הפער בין מורים חדשים למורים וותיקים עומד בישראל על 45% והוא מהגבוהים במדינות המתקדמות בעולם - כך עולה מהדוח השנתי של הממונה על השכר במשרד האוצר שמתפרסם הבוקר (ראשון). עוד עולה כי השכר הממוצע של עובד הוראה בישראל עומד על 16,662 שקל בחודש - כ-3,000 שקל יותר מהשכר הממוצע במשק.
מועד פרסום הדוח, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, אינו מקרי: במשרד האוצר מנסים להבהיר שתנאי התעסוקה של המורים בישראל יחסית טובים. הדוח מתמקד במאפייני השכר והתעסוקה של כ-150 אלף עובדי ההוראה, המהווים 18% מהמגזר הציבורי בישראל.
ב-2022 נחתם הסכם שכר ששיפר משמעותית את שכר עובדי ההוראה, ומאז עלה השכר הממוצע למשרה מלאה ב-16%, והשכר החציוני ב-18%. הדוח מציין כי השכר החציוני עומד על 15,135 שקל. בדוח מוזכר כי היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע במשק בישראל דומה לממוצע של מדינות ה-OECD.
הפער בין מורים צעירים לוותיקים עדיין גדול
לצד העלייה בשכר, אחת ממטרות הסכם 2022 הייתה לשפר את שכרם של המורים המתחילים. ההסכם שיפר במעט את המצב אך עדיין ישנם פערים משמעותיים בין מורים צעירים לוותיקים. היחס בין שכר מורים בתחילת דרכם לבין שכר מורים ותיקים עמד ב-2023 על 45%, לעומת 41% בשנת 2020 – פער גבוה מהממוצע ב-OECD, שם היחס עומד על 61%. בנוסף, מורים חדשים משתלבים לרוב במשרות חלקיות בלבד: בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על 65%, ובשנה השנייה על 77%, ורק לאחר שנים רבות הם מגיעים להיקף משרה מלאה. מדובר באחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך בישראל שלא מצליחה למשוך למקצוע ההוראה כוח אדם איכותי. כך, למרות התוספת התקציבית הניכרת - אין פתרון לבעיה היסודית של המערכת.
נתונים נוספים מעידים על ירידה מתמשכת ביחס התלמידים למורים. בתשפ"ד היו 11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה.
בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכת בכ-31% – כמעט כפול מקצב הגידול במספר התלמידים, שעמד על 14.8% בלבד. שיעור עובדי ההוראה מכלל כוח העבודה במשק עלה בעשור האחרון מ-5.48% ל-6.46%, נתון שממקם את ישראל במקום השני במדינות ה-OECD.
נתונים אלו לכאורה מציגים מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים, דבר המחייב, לדברי ראשי משרד האוצר, "פתרונות ייעודיים לאתגרי ההון האנושי לצד צעדים להתייעלות ולשיפור איכות כוח ההוראה".
עוד מצביעים נתוני ה-OECD על כך שהתלמידים בישראל לומדים יותר שעות וימים מאשר מרבית המדינות המפותחות, הן בבתי הספר היסודיים והן בחטיבות הביניים. יחד עם זאת, פער ימי החופשה בין תלמידים להורים נותר גבוה, בין היתר בשל העובדה שמדינת ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שבה מתקיימים לימודים שישה ימים בשבוע.
בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בהיקף ביצוע שעות מילוי מקום. משנת תשע"ט ועד תשפ"ד עלתה כמות השעות ב-29%, והתגמול עבורן עלה ב-65% - (לא כולל עלויות מעסיק). שעות מילוי המקום מבוצעות הן על ידי ממלאי מקום שאינם מורים פעילים, והן בהעלאת העומס על מורים מצוות בית הספר.
