להחזיר את חברת החשמל לשגרה ולהוריד את המתח. זו המשימה העומדת כיום לנגד עיניו של מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, אחרי מלחמת חרבות ברזל שהכניסה את חח"י לתקופה מאגרת במיוחד, שאותה מגדיר שפיגלר גם כמרתקת. "היה יום עם 15 פגיעות בכל רחבי הצפון", נזכר שפיגלר. "ידענו מהי המשמעות, לא רק בפן האנושי. לולים ורפתות חייבים חשמל כדי לתפקד באופן שוטף. הרגשנו שבאחריותנו נמצאת מניעת חורבן החקלאות באזור. בכל מצב דוגמת זה מיהרנו לטפל ולהחזיר את החשמל תוך דקות עד כמה שעות, בשאיפה שכל הצרכנים והמתקנים הנסמכים עלינו יישארו מחוברים לחשמל ואלה שנותקו יוחזרו במהרה, משימה שלשמה נדרשה עבודה מסביב לשעון. לצערנו, ולכאבנו, בנובמבר 2023 נהרג מאש חיזבאללה אחד מעובדינו, שלום עבודי ז"ל, כשצוותו יצא להחזיר חשמל ללולים במושב דובב".
בתקופת המלחמה באיראן האתגר של חברת החשמל היה משמעותי אפילו עוד יותר, לנוכח הפגיעות ההרסניות הקשות בכל רחבי הארץ, לרבות במתקנים אסטרטגיים של חברת החשמל ובמקומות אורבניים רוויי צפיפות אוכלוסין. "גם במצבים כאלו הצלחנו להגיע ראשונים לאתרים שנפגעו, לנטרל את רשת החשמל כדי לאפשר לכוחות הביטחון והחילוץ לפנות את הלכודים ולאחר מכן להחזיר את החשמל לאזור שלא נפגע ישירות בתוך שעות ספורות. אין לזה אח ורע".
יש מקרה שנחקק במיוחד בזיכרונך?
"בתחמ"ש (תחנת משנה) ניר גלים שבפאתי אשדוד פגע טיל שקרע עשרה מוצאים של מתח גבוה לאזור. עובדינו הצליחו להחזיר את החשמל לכל התושבים בתוך 40 דקות, לכל היותר. את התיקון של כלל נזקי המקרה השלמנו בתוך 16 שעות עבודה רציפה. לשם קבלת פרופורציה: זו עבודה שלרוב לוקחת חמישה ימים ולילות. אבל הבנת גודל השעה, ההזדהות והמוטיבציה של העובדים הייתה ברמה הגבוהה ביותר - והיעילות בהתאם".
העבודה בעת המלחמה כללה גם טיפול במתקנים שאינם באחריות חברת החשמל, דוגמת בתי זיקוק בחיפה שיש להם עצמאות אנרגטית. "בפועל, התגייסנו מיידית לעזור. הגענו לאתר במהירות האפשרית ותיקנו בתיאום עם אנשי בז"ן את כל מערכות החשמל. זאת כחלק בלתי נפרד מהערבות ההדדית המצויה בבסיס התרבות הארגונית שלנו. לא חיכינו להוראה, לא קיבלנו אישורים, פשוט היה מובן לנו מאליו שבשעת משבר אנחנו שם לתת כתף. כך נמנע משבר באספקת הדלקים לתושבי המדינה. את אותו דבר עשינו עם מפעלי ים המלח ומספנות ישראל. כל הזמן עמדה לנגד עינינו השאיפה לפעול בצורה ממלכתית לטובת החוסן הלאומי".
וזאת כאשר מן הסתם לא חסרה לכם עבודה שוטפת במצב החירום שנוצר.
"כבר בתחילת המלחמה הבנו שחובה מידית להתאים את תהליכי העבודה למצב שהתהווה, ובכך להעניק מעטפת ביטחונית לעובדים, גמישות תפקודית וקיצור לוחות זמנים, שלא בדרך השגרה, במענה לפגיעות ונזקים שנגרמים לרשת אספקת החשמל. פסחנו על הבירוקרטיה, קיבלנו החלטות בשיחות ועידה, שיננו נהלים תוך כדי עבודה והתארגנו בזמן אמת להתמודד עם המציאות החדשה שאיש לא חזה אותה ומטבע הדברים לא הכין את עצמו לקראתה".
"שעות לאחר תחילת אסון שבעה באוקטובר התעשתנו, שמנו מדבקות זוהרות של חברת החשמל על הרכבים שלנו היות והבנו שהם דומים לאלו של המחבלים מצב שעלול לסכן את ביטחון העובדים ובמקביל להפחיד את האזרחים. מאוחר יותר, אף שכרנו את שירותיו של אלוף פיקוד צפון (במיל’) יואל סטריק על מנת שימליץ על הצעדים שיש לנקוט להבטחת שלומם של העובדים, תוך כדי תיאום הפעילות השוטפת שלנו עם כוחות הביטחון, הכנת תוכנית מיגון האתרים האסטרטגיים ותכנון תרגילי שטח מורכבים שעובדי החברה מימשו אותם ברמה מקצועית שראויה לשבח. הקמנו חמ"ל מרכזי, הוצאנו לפועל בזמן אפס מבצע רכש להגדלת מלאי חלקי חילוף, ציוד, כלי עבודה ומתקנים מערכתיים, פרסנו ביישובי קו העימות מאות גנרטורים והתקנו עשרות מערכות מיתוג אוטומטי בינם לבין הרשת. חיברנו לחשמל בצפון ודרום הארץ את כל המקלטים וחדרי המדרגות, מאות במספר, שהיו מנותקים זמן רב, וגיבשנו ביוזמתנו פורמט עבודה פרו-אקטיבי שוטף עם ראשי המועצות האזוריות והרשויות המקומיות".
