המלחמה בין איראן, ישראל וארה"ב והעימותים באזור גם אחרי הפסקת האש שיבשו את הסחר העולמי וערערה את שווקי הנפט, אבל גם טלטלו את חייהם של אזרחים איראנים שגרים באיים שקרובים למצר הורמוז.
אחד המרכזיים שבהם הוא האי קשם, שבו מתגוררים על פי הערכות כ-150 אלף תושבים. בשיחה עם סוכנות הידיעות בלומברג אמר עלי, אחד מבעלי המלונות באי, כי "המתקפות באזור הותירו אותי עצבני. אבל אני עדיין מעדיף להיות כאן מאשר בחזרה בטהרן".
2 צפייה בגלריה
האי האיראני קשם באזור מצר הורמוז
האי האיראני קשם באזור מצר הורמוז
מבט אל מצר הורמוז מכיוון האי האיראני קשם
(צילום: Asghar Besharati / AP)
עלי הוא אחד ממאות תושבי טהרן שבשנים האחרונות הפכו את קשם לבית שני — האי האיראני הגדול ביותר במפרץ הפרסי, שממוקם בקצה הצפון-מזרחי של מיצר הורמוז. כאשר הסנקציות על כלכלת איראן הוטלו מחדש והוחמרו על ידי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ ב-2018, מצא עצמו המעמד הבינוני האיראני מתקשה להרשות לעצמו חופשות בחו"ל. הדבר הוביל לצפיפות יתר בעיירות הנופש המקומיות המסורתיות על חוף הים הכספי, צפונית לטהרן. איראנים צעירים כמו עלי, מילניאלים משכילים עם קריירות מבוססות או ביטחון כלכלי, מצאו שם מקלט בטוח.
רוב תושבי האיים הם חלק מהמיעוט הסוני של איראן. הם תלויים במשרות הקשורות ישירות למצר - כולל דיג, הובלה ימית, סחר בלתי פורמלי והברחות. בעוד שחלק מהתושבים המסורתיים והדתיים יותר מביטים בחשדנות על הגידול בתיירות, אחרים אימצו אותה: "חשוב ליצור את הסביבה הנכונה לתיירות, זה חייב לקרות כאן", אמר מוחמד אחד התושבים.

המלון היה מלא 5 שנים - אבל הכל התפרק

לפני עידן הנפט, היה המצר צומת סחר לתבלינים, בדים, פנינים "ואפילו תרבות", אמר מוחמד לבלומברג. "דורות גדלו כאן תחת תחושה שהם עומדים במרכזה של רשת תקשורת המחברת משפחות איראניות לעמיתיהן ערביי המפרץ בדובאי, שארג'ה ומוסקט".
שיבוש הסימביוזה הזו בת מאות השנים הייתה אחת מן ההשלכות המרות ביותר של המלחמה, והקהילות המקומיות בנמלי ואיי המצר סבלו מאוד כאשר משברים צבאיים וביטחוניים פקדו את האזור, אמר.
2 צפייה בגלריה
האי האיראני קשם באזור מצר הורמוז
האי האיראני קשם באזור מצר הורמוז
האי האיראני קשם. עד למלחמה התנהלו עסקי תיירות מצליחים
(צילום: Vahid Salemi / AP)
עלי היה בין אלה שהגיעו לקשם בשנים האחרונות כדי למצוא מנוח באווירתה השלווה, כאשר המתחים עם המערב הסלימו ומחאות נגד הממשלה הפכו את הרפובליקה האסלאמית לאי-סובלנית עוד יותר כלפי מתנגדים. כאשר הוא פתח את המלון שלו, הוא קיבל הזמנות רבות מאיראנים עירוניים ומגולים, כולל איראנים שמתגוררים כעת בארה"ב. משפחה עשירה שביקרה לפני ארבע שנים השתמשה במטוס פרטי כדי לטוס ישירות מדובאי, מספר עלי, ומוסיף כי המלון שלו היה מלא במשך רוב חמש השנים האחרונות - עד לפרוץ המלחמה בפברואר.
"זה הפך לאופנתי מאוד בשנים האחרונות, והמקומיים היו מאושרים מכך כי זה נתן להם עבודה," אמר עלי על התיירות בקשם. "עכשיו כל זה התפרק. הרסו את זה". הוא מספר שהכנסותיו נגמרו, הוא נאלץ למכור את מכוניתו כדי לתחזק את ביתו ומלונו, וכרגע הוא חי מחסכונות.
לדבריו, רבים מהמקומיים במצב דומה, ולאלה שתלויים בפעילות בים או בעסקי התיירות אין על מה להישען. סוחרים ומבריחים נרתעו לאחרונה מלהפליג מחשש להיפגע מירי כוחות אמריקניים.

יהיה תשלום על שייט במצר?

באמצע 2026, הורמוז הפכה למילה נרדפת למלחמה שהכבידה על חיי היומיום של האיראנים ושכניהם הערביים במדינות המפרץ, שכבעלות ברית של ארה"ב ספגו מתקפות מאיראן.
ברחבי איראן, אלפי בני אדם נהרגו במהלומות האוויריות האמריקניות-ישראליות. בעיירת מינב, בקרבת קו החוף המזרחי של המצר ובמרחק נסיעה ומעבורת של כ-40 דקות מקשם, הושמד בית ספר יסודי ביום הראשון של המלחמה וגרם למותם של 120 ילדים. זאת הייתה אחד המתקפות הקטלניות ביותר בתולדות איראן. הרשויות האיראניות האשימו את הכוחות האמריקניים, אם כי ארה"ב לא הודתה בכך פומבית.
רוב תושבי האיים הם חלק מהמיעוט הסוני של איראן. הם תלויים במשרות הקשורות ישירות למצר - כולל דיג, הובלה ימית, סחר בלתי פורמלי והברחות. בעוד שחלק מהתושבים המסורתיים והדתיים יותר מביטים בחשדנות על הגידול בתיירות, אחרים אימצו אותה
לא הייתה זו הפעם הראשונה שמתקפה אמריקנית במצר הביאה להרג המוני של אזרחים איראנים. מתקפת מינב אולי העלתה בזיכרון האיראנים את טיסה 655 של אייר איראן, שהופלה ב-1988 על ידי שני טילים שנורו מספינת מלחמה אמריקנית שחצתה את המצר. כ-290 איש על אותו מטוס נהרגו שהתפוצץ לרסיסים באוויר ונפל אל תוך נתיב המים, סמוך לחופה הדרומי של קשם.
עם חתימת מזכר ההבנות והסיכוי לסיום הפעולות העוינות לאחר כמעט ארבעה חודשים של מלחמה, יש תחושה שמעמדו של מצר הורמוז בעיני שאר העולם השתנה מהותית. המלחמה הקנתה לנתיב המיימי הכרה בינלאומית מיידית. היא גם חיזקה את האמונה בקרב מנהיגי איראן, ובקרב אנשים החיים באזור עצמו, שלמצר יש חשיבות אסטרטגית עצומה.
"זהו קטע ים סגור מאוד, אינטימי. הוא קטן מאוד והאנשים כאן מאמינים שהוא חלק מאיראן ועומאן, ושצריך לגבות בו אגרה. זה הגיוני מאוד לאנשים", אמר עלי.
אין כל אזכור לאגרות שיט או דמי מעבר בנוסח הסופי של מזכר ההבנות, אך איראן ועומאן הודיעו שיתחילו במאמצים עצמאיים להגדיר כיצד יפקחו על השיט במצר, חרף ההתנגדות הרחבה מן המערב.