בשנת 2026 - אם כי עדיין מוקדם לקבוע את המגמה לשנה זו. אם כי שחשוב לציין, כי התוצר העסקי במחצית זו צמח ב-4.7%.
מעבר לכך, חשוב לראות מה הם מנועי הצמיחה ברבעון השני (ובמחצית הראשונה) של 2026: ברבעון השני הצמיחה המשמעותית ביותר היא ההוצאה לצריכה ציבורית שעלתה ב-19.5% בחישוב שנתי ו-4.6% בחישוב רבעוני. הדבר נובע מכך שהתקציב אושר רק בסוף הרבעון הראשון, ולכן ההוצאה הממשלתי ברבעון השני היתה חזקה יותר. עובדה זו גם מקטינה מעט את ה"חגיגות" על התוצאות החזקות של הרבעון הזה, כי צמיחה שנובעת מהוצאה ממשלתית נחשבת כ"לא יציבה". מנגד, כשמסתכלים על חצי השנה, אז הצמיחה בהוצאה הציבורית היא נמוכה ולא מהווה את הרכיב המרכזי בצמיחה.
כשמסתכלים בחישוב חצי שנתי, ישנה ירידה של 0.4% בהוצאה לצריכה הפרטית, נתון שיכול ללמד על האטה בקצב הפעילות הכלכלית. כמו כן, בהסתכלות בחישוב רבעוני, ניתן לראות שיש התאוששות חזקה בכל הקשור לייצוא (25.2% בחישוב שנתי), אך ההתאוששות בהשקעות בנכסים קבועים קטנה יותר ועומדת על 6.3% (שהם 1.5% בחישוב רבעוני), בהסתכלות חצי שנתית, הגידול בהשקעות בנכסים קבועים גבוה יותר ועומד על 10.6%.
מעבר לכך, חשוב לראות מה הם מנועי הצמיחה ברבעון השני (ובמחצית הראשונה) של 2026: ברבעון השני הצמיחה המשמעותית ביותר היא ההוצאה לצריכה ציבורית שעלתה ב-19.5% בחישוב שנתי ו-4.6% בחישוב רבעוני. הדבר נובע מכך שהתקציב אושר רק בסוף הרבעון הראשון, ולכן ההוצאה הממשלתי ברבעון השני היתה חזקה יותר. עובדה זו גם מקטינה מעט את ה"חגיגות" על התוצאות החזקות של הרבעון הזה, כי צמיחה שנובעת מהוצאה ממשלתית נחשבת כ"לא יציבה". מנגד, כשמסתכלים על חצי השנה, אז הצמיחה בהוצאה הציבורית היא נמוכה ולא מהווה את הרכיב המרכזי בצמיחה.
כשמסתכלים בחישוב חצי שנתי, ישנה ירידה של 0.4% בהוצאה לצריכה הפרטית, נתון שיכול ללמד על האטה בקצב הפעילות הכלכלי. כמו כן, בהסתכלות בחישוב רבעוני, ניתן לראות שיש התאוששות חזקה בכל הקשור לייצוא (25.2% בחישוב שנתי), אך ההתאוששות בהשקעות בנכסים קבועים קטנה יותר ועומדת על 6.3% (שהם 1.5% בחישוב רבעוני), בהסתכלות חצי שנתית, הגידול בהשקעות בנכסים קבועים גבוה יותר ועומד על 10.6%.