מינימום הפסקות חשמל
את שאירע במלחמה, מתרגם מאיר שפיגלר גם לתוכניות העבודה של חברת החשמל, שנדחקו הצידה במהלך מצב מלחמה/חירום. "עלינו ליישם לקחים שהפקנו בתקופה הזאת, כגון הטמנת קווי מתח גבוה ונמוך בקרקע, בייחוד באזורים שקרובים לקווי עימות", הוא אומר. "הפעולה הזאת משפרת משמעותית את מיגון רשת החשמל, ומכאן את היכולת לספק אותו בצורה רציפה, עם מינימום של ניתוקים והפסקות. זאת תוך כדי שיפור הנוף הסביבתי, מזעור פגיעה בעופות דורסים ומיצוי מלא של פוטנציאל פיתוח עתודות הקרקע בהיעדר רשת תיילים עיליים. מדובר באתגר מקרו מערכתי, כשלנגד עיננו המשימה להמתין עם פריסת תשתית החשמל ללקוחות, במקום שהם ימתינו לנו. זו אחת מהמשימות הלאומיות שתונח על כתפנו".
מה לגבי שילוב טכנולוגיות חדשניות בעבודת החברה?
"אנחנו כבר משלבים בינה מלאכותית במענים הטלפוניים, וגם מתכוונים להשתמש בטכנולוגיה הזאת להפחתת דקות אי אספקה באמצעות איזון אופטימלי ואוטומטי של עומסים בקווים חלופיים, כשקו מסוים נפגע ונדרש חידוש חשמל למנותקים. בנוסף, אנו נעזרים ברחפנים וברובוטים לטיפול שבר ושוטף ברשת החשמל, במתח חי, מבלי להידרש לנתק את הלקוחות בזמן הזה, למתיחת ופריסת קווי חשמל, להתקנת כדורים כתומים המונעים התנגשות כלי טייס בקווי חשמל ושרוולי בידוד להצלת עופות טורפים מהתחשמלות".
איזה שינוי מהותי הנהגת בחברת החשמל?
"העמקת תרבות השירות. היה חשוב לי לגרום לעובדים להבין ולהפנים שאנו נמדדים בטיב, בשקיפות, באיכות ובזמינות השירות שהחברה מספקת לתושבי ישראל. מבחינתי השרות משליך על זכות הארגון להתקיים. חברה שלא מציבה את השרות הניתן על ידה בראש סולם העדיפויות שלה, תהפוך במהרה מגוף לגופה. אצלנו זה מתבטא בפרו-אקטיביות של החברה, בין היתר, ביצירת קשר יזום, עריכת כנסים, שיחות זום, מפגשים ישירים, הקצאת קווי תקשורת ייעודיים, עם ארגונים, מסגרות, מערכות שנדרשים למענה בתחום החשמל. אנחנו לא מחכים שרשויות המקומיות יפנו אלינו, אלא יוצרים איתן קשר מיוזמתנו ומעדכנים אותם בשקיפות מלאה בדבר תקלות שבר ותוכניות לשדרוג המערכת. בעידן התקשורת האינסופית והמודעות של הציבור לזכויותיו, בנינו תרבות ארגונית שירותית. חובה עלינו לעדכן אותו בזמן אמת, באופן שוטף, ברור, שקוף ואמין בכל המידע הרלוונטי אליו. בראיית עולמי, הציבור לא צריך להודות לנו אלא אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כמי שראויים לאמון שלו. זה המקום להצדיע לעובדי חברת החשמל, יש לתושבי המדינה על מי לסמוך".
מה החזון שלך לעתיד חברת החשמל?
"חברת החשמל תהיה אות ומופת לטיב השרות, תעמוד במלוא משימותיה בפיתוח רשת המסירה והחלוקה לטובת ההתפתחות האורבנית, צמיחת המשק, העלייה ברמת החיים, חיבור אנרגיות מתחדשות וקליטת טכנולוגיות מתקדמות, הפחתת דקות אי אספקה והעצמת איכות ויציבות אספקת החשמל לכלל תושבי המדינה ומערכותיה. כל זאת, תוך כדי שמירה על האיתנות הפיננסית של החברה. במישור הלאומי והביטחון האנרגטי של המדינה, לרבות הצלחת מיצוי התחרות, חברת החשמל חייבת להיות חלק בלתי נפרד ממערך ייצור החשמל בישראל. כל החלטה אחרת של הרגולטור תגרום לנזק בלתי הפיך, כשלמרבה הצער כידוע במחוזותינו הוא כבר לא יהיה בנמצא בתפקידו, לא יישא באחריות אלא יברח ממנה, לא יידרש לתת דין וחשבון על החלטותיו ולא במפתיע הציבור הוא זה שישלם על כך".
