שרטו לכם את הרכב בלי להשאיר פרטים? כך פתק אנונימי עזר לנהגת לזכות בתביעה בסך של כ-73 אלף שקל. התובעת, עורכת דין במקצועה, העידה כי חזרה לביתה בסיום יום עבודתה במרץ 2025 ומצאה את רכבה שרוט לכל אורכו. על השמשה המתין פתק אנונימי שתיאר כיצד משאית מאתר בנייה סמוך פגעה ברכב ועזבה את המקום מבלי להשאיר פרטים.
בעקבות המידע שעל הפתק, הצליחה התובעת לאתר את מספר המשאית ואת פרטי הנהג. נהג המשאית טען שלא ניתן להסתמך על פתק אנונימי. לטענתו, באותו הרחוב בו התרחשה התאונה עוברות משאיות רבות, ולתובעת אין הוכחה כי המשאית שלו אכן הייתה מעורבת בתאונה. למעשה, המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלת האחריות לתאונה.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עורכת הדין טענה בכתב התביעה על סך כ-73 אלף שקל שהוגש באמצעות עו"ד אורי בכר, כי התאונה נגרמה באחריותו הבלעדית של נהג המשאית. עוד נטען כי רכבה של התובעת עמד בחנייה, כאשר רכב הנתבע נסע מבלי לשמור מרחק ובמהירות שלא תאמה את תנאי הדרך, פגע ברכב התובעת ועזב את המקום.
מנגד, בכתב ההגנה הכחישו נהג המשאית והמבטחת של המשאית מכל וכל את הנטען. לטענתם, לא היה כל אירוע ביטוחי ולא הייתה כל מעורבות או מגע בין הרכבים. כן נטען כי הנזקים הנטענים מופרזים, מוגזמים, מופרכים וללא אחיזה במציאות.
הנתבע טען כי בזמן התאונה המשאית הייתה במוסך - השופטת לא האמינה
במהלך המשפט העידה התובעת כי ביום התאונה החנתה את רכבה, וכאשר חזרה בתום יום העבודה מצאה את רכבה שרוט לכל אורכו, ועל השמשה פתק המציין כי משאית שיצאה מאתר בנייה סמוך פגעה ברכב וברחה. הפתק כלל את מספר המשאית הפוגעת, כאשר את זהותו של הנהג קיבלה ממנהל אתר בנייה, שנמצא סמוך למקום חניית הרכב. לטענתה, היא יצרה קשר עם נהג המשאית שהכחיש את מעורבותו בתאונה.
בית המשפט קיבל את תביעת עורכת הדין במלואה. השופטת זהר דיבון סגל מבית משפט השלום בנתניה קבעה כי "גרסת התובעת ראויה לאמון מלא. מדובר במבוטחת אשר שילמה את דמי ההשתתפות העצמית, כך שהאינטרס האישי שלה בתובענה, המגיע עד כדי ההשתתפות העצמית לא גדול. מדובר בעורכת דין במקצועה, שזמנה יקר, ואין זה סביר בעיני שתרחיק לכת, עד כדי זיוף פתק או אמירת דברי שקר כדי לזכות בתביעה".
עו"ד אורי בכרומה נקבע באשר לפתק האנונימי שהושאר? השופטת קבעה כי הוא קביל כראיה מאחר שנכתב סמוך לזמן האירוע ע"י עד שחזה בתאונה. "אמנם, הפתק שהושאר על רכב התובעות (הכוונה לרכב של עורכת הדין וחברת הביטוח שלה-ל.ד) אינו חתום, ופרטי כותב הפתק אינם ידועים, אולם, במקרה דנן, מתקיימים החריגים שהוכרו בפסיקה לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. עסקינן בפתק שיותר מסביר להניח שהוא נכתב סמוך לתאונה; הפתק מתאר אירוע מסעיר מרגש; כותב הפתק היה עד לתאונה שגרמה לנזק, בלא שנהג המשאית עצר והשאיר פרטים. נתונים אלו, מפחיתים את החשש שכותב הפתק אינו מהימן, והיה לו מניע לסלף את אמרתו, ומכיוון שהפתק נכתב בזמן אמת, פוחת החשש כי זיכרונו של כותב הפתק בגד בו".
השופטת קבעה כי עדותו של נהג המשאית כי לא היה מעורב בתאונה לא עוררה אמון. נהג המשאית טען עוד כי בדיקה ביומן העלתה כי במועד התאונה המשאית הייתה במוסך, לצורך תיקונים. השופטת קבעה בהקשר זה כי "לו היה שמץ של אמת בטענה כי המשאית במוסך, הדעת נותנת כי טענה זו הייתה נשמעת באופן ספונטני, מיד בהזדמנות הראשונה, משמע, בשיחת הטלפון עם התובעת סמוך לתאונה. אמנם, הנתבע הציג מסמך שנחזה להיות חשבונית המפרטת את עלויות התיקון, אולם המסמך לא צורף כנספח לכתב ההגנה, הוא אינו חתום ועורכו כלל לא התייצב לעדות. גם בהנחה ואקבל את המסמך כראיה, משקל הראייה הוא אפסי ונסיבות הצגתו בשלב כה מאוחר מעוררות חשד ביחס לאמיתות תוכנו".
לבסוף, קבעה השופטת, כי גרסת נהג המשאית אינה סבירה וקבעה כי "האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע". לפיכך, בית המשפט חייב את הנתבעים (נהג המשאית והמבטחת) לשלם לתובעות סך של כ- 73 אלף, וכן הוצאות התובעת ושכ"ט בא כוחה בסך כולל של כ-10.6 אלף שקל לרבות נשיאה באגרת בית משפט בסך כ-1,800 שקל.
